חברות אמיתית / רפי זברגר

בבא בתרא מג ע"א-ע"ב

הקדמה

בדף הקודם למדנו במשנה כי אין חזקה אצל האומנין, השותפין, האריסין והאפוטרופוסין. לדוגמא: אדם נתן כלי לאומן כדי לתקנו, הרי שהאומן אינו יכול לטעון, הכלי בידי שלוש שנים ובעצם קניתי זאת מהבעלים. כנ''ל בשותפים, באריסים ובאפוטרופוסים. על כך אמר שמואל בגמרא: אומן אין לו חזקה (כמשנה), אבל שותפין יש לו חזקה. 
מוכיחה הגמרא דין זה מדין אחר ששמואל אמר: השותפין מחזיקים זה על זה (יש להם חזקה), ומעידים זה על זה, ונעשים שומרי שכר זה על זה. בנושאים הללו, שותפין הינם כמו שני אנשים זרים, ולכן יכולים להחזיק אחד בנכסים של השני, להעיד אחד על השני, וגם לשמור בשכר אחד על חפצים של השני. 

הנושא

על הדין של שמואל, כי שותפין יכולים להיות שומר שכר, אחד על השני, שואלת הגמרא בעמוד ב': אמאי, שמירה בבעלים היא. אם שותף שומר על חפץ השייך לשני השותפים, הוא בעצם שומר על חפץ שלו, ולכן הוא נקרא בעלים. 
בשומרים למדנו מן הפסוק הכתוב בדין שואל אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם (שמות, כ''ב, י''ד), לומדים גם על שואל וגם על שאר השומרים, כי אם הבעלים נמצאים ביחד עם השומר, אין השומר מתחייב בתשלומים.   אם כן, מדוע שותפים יכולים להיות שומר שכר אחד לשני, הרי הם שומרים עם הבעלים?
עונה רב פפא: דאמר לי: שמור לי היום, ואני אשמור לך למחר. כל אחד שומר ביומו, ולכן אינה שמירה בבעלים
  

מהו המסר?

''שמור לי ואשמור לך'' הינה חברות של אינטרסים. שאיפתנו למצוא חברים אמיתיים, בבחינת קנה לך חבר (אבות, א', ו'). .


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]