הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
אלא לא צריכא
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא מד ע"ב
לא צריכא, דקאמרי עדים: ידעינן ביה בהאי דלא הוה ליה ארעא מעולם.
1.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף מד עמוד ב:
והא דלא קאמר אלא לא צריכא משום דאמורא לא תירץ הכי לעיל אלא סתם הגמרא תירץ כן [ושיטה זו נוהגת ברוב המקומות]...
הוא מסביר שכאשר הגמרא [או אמורא מסויים] חוזר [או מבטל] הסבר/תרוץ קודם שנאמר בפירוש על ידי אמורא מסויים משתמשים בביטוי "אלא...".
אבל בסוגייתנו הגמרא חוזרת בה ממה שהוסבר לפני כן על ידי הגמרא עצמה [=סתמא דגמרא] ולכן די בביטוי "לא צריכא" [גם בלי התוספת "אלא"] לציין שהגמרא מבטלת את ההסבר הקודם.
2.
מסוכם אצל:
של"ה - כללי התלמוד (י) כלל למד אות רב:
רב. (המשך המהר"י קארו שם) כשלא הוזכר שם אמורא תחילה בתירוצא קמא, אינו אומר האמורא אחר כך אלא,
3.
הוא מביא מקורות לכלל האמור לעיל בסעיף 1:
מקור 1:
כן כתבו התוספות בפרק ארבעה אחין (יבמות דף כז א ד"ה שמואל), גופא אמר שמואל, חלץ לאחיות לא נפטרו צרות כו'.
תוס' מסכת יבמות דף כז:
"והא דלא קאמר אלא לפי שלא הוזכר שם אמורא תחלה...
מקור 2:
וכן כתבו בפרק המוכר את הפירות (בבא בתרא צז א ד"ה ונתמד),
תוספות מסכת בבא בתרא דף צז עמוד א:
ונתמד מאליו... והא דלא קאמר אלא לפי שלא נזכר אמורא למעלה.
מקור 3:
ובפרק רבי אליעזר דאורג (שבת קה ב ד"ה הא רבי יהודה),
תוספות מסכת שבת דף קה עמוד ב:
הא ר' יהודה והא ר"ש - פי' בקונט' דבהאי שינויא נמי משני דלא קשה מתו אמתו והא דלא קאמר אלא משום דלא הוזכר אמורא לעיל
מקור 4: סוגייתנו, ראה לעיל בסעיף:
וכן כתב רשב"ם ז"ל בפרק חזקת הבתים (בבא בתרא מד ב ד"ה לא צריכא). ולפעמים תירוצא בתרא מתרץ סתם תלמודא ולפיכך אינו אומר אלא, דלעולם אמורא קמא עומד בתירוצו עיין בפרק חזקת הבתים (שם), דקאמרינן וליחוש דלמא דאיקני [הוא] שמעת מינה וכו'
4.
הערה לגבי הביטוי ברשב"ם בסוגייתנו - לעיל בסעיף 1 - "אלא לא צריכא" - 2 מופעים בש"ס בלבד.
4.1
ולכן כנראה הוא מתכוון לומר, שהגמרא היתה צריכה לכתוב "אלא" במקום "לא צריכא".
4.2
ואולי, יש הבדל בין תרוץ עם תוכן שונה [ואז מתאים "אלא"] לבין תרוץ עם אוקימתא שונה [ואז מתאים "לא צריכא"].
