סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 

לראות נכוחה / רפי זברגר

בבא בתרא עג ע"ב

 

הקדמה

אנו לומדים בדפים אלו את ''אגדות רבה בר בר חנה'', אשר מספרות לנו סיפורים שמאחורי כל אחד מהם, נלמד מסר משמעותי לחיים. נלמד היום אגדה אחת מהן.
 

הנושא

זמנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא, וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה חלתא אגביה וקדח אגמא עילויה, סברינן יבשתא היא. פעם אחת הלכו בספינה וראו דג אחד אשר ''ישב החול על גביו'' ובסופו של דבר אפילו צמחו עשבים על גבי החול. חשבו כולם כי מדובר בשטח יבשה''. ואז: סלקינן ואפינן ובשלינן אגביה, וכד חם גבי אתהפיך, ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא – הוי טבעינן. כיוון ש''אזור הדג'' נראה ''אזור בטוח'', עשו עליו את כל צרכי המטבח: אפו ובישלו עליו. מן החום של הבישולים והאפיות הדג התהפך וכולם בעצם נפלו למים. אם הספינה לא הייתה בקרבת מקום – היו כולם טובעים בים. היה סבבה עד אשר החום שיצרנו גרם לדג להתהפך ו''לזרוק אותם לים''. הם ניצלו אך ורק בזכות קרבתם לספינה.
 

מהו המסר?

אגדה זו מלמדת אותנו כיצד להתבונן על החיים. לא לבטוח בדברים שאינם בטוחים. לא לראות רק על פני השטח, ולחשוב כי הכול תקין, יציב ונכון. לבחון על מה אנחנו נשענים, על איזו קרקע אנו צועדים, ולראות נכוחה את פני הדברים. כל זאת כיד שלא ''יקפוץ לנו הדג'' ולא נדע על מה ועל שום מה.
בכל מקרה, כדאי להיות ''קרוב למקום בטוח'', כדי שגם אם יקרה משהו אשר יגרום לנו לחפש מחסה וקורת גג, נוכל תמיד לעבור למקום בטוח שהכנו מראש. מעין ''ספינת מבטחים'' שנוכל להיעזר בו לעת מצוא.
מבט אמיתי וכנה זה חייב להיות מנת חלקנו גם בהביטנו על ילדינו ובהדרכה ושמירה עליהם ועל דרכם. להבחין ולהבין בפני מה הם עומדים. אם מדובר במוסד חינוכי אשר אמור להתאים לדרכו ואופיו של כל ילד, או בכל החלטה הקשורה בהתפתחות וגידול טוב ונכון, תוך בחינת המציאות בראייה נכונה ואמיתית.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר