הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
מתניתין דלא כ...; "ואמרי לה"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא נו ע"ב
מתני'. היו שנים מעידין אותו שאכלה שלש שנים, ונמצאו זוממים - משלמין לו את הכל.
שנים בראשונה, שנים בשניה, ושנים בשלישית -
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף נו עמוד ב
משלשין ביניהם.
שלשה אחים ואחד מצטרף עמהם - הרי אלו שלש עדיות,
והן עדות אחת להזמה.
גמ'. מתני' דלא כרבי עקיבא;
דתניא, א"ר יוסי: כשהלך אבא חלפתא אצל רבי יוחנן בן נורי ללמוד תורה, ואמרי לה: ר' יוחנן בן נורי אצל אבא חלפתא ללמוד תורה,
אמר לו: הרי שאכלה שנה ראשונה בפני שנים,
שניה בפני שנים,
שלישית בפני שנים, מהו?
אמר לו: הרי זו חזקה;
אמר לו: אף אני אומר כן, אלא שר"ע חולק בדבר זה, שהיה ר"ע אומר: +דברים י"ט+ דבר - ולא חצי דבר.
ורבנן האי דבר - ולא חצי דבר מאי עבדי ליה?
מבנה הסוגיה:
1.
משנתנו:
מתני'. היו שנים מעידין אותו שאכלה שלש שנים, ונמצאו זוממים - משלמין לו את הכל.
שנים בראשונה, שנים בשניה, ושנים בשלישית -
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף נו עמוד ב
משלשין ביניהם.
שלשה אחים ואחד מצטרף עמהם - הרי אלו שלש עדיות,
והן עדות אחת להזמה.
2.
קביעת הגמרא:
גמ'. מתני' דלא כרבי עקיבא;
משנתנו איננה כדעת רבי עקיבא. כלומר, לכאורה משנתנו שהיא "סתם משנה" צריכה להיות כבדרך כלל לפי שיטת רבי מאיר - "סתם משנה - רבי מאיר" - ורבי מאיר היה תלמידו של רבי עקיבא, ולכן כל "סתם משנה" אמורה להתאים גם לשיטת רבי עקיבא, ולכן מדגישה כאן הגמרא שמשנתנו חולקת על רבי עקיבא [להלן הגמרא מציינת את משנתנו כ"רבנן"].
3.
הגמרא מביאה ברייתא שבה הובאו דברי רבי עקיבא:
דתניא, א"ר יוסי: כשהלך אבא חלפתא אצל רבי יוחנן בן נורי ללמוד תורה, ואמרי לה: ר' יוחנן בן נורי אצל אבא חלפתא ללמוד תורה,
מוזכר כאן רבי יוסי - שבדרך כלל הוא רבי יוסי בן חלפתא - שהיה תלמידו של רבי עקיבא,
וכן מוזכר כאן רבי יוחנן בן נורי. גם "חלפתא" וגם רבי יוחנן בן נורי היו חבריו של רבי עקיבא.
3.1
הברייתא מדגישה שלא ברור מי מהשנים - רבי חלפתא ורבי יוחנן בן נורי - היה הרב ומי היה תלמידו, כלומר מי שאל את מי.
3.2
מדוע כל הנ"ל חשוב? [ראה להלן]
4.
המשך הברייתא:
אמר לו: הרי שאכלה שנה ראשונה בפני שנים,
שניה בפני שנים,
שלישית בפני שנים, מהו?
השאלה שהוצגה זהה לדין שבמשנתנו כי משנתנו כנראה לא היתה ידועה להם, או שעדיין לא "נוצרה" על ידי רבי יהודה הנשיא עורך המשנה.
5.
אמר לו: הרי זו חזקה;
אמר לו: אף אני אומר כן,
אחד משני החכמים - רבי חלפתא ורבי יוחנן בן נורי - פסק את דעתו וחברו השיב לו שהוא מסכים לפסיקה זו.
5.1
אם המשיב הראשון הוא רבו של השואל קצת קשה הניסוח של השואל-תלמיד "אף אני...".
5.2
ואם השואל היה הרב ששאל את תלמידו, מתאים לומר שהתלמיד ענה לו ורבו חזר ואמר "אף אני..."
5.3
אבל כנראה שמדובר בשני חכמים שהיו חברים זה עם זה [ולא היו ביניהם יחסי "רב ותלמיד"].
ואף שהשואל ידע בעצמו את התשובה - "אף אני אומר כן" - בכל זאת שאל את חברו מהי דעתו.
6.
השואל הראשון שבעצמו השיב "אף אני אומר כן" הוסיף:
אלא שר"ע חולק בדבר זה, שהיה ר"ע אומר: +דברים י"ט+ דבר - ולא חצי דבר.
עד כאן ציטוט הברייתא.
הוא טוען שרבי עקיבא חולק על הדין בסעיף 5 ש"הרי זו חזקה" [וגם על משנתנו].
7.
דינו של רבי עקיבא לא נמסר ממנו באופן ישיר אלא בעדות אחד מחבריו ולא בניסוח המקובל "אמר רבי... משמיה..." אלא כעדות היסטורית.
7.1
ואולי בגלל הנ"ל דברי רבי עקיבא נחשבים כ"מימרא" של התנא רבי עקיבא, ולכן סוגייתנו מכריעה שמשנתנו איננה כרבי עקיבא, ומכאן גם שאין הלכה כרבי עקיבא
8.
אולי שני החכמים שהיו חבריו של רבי עקיבא רצו לוודא שאין בידיהם מסורות שונות בדברי רבי עקיבא.
9.
לפי כל הנ"ל יתכן להסביר את הביטוי בסוגייתנו "ואמרי לה" לא כבדרך כלל שיש ספק מיהו החכם שאמר את הדין המדובר, אלא שבסוגייתנו הכוונה היא ששניהם דנו יחדיו כדי לברר את המסורה שבידיהם.
10.
יתכן ששני החכמים בבברייתא הם אלה "רבנן" שמוזכרים בגמרא כשהיא ממשיכה לדון בדעת "רבנן" שחולקים על רבי עקיבא.
11.
ואולי "ורבנן..." הכוונה למשנתנו כפי שמובא כאן בפרשנים.
12.
אם נאמר שרבי יהודה הנשיא "יצר" את משנתנו מפני שהוא הכריע כדעת שני החכמים בברייתא - רבי חלפתא ורבי יוחנן בן נורי - נגד רבי עקיבא, מובן לשון הגמרא "מתניתין דלא כרבי עקיבא", כלומר, רבי יהודה הנשיא כתב את משנתנו כדעת שני החכמים בברייתא, וסוגייתנו כאילו קובעת "מתניתין נוצרה שלא לפי רבי עקיבא"!
