כוחה של תשובה / רפי זברגר

בבא בתרא עד ע"א
 

הקדמה

הגמרא ממשיכה בתיאור אגדות רבה בר בר חנה, נתמקד באחת מהן.
 

הנושא

תא אחוי ליה בלועי קרח, חזאי תרי ביזעי והוו קא מפקי קוטרא, שקל גבבא דעמרא ואמשינה במיא ודעציתה בראשה דרומחא ועעיליה להתם, וכי אפיק הוה איחרך איחרוכי. 
גם כאן, מדובר על ערבי אשר אומר לרבה: בוא ואראה לך את האנשים אשר נפטרו בעקבות חטא קורח. ממשיך ואומר: ראיתי שני בקעים (חורים) באדמה שהיו מוציאים עשן. לקח אותו ערבי גיזת צמר וטבל אותה במים. ונעץ אותה בראשו של רומח, והכניס אותו לשם (שני בקיעים). כאשר הוציאו אותו משם, היה הצמר חרוך. 
אמר לי, אצית מאי שמעת, ושמעית דהוו אמרין: משה ותורתו אמת, והן בדאין. 
אמר הערבי לרבה: הסכת ושמע מה היו אומרים אותם שמתו בעקבות חטא קורח ועדתו: גם משה וגם תורתו הם אמת, והן, אותם אנשי קורח – שקרנים הם. 
מסיימת הגמרא את הסיפור: אמר לי: כל תלתין יומא מהדר להו גיהנום להכא כבשר בקלחת, ואמרי הכא: משה ותורתו אמת והן בדאין. שוב חזרו על אותו משפט: "משה ותורתו אמת", מידי חודש בחודשו, עת חזרו "לחטוף" את עונש הגיהנום, שוב ושוב. 
 

מהו המסר?

כמה גדולה כוחה של תשובה. אנשים אשר חטאו בחטא חמור כל כך: התכבדו בקלונו של משה ואהרן, סתרו ועקרו את האמונה במשה ואת האמונה בתורת משה. הנה הם, אותם אנשים קוראים בקול גדול: משה ותורתו אמת.
העונש שהם קבלו כנראה זעזע אותם, וגרם להם לחשוב מחשבה נוספת על כל מה שקרה, לבחון שוב את טענותיהם כנגד משה, ולהבין כי ''טעו בגדול''.
זוהי אמורה להיות השאיפה של כל אדם הטועה, להבין ולהכיר בלב שלם את טעותו, להודות בה ולחזור בתשובה שלמה. אמנם אנו בפתחו של חג הפסח, אך גם עתה יש ''עניין בתשובה''. שהרי פסח חל בחודש ניסן, הלוא הוא החודש הראשון למניין החודשים''. שהרי אנו מונים את החודשים מחודש ניסן, הנקרא רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (שמות י''ב).
גם עתה, זמן טוב לחשוב ולהרהר על מעשינו במשך השנה. לבחון ולבדוק עשיה ואמירות שלנו, ולהכיר בטעויות ובמעשים לא טובים שבצענו, ולומר: טעות גדולה טעינו, והנה אנו מכירים בכך, ושבים בלב שלם לדרך הישר והטוב


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]