תפשת מועט תפשת / רפי זברגר

בבא קמא  כד ע"ב

הקדמה

למדנו במשנה לעיל (דף ט''ו) כי שור המזיק ברשות הניזק, ע''י אב מלאכה של ''קרן'', מוגדר כשור מועד.
המשנה בדף שלנו מפרטת את ההבדלים בין ''קרן'' ברשות הרבים, ל''קרן'' ברשות הניזק.
הדוגמאות לפעולות השור המזיקות מדין ''קרן'' המובאות במשנה הן: נגיחה, נגיפה (דחיפה), נשיכה, רביצה ובעיטה.
כל הפעולות הנ''ל המבוצעות ברשות הרבים – תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם. ברשות הניזק יש מחלוקת:
חכמים אומרים שמשלם כמו ברשות הרבים: תם – חצי נזק ומועד – נזק שלם, לעומתם, רבי טרפון סובר שבכל מקרה משלם נזק שלם, בין אם השור מועד או שהוא שור תם.
 

הנושא

רבי טרפון מסביר את סברתו במשנה, ע''י קל וחומר, מנזקי ''שן ורגל''. אנו יודעים שנזקי ''שן ורגל'' פטורים ברשות הרבים, ובכל אופן חייבים ברשות היחיד בנזק שלם. אומר רבי טרפון: אם ''שן ורגל'' שאנו מקילים ברשות הרבים (פטורים), ובכל אופן מחייבים בנזק שלם ברשות היחיד, ''קרן'', מזיק יותר ''חמור'', שכן, מחייבים ברשות הרבים בחצי נזק (שור תם), על אחת כמה וכמה שנחייב ב"קרן" ברשות הניזק בנזק שלם.
על לימוד זה של רבי טרפון עונים חכמים לאור הכלל הידוע בנושאי קל וחומר: דיו לבא מן הדין להיות כנידון.
לא יכול להיות שהדבר הנלמד יהיה יותר ''חמור'' מהדבר המלמד. נסביר: הרי אנו לומדים מדין ''קרן'' ברשות הרבים, שחייבים בו חצי נזק, ואנו מבקשים להשוות אותו ל''שן ורגל'' הפטורים לגמרי ברשות הרבים. אומרים חכמים: מכיוון שהמלמד שלנו, הוא ''קרן ברשות הרבים'' – שם דינו לשלם חצי נזק, גם בקרן ברשות היחיד, לא נחמיר יותר, ולכן פוסקים חכמים ש''קרן'' בחצר הניזק משלם רק חצי נזק ולא נזק שלם.
רבי טרפון עונה לחכמים במשנה, וטוען, כי למרות הכלל, ניתן לעשות קל וחומר, שהרי אנו לומדים ''קרן'' ברשות היחיד מהשילוב של ''קרן ברשות הרבים'' ו''שן ורגל ברשות הרבים''. לכן, אומר רבי טרפון, נלמד ''קרן ברשות היחיד'' מ''שן ורגל ברשות הרבים'' – שם כידוע, משלמים נזק שלם, ולכן פוסק רבי טרפון, ניתן לחייב גם ''קרן ברשות היחיד'' בנזק שלם.
עונים לו חכמים: אמנם כן, נלמד גם מ''שן ורגל ברשות הרבים'', אך נלמד גם מ''קרן ברשות הרבים'' ולכן אנו לא יכולים להתעלם מכך, שקרן חייב רק חצי נזק, ומכוח זה אין לחייב קרן ברשות הניזק ביותר מחצי נזק.
 

מהו המסר?

ניתן אולי לומר, כי מחלוקת חכמים ורבי טרפון, נוגעת בשאלה, עד כמה אנו ''מרחיבים את היריעה''. רבי טרפון, מוצא נקודה שממנה ניתן להרחיב, הוא ''תופש'' את הנקודה ולומד ממנה את ההרחבה [משלם נזק שלם ב''קרן'' ברשות הניזק], לעומת חכמים ה''מצמצמים'', ואם יש מקור מצמצם, אנו ''תופשים'' אותו. ההלכה נפסקה כחכמים, וגם בחצר הניזק, שור תם משלם חצי נזק כמו ברשות הרבים.
למדנו ויישמנו את הכלל: תפשת מרובה לא תפשת, תפשת מועט תפשת (ראש השנה, ד:)


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]