הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"לדבריהם ד..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא עב ע"א

אלא, רבי שמעון לדבריהם דרבנן קאמר להו:
לדידי, כי היכי דמוכר בעין רעה מוכר, מקדיש נמי בעין רעה מקדיש ושיורי משייר,
לדידכו, אודו לי מיהא דלא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה,
ואמרי ליה רבנן: לא שנא.

1.
הגמרא הנ"ל מתייחסת למשנה בדף הקודם:
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עא עמוד א:

מתני'... המקדיש את השדה - הקדיש את כולה; ר"ש אומר: המקדיש את השדה - לא הקדיש אלא את החרוב המורכב ואת סדן השקמה.

2.
בסוגייתנו הגמרא מסבירה שדברי רבי שמעון במשנה אינם משקפים את דעתו האישית [כפי שבאה לידי ביטוי מדבריו בשתי ברייתות שמובאות בסוגייתנו], אלא הם מופנים כטענה כלפי חכמים שמוזכרים לפניו במשנה.

3.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל שנא:

לדבריו דפלוני קאמר, לא אמרינן אלא תנא בתרא על ת"ק אבל בת"ק לא אמרינן לדבריו דתנא בתרא כיון שעדיין לא דבר, כ"כ מוהריק"א בכלליו דף קט"ז א' ומוהר"ש אלגאזי בהליכות אלי כלל תצ"ו ובגופי הלכות כלל רפ"ד...

הוא מציין כלל, שהביטוי "לדבריו ד..." [או: "לדבריהם..."] בש"ס מתאים רק לדברי תנא שמובאים במשנה/ברייתא אחרי תנא אחר.
ומתאים לסוגייתנו שדברי רבי שמעון מובאים במשנתנו אחרי דעת חכמים.