לא מוחקים כל כך מהר / רפי זברגר

בבא בתרא עז ע"ב
 

הקדמה

אנו ממשיכים בדיני קנין מטלטלין, הפעם בנושא קרונות ופרדות – מהי תכולת המכירה כאשר לא פרטו אותה.
 

הנושא

מכר את הקרון - לא מכר את הפרדות, מכר את הפרדות - לא מכר את הקרון, מכר את הצמד - לא מכר את הבקר, מכר את הבקר - לא מכר את הצמד.
אומרת המשנה כי הפרדות המושכות את הקרון אינן נכללות במכירת הקרון, וכן הפוך: הקרון לא נכלל במכירת הפרדות. כנ''ל לגבי צמד ובקר. צמד הוא העול המחבר את שני השוורים בעת חרישתם או בעת משאם: אם מכר את הצמד ולא פירש, הרי שלא מכר את הבקר, ואם מכר את הבקר – לא מכר את הצמד.
מספרת הגמרא כי רב תחליפא בן ארץ ישראל ("מערבא" בלשון הגמרא) למד לפני רבי אבהו את הקטע הבא: מכר את הקרון מכר את הפרדות. 
על כך הקשה רבי אבהו: הרי למדנו במשנה שלנו כי ההלכה הפוכה: והא אנן לא מכר תנן.
ענה לו רב תחליפא תשובה מפתיעה: איסמייה. בואו ונמחק את המימרא של רב תחליפא מארץ ישראל, שהרי אמירתו סותרת משנה מפורשת. 
ענה לו רב אבהו: לא - תיתרגם מתניתיך באדוקין בו: למרות שרבי אבהו שאל את השאלה, כיצד רב תחליפא אמר את המימרא הסותרת לכאורה משנה מפורשת, קובע חד משמעית כי הוא אינו מוכן למחוק כל כך מהר אמירות של חכמים, כנראה יש אמת בדבריהם. לכן מציע רבי אבהו להעמיד את ההלכה של רבי אבהו במקרה שהקרון והבקר קשורים יחדיו בעת המכירה (בלשון הגמרא: אדוקין בו). במקרה זה אומר רבי אבהו, גם המשנה כנראה ''תסכים'' שאם מכר את הקרון – מכר גם את הפרדות. 
 

מהו המסר?

רבי אבהו מתייחס בכבוד לכל מימרא של חכם, וגם אם במבט ראשון נראים כי הדברים סותרים משנה מפורשת, נעשה כל מאמץ להסביר את דברי החכם. אם צריך – נעמיד את דבריו במקרה מסוים, שהמשנה לא עסקה בו, ובכך אנו לא מוחקים את דבריו.
''התייחסות מכבדת'' זו של רבי אבהו יכולה להיות נר לרגלינו בהתייחסות לדברים שאנו שומעים, קוראים וכדומה. מאוד קל לבטל דברים של מישהו אחר, ולומר שהוא ''לא רציני'', ''אינו יודע מה הוא שח'' ועוד ביטויים מביטויים שונים, אשר מעליבים, פוגעים ומזלזלים בכבודו. מנגד, אם נתאמץ להבין את הצד השני, ''להיכנס לראש שלו'', לנסות להסביר ולתרץ את דבריו, הרי הרווחנו פעמיים: פעם אחת שאנו לא מזלזלים בו ומכבדים את דבריו, ופעם שנייה, שאנו באמת מסבירים את כוונתו ודעתו.
זו העצה הטובה לכל אחד בהתייחסות לבן משפחה. בכל דיון, ויכוח או דו שיח - תמיד לנסות להבין את הצד השני, ולראות מהו "השכל" העומד מאחורי הדברים. כל זאת כיוון שאנו מדברים עם אנשים חושבים, בעלי "שכל ישר" שניתן ורצוי להסביר ולהבין את דבריהם, בכל הכבוד הראוי.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]