כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן / רפי זברגר

בבא בתרא  לז ע"א

הקדמה

למדנו בסוף המשנה הראשונה בפרק: אמר רבי ישמעאל: במה דברים אמורים – בשדה לבן, אבל בשדה אילן: כנס את תבואתו, ומסק את זיתיו, כנס את קייצו – הרי אלו שלוש שנים. כלומר, חזקת שלוש שנים, עליה דברנו בכל הפרק עד עתה, היא שייכת רק לשדה תבואה. אבל בשדה של אילנות, אם המחזיק ביצע ''שלוש עונות'', אפילו בשלושה מינים של פירות, תבואה, זיתים ותאנים (בלשון המשנה קיץ) הרי זה נחשב כמו שלש שנים של חזקה המהוות ראיה כי המחזיק הוא בעלים של הקרקע, כיוון שהבעלים הקודמים לא מחה כל אותה תקופה.
הגמרא ממשיכה לדון על מקרים בהם יש התייחסות ל"חלקים שונים של קרקע", גם כאשר שייכים לשני בעלים שונים. 
 

הנושא

הגמרא דנה בשאלה: זה החזיק באילנות, וזה החזיק בקרקע. מדובר בשני לקוחות אשר קנו מיד בעל פרדס, זה קנה את הקרקע והשני קנה את האילנות. מה דין בעל האילנות בקרקע, האם יש לו חלק בקרקע?
על כך ענה רב זביד: זה קנה אילנות וזה קנה קרקע. כלומר, לכל אחד יש אך ורק את מה שהוא קנה ותו לא.
מסביר הרשב''ם את פסיקתו של רב זביד: בעל האילנות קנה רק את האילנות לפירותיהן, כך שאם יתייבשו האילנות, לא יכול לנטוע אילנות אחרים במקומם. והשני קנה את כל הקרקע, גם אם לשני יש שלושה אילנות, שבמקרה זה אמרנו במסכת שלנו (דף פ''ד.) כי בעל האילנות קנה את הקרקע בסביבות האילנות, אצלנו לא קנה כלום, כיוון שמדובר בשני קונים, יכול בעל הקרקע לומר לבעל האילנות: כשם שאין לי כלום באילנות שלך, כך אין לך מאומה בקרקע שלי.
על פסקו של רב זביד שואל רב פפא: אם כן, אין לבעל האילנות בקרקע כלום, לימא ליה בעל קרקע לבעל האילנות: עקור אילנך, שקול וזיל. – יאמר לו בעל הקרקע לבעל האילן לאחר שהאילן יבש כבר: קום, עקור את אילנך וצא מהשדה שלי. מוסיף הרשב''ם הערה חשובה: אבל כל זמן שהוא טוען פירות – אינו יכול לומר כן. ומוסיף רשב''ם הסבר לכך: ואף על גב דקרקע אין לו – האילן כמות שהוא יונק מן הקרקע קנאו לפירותיו. .  
 

מהו המסר?

למדנו בדברי הרשב''ם כי אין אפשרות להוציא את בעל האילן כל עוד שהוא טוען פירות. שהרי בזמן שהאילן מגדל פירות אפשר להוסיף ולגדל פירות נוספים. משמעות דומה מובע במשפט: "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן".
מקור משפט זה הוא... "הסנדלר של רבי ישראל מסלנט", מייסד תנועת המוסר. רבי ישראל ראה את הסנדלר ממשיך לעבוד בשעת ערב מאוחרת, כאשר הנר כמעט נגמר ושאל אותו, מדוע אינו סוגר את החנות ומסיים את יום עבודתו?
ענה הסנדלר בתמימות: "כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן". משפט שהפך ברבות הימים למשפט מכונן, המלמד אותנו שיעור גדול במוסר. אנשים נכנסים לייאוש, ואף למרה שחורה עקב מחשבה המהדהדת בתוכם, כי ''אין כבר מה לעשות'', "הכול אבוד'' וכן הלאה. אומר רבי ישראל מסלנט: כל זמן שהנר דולק, כל זמן שאנו חיים, נושמים ומסוגלים – אין מקום לייאוש כלל. מסר חזק מאוד, אשר יכול לתת לנו קצת "יחס" לדברים אשר קורים לנו בחיים, גם אם פחות נעימים. אפשר לתקן, לשנות ולהשתנות כל עוד הנר דולק.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]