יחס של כבוד לכולם / רפי זברגר

בבא קמא  כה ע"א-ע"ב

 הקדמה

אנו ממשיכים לעסוק בנושא שעסקנו בדף הקודם: מחלוקת חכמים ורבי טרפון בנושא ''דיו לבא מן הדין להיות כנידון''. 
 

הנושא

הגמרא שואלת על רבי טרפון, כיצד הוא אינו לומד את הכלל של ''דיו לבא מן הדין להיות כנידון'', שהרי כלל זה נלמד מלשון הרע של מרים על משה, אשר קראנו זאת בפרשת שבוע האחרונה (בהעלתך). שם אומרת התורה: וְאָבִ֙יהָ֙ יָרֹ֤ק יָרַק֙ בְּפָנֶ֔יהָ הֲלֹ֥א תִכָּלֵ֖ם שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים (במדבר י"ב, י"ד). כלומר, התורה בעצמה עושה קל וחומר: אם אביה של מרים היה נוזף בה, היתה מנודה שבעה ימים, אך אם הקדוש ברוך בעצמו נזף בה, הייתה אמורה להיות מנודה ארבעה עשר יום. אך לאור הכלל של ''דיו לבא מן הדין להיות כנידון'', ומכיוון שלמדנו קל וחומר מהאבא, אנו לא מחמירים יותר ממנו, ולכן, מרים תהיה מנודה רק שבעה ימים ולא ארבעה עשר. 
רבי טרפון עונה לחכמים ואומר, כי הוא מסכים באופן עקרוני לכלל הזה של ''דיו לבא מן הדין להיות כנידון'', אלא שהוא מסייג כלל זה ואומר, אם בגלל יישום כלל זה, יוצא ש''לא נשאר שום דבר מהקל וחומר'', במקרה כזה, לא אומרים ''דיו לבא מן הדין להיות כנידון''. לכן אצלנו, בשור המזיק ברשות הניזק, בלי הקל וחומר אנו יודעים שצריכים לשלם חצי נזק. 
הקל וחומר מביא אותנו לתשלום של נזק שלם. ואז בא הכלל של ''דיו לבא מן הדין'' ומחזיר אותנו לחצי נזק, המצב שלפני הקל וחומר – אומר רבי טרפון, במקרה כזה, שה''דיו לבא מן הדין'' מבטל לגמרי את כל הלימוד של הקל וחומר, אנו לא אומרים ''דיו לבא מן הדין''.
המחלוקת בין חכמים לרבי טרפון היא בהבנת הפסוקים ב''סיפורה של מרים''. בסוף הדו שיח ביניהם, אומר רבי טרפון: יש פסוק בפרשה של מרים, המלמד אותנו כי יש להכיל את הכלל ''דיו לבא מן הדין להיות כנידון'' גם בשאר הנושאים, ולא רק אצל מרים. מדוע ישנה מחשבה תיאורטית להכיל את הכלל רק אצל סיפור מרים? על כך עונה הגמרא תשובה מעניינת: 
משום כבודו של משה, אולי לא נמצה את הדין עם מרים, אבל בשאר מקרים, נכיל את הכלל ''דיו לבא מן הדין'', לכן ישנו פסוק נוסף ב''סיפור מרים'' ללמד, כי הכלל חל בכל התורה כולה.  
 

מהו המסר?

''אין הבדלי מעמדות''. אנו מתייחסים לכל אדם באותו כבוד שאנו מתייחסים למשה רבינו. עם כל גדולתו בתורה ובנביאות, עם כל צניעותו וענוותנותו, אנו לא נותנים למשה ייחס מועדף, אלא לכולם ייחס אוהד וחם באותה מידה.
גם אצל ילדינו יש לנהוג כך. לא להפלות אחד על האחרים. לא להתייחס בייתר כבוד לאחד על משנהו. כולם ילדים שלנו, כולם משפחה אחת ויש להתייחס לכולם בכבוד ובהדר.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]