הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מאי קמ"ל תנינא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא מז ע"ב

אמר רב נחמן, אמר לי הונא: כולן שהביאו ראיה - ראייתן ראיה, ומעמידין שדה בידן;
גזלן שהביא ראיה - אין ראייתו ראיה, ואין מעמידין שדה בידו.
מאי קמ"ל? תנינא: לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית - מקחו בטל!
לאפוקי מדרב, דאמר רב: לא שנו אלא דאמר ליה לך חזק וקני, אבל בשטר קנה, קמ"ל כדשמואל, דאמר: אף בשטר נמי לא קנה עד שיכתוב אחריות נכסים

1.
הגמרא מביאה את דברי רב נחמן בשם רב הונא.

2.
שואלת הגמרא: "מאי קמ"ל? תנינא", כלומר, דינו של רב נחמן משתמע ממשנה במסכת גיטין דף נה, ומה מחדש רב נחמן?

3.
עונה הגמרא שרב נחמן בא לחדש שהוא סובר כשמואל ולא כרב בפרשנות אותה משנה.

4.
נובע מהנ"ל שהביטוי "מאי קמ"ל תנינא" מתייחס למשנה [ולא לברייתא],

4.1
ונובע גם שמדובר בדין שנלמד מפרשנות למשנה ולא בדין שמפורש במשנה.

5.
אבל מה"יד מלאכי" כלל סא משמע:

כשהדין במשנה ברור ולא נלמד מתוך דיוק אז מופיע כקושיה "מאי קמ"ל, תנינא?" – כי המשניות היו ידועות לאמוראים.
אבל כאשר הדין נלמד מדיוק אי אפשר להקשות ממנו אבל אפשר להביא ממנו ראיה לאותו אמורא [ואם מדובר בברייתא הניסוח יהיה "תניא נמי הכי"].
ודברינו אלה הם בניגוד לאמור לעיל בסעיף 4.1

6.
אלא יש לומר, ש"דיוק" הוא רק כאשר דברי הברייתא לא "שלמים" ומובנים בפני עצמם, אבל אם הדיון הוא לגבי תוספת אוקימתא או בתוספת מגבלה כגון "לא שנו אלא..." [כבסוגייתנו] אין זה פוגע בשלמות המשנה בפני עצמה והיא נחשבת כדבר ברור, ולכן ניתן להקשות ממנה [כבסוגייתנו] "מאי קמ"ל תנינא".