ביאור הבבלי כנוסח הירושלמי
בבא בתרא סח ע"ב
"רבי יהודה אומר: סנטר אינו מכור, אנקולמוס מכור; מאי לאו מדאנקולמוס גברא, סנטר נמי גברא".
פירש רבינו גרשום: "זהו סופר העיר שכותב כמה יוצאין ופורעין מס למלך מבתים ושדות".
ונכתב על כך במהדורת שטיינזלץ:
לפירוש הערוך ורבינו גרשום, אנקולמוס הוא מלשון קולמוס – קָלָמוֹס ביוונית.
אך בירושלמי מסכת בבא מציעא פרק ט ה"א הנוסח: "החופר והכייל והסנטר שומרי העיר והאיקונומוס נוטלין שכרן מן האמצע" – אוֹיְקוֹנוֹמוֹס ביוונית.
[תוספת האות נ' שבתחילת המילה, מצינו כדוגמתה בשם אונקלוס בבבלי שהוא עקילס בירושלמי ומדרשי ארץ ישראל. יש שפירשו שאלו ב' אנשים שונים. אך אין כן דעת הגר"א שהגיה "דאדריינוס" במקום "דטיטוס" במסכת גיטין דף נו ע"ב "אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה" – כפי המוזכר על עקילס במדרש תנחומא פרשת משפטים סימן ה; ובילקוט שמעוני תהלים רמז תתפח; וכן בירושלמי מסכת חגיגה פרק ב הלכה א; שמות רבה פרשת משפטים פרשה ל סימן יב; ומדרש תנחומא פרשת בראשית סימן ה. וגם בגליון הש"ס לרבי עקיבא איגר על מסכת מגילה דף ג ע"א "ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: תרגום של תורה - אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע", ציין לירושלמי מסכת מגילה פרק א הלכה ט: "רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא: תירגם עקילס הגר התורה לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע"].
דוגמא נוספת לפירוש שינוי הלשון בבבלי על פי הירושלמי, במסכת כתובות דף עב ע"ב: "אמר רבי אסי אמר ר' יוחנן, קלתה אין בה משום פרוע ראש".
רש"י פירש קלתה סל. והערוך למרות שבכל מקום פירש שקלתה זה סל, כאן פירש מטפחת, וזה תמוה.
וכתב בשו"ת שרידי אש חלק א סימן עח עמוד רכא: "וז"ל הירושלמי: (כתובות פרק ז ה"ו) "ר' חייה בשם ר' יוחנן, היוצאה בקפלטון שלה אין בה משום ראשה פרוע. הדא דתימר לחצר, אבל למבוי יש בה משום יוצאה וראשה פרוע". ובבבלי: אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן, קלתה אין בה משום פרוע ראש. מכאן, שקלתה וקפלטון היינו הך".
ופירש בספר מוסף הערוך בערך קפליטין: "בלשון רומיי שער ותלתלים ופאה נכרית". ובערך קפלט בערוך פירש שהוא ראש ביוונית".
דוגמה למילות המשנה שמקורן יווני כתב התפארת ישראל - יכין במסכת גיטין פרק ד, כו:
"עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים. בלשון יון נקרא משכון [היפאטהעקע], וחז"ל הסיבוה ללשון הקודש, שמשמעות המלה, פה תהא קאי, לגבות חובך מזה ולא מדבר אחר".
