הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
דייני גולה
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא ע ע"א-ע"ב
בעא מיניה רב עמרם מרב חסדא: המפקיד אצל חבירו בשטר, ואמר לו החזרתים לך, מהו?
מי אמרינן: מיגו דאי בעי אמר נאנסו - מהימן, השתא נמי מהימן,
או דלמא אמר ליה: שטרך בידי מאי בעי?
א"ל: מהימן.
ולימא ליה: שטרך בידי מאי בעי!
א"ל: וליטעמיך, וכי א"ל נאנסו, מי מצי א"ל: שטרך בידי מאי בעי?
אמר ליה:
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ע עמוד ב
סוף סוף כי אמר ליה נאנסו לאו שבועה בעי?
ה"נ מאי נאמן? נאמן בשבועה.
לימא, בפלוגתא דהני תנאי;
דתניא: שטר כיס היוצא על היתומים - דייני גולה אמרי: נשבע וגובה כולו,
ודייני א"י אמרי: נשבע וגובה מחצה,
...
שלח רב הונא בר אבין: המפקיד אצל חבירו בשטר, ואמר לו החזרתיו לך - נאמן, ושטר כיס היוצא על היתומין - נשבע וגובה כולו.
תרתי?
שאני התם, דאם איתא דפרעיה מימר הוה אמר.
רבא אמר, הלכתא: נשבע וגובה מחצה.
אמר מר זוטרא: הלכתא כדייני גולה.
א"ל רבינא למר זוטרא, הא אמר רבא: נשבע וגובה מחצה!
אמר ליה: אנן דדייני גולה
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עא עמוד א
איפכא מתנינן לה.
מבנה הסוגיה:
1.
שאלת רב עמרם לרב חסדא:
בעא מיניה רב עמרם מרב חסדא: המפקיד אצל חבירו בשטר, ואמר לו החזרתים לך, מהו?
מי אמרינן: מיגו דאי בעי אמר נאנסו - מהימן, השתא נמי מהימן,
או דלמא אמר ליה: שטרך בידי מאי בעי?
2.
תשובת רב חסדא:
א"ל: מהימן.
3.
טענת רב עמרם:
ולימא ליה: שטרך בידי מאי בעי!
קצת קשה, הרי רב עמרם עצמו התלבט בכך לעיל בסעיף 1!
3.1
אלא כנראה שהוא מבקש מרב חסדא נימוק להכרעתו.
3.2
תשובת רב חסדא:
א"ל: וליטעמיך, וכי א"ל נאנסו, מי מצי א"ל: שטרך בידי מאי בעי?
3.2
תגובת רב עמרם:
אמר ליה:
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ע עמוד ב
סוף סוף כי אמר ליה נאנסו לאו שבועה בעי?
3.3
תשובת רב חסדא:
ה"נ מאי נאמן? נאמן בשבועה.
4.
הגמרא מנסה לתלות את דינו של רב חסדא [ואולי יש מחלוקת בין רב חסדא ורב עמרם] במחלוקת חכמים:
לימא, בפלוגתא דהני תנאי;
דתניא: שטר כיס היוצא על היתומים - דייני גולה אמרי: נשבע וגובה כולו,
ודייני א"י אמרי: נשבע וגובה מחצה,
ודכולי עלמא אית להו דנהרדעי,
דאמרי נהרדעי: האי עיסקא - פלגא מלוה ופלגא פקדון;
מאי לאו בהא קא מיפלגי,
דמר סבר: מצי א"ל שטרך בידי מאי בעי,
ומר סבר: לא!
מלשון הגמרא - בפלוגתא דהני תנאי - משמע שמדובר ש"דייני גולה" ו"דייני ארץ ישראל" היו תנאים.
4.1
אבל באמת הם היו אמוראים. הרשב"ם: דייני גולה - שמואל וקרנא, דייני ארץ ישראל - רבי אמי ורבי אסי.
4.2
ואמנם, ראה באוצר הברייתות שזו אחת הברייתות שמוזכרים בה מחלוקת אמוראים.
אבל ראה בהרחבה על כך ב"יד מלאכי" (אות קמג).
4.3
ונראה לי לומר, שבאמת מדובר באמוראים, אבל מדובר כאן שהם מסרו מסורות קדומות בשם רבותיהם שהיו תנאים, ולכן מוזכרים כאן הביטויים המיוחדים "דייני גולה" ו"דייני ארץ ישראל" ולא הזכירו בפירוש את שמותיהם.
4.4
כמעט כל הפרשנים לא גורסים את הביטוי "דהני תנאי", וממילא לא מתעוררת כלל השאלה לעיל.
5.
הגמרא דוחה את הקשר בין רב חסדא למחלוקת הנ"ל:
אמרי: לא,
דכולי עלמא אית להו דרב חסדא,
והכא בהא קמיפלגי,
דמר סבר: אם איתא דפרעיה מימר הוה אמר,
ומר סבר: אימור מלאך המות הוא דאנסיה.
6.
רב הונא פסק כרב חסדא וכן כדייני גולה לכיל בסעיף 4:
שלח רב הונא בר אבין: המפקיד אצל חבירו בשטר, ואמר לו החזרתיו לך - נאמן, ושטר כיס היוצא על היתומין - נשבע וגובה כולו.
6.1
הגמרא מקשה סתירה:
תרתי?
6.2
מיישבת הגמרא:
שאני התם, דאם איתא דפרעיה מימר הוה אמר.
6.3
קצת קשה, הרי את ההבחנה שבסעיף 6.2 הגמרא כבר ידעה לעיל בסעיף 5, ואם כן מדוע הקשתה בסעיף 6.1 לעיל "תרתי"!
7.
הכרעת ההלכה של רבא במחלוקת לעיל בסעיף 4:
רבא אמר, הלכתא: נשבע וגובה מחצה.
רבא לא ניסח את ההכרעה "הלכה כדייני ארץ ישראל", כי כנראה [גם לו] לא היה ברור מה אמר כל אחד מהם, וכפי שבהמשך אומרת הגמרא "איפכא".
8
אמר מר זוטרא: הלכתא כדייני גולה.
מר זוטרא פוסק בניגוד לרבא.
9.
רבינא מקשה:
כיצד מר זוטרא פסק בניגוד לרבא:
א"ל רבינא למר זוטרא, הא אמר רבא: נשבע וגובה מחצה!
9.1
קשה לי: "גברא אגברא קרמית?", מדוע מר זוטרא - שכנראה היה בין עורכי הגמרא - לא רשאי לחלוק על רבא!
10.
תשובת מר זוטרא לרבינא:
אמר ליה: אנן דדייני גולה
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עא עמוד א
איפכא מתנינן לה.
כלומר, מר זוטרא גרס את שמות החולקים בסעיך 4 "להיפך", ויוצא שמר זוטרא באמת פסק כדייני ארץ ישראל בגירסא הראשונה - וכרבא.
10.1
ב"יד מלאכי" מסביר שהביטוי "מתנינן" [בסעיף 10] נאמר גם על דברי אמוראים.
11.
לסיכום הסוגיה נראה לי לומר, שמדובר על הכרעות שהיו מקובלות על כל החכמים שהיו באותו דור, ושכך נהגו בבתי הדין הלכה למעשה.
11.1
ובמחלוקת בסעיף 4 מדובר באמוראים שמסרו מסורות קדומות בשם רבותיהם שהיו תנאים, ולכן מוזכרים כאן הביטויים המיוחדים "דייני גולה" ו"דייני ארץ ישראל" ולא הוזכרו בשמותיהם, לפי הרשב"ם: דייני גולה - שמואל וקרנא, דייני ארץ ישראל - רבי אמי ורבי אסי.
11.2
לכן רבינא הקשה על מר זוטרא כיצד הוא חולק על רבא, ומיושבת התמיהה לעיל בסעיף 9.1.
