כתבי יד ודפוס ראשון, בבא בתרא דף קל
בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד, מתוך דפוס ראשון ומתוך קטע גניזה (מקוטע).
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד של כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' כצורתו (ברשיון מפרוייקט השו"ת) על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, [email protected]
BAVA-BATRA 130a Escorial G-I-3
האו' איש פלוני יירשני טעמ' דאחר במקום בת ובת במקום בן הא בן בין
הבנים ובת בין הבנות דבריו קיימין אימ' סופא ר' יוחנן בן ברוקה או' אמ' על
מי שראוי ליורשו דבריו קיימין היינו תנא קמא וכי תימא קא פליג ר' יוחנן עליה
דתנא קמא אפי' אחר במקום בת ובת במקום בן והתני' ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן
בן ברוקה או' לא נחלקו אבא וחכמים על אחר במקום בת ובת במקום בן שלא אמ'
כלום על מה נחלקו על בן בין הבנים ובת בין הבנות שאבא או' ירש וחכמי' או'
לא איבעי' אימ' מדקאמ' לא נחלקו מכלל דתנא קמא סבר נחלקו ואיב' אימ' כולה
ר' יוחנן בן ברוקה היא אמ' רב יהודה אמ' שמואל הלכה כר' יוחנן בן ברוקה וכן
אמ' רבא הלכה כר' יוחנן בן ברוקה אמ' רבא מאי טעמ' דר' יוחנן בן ברוקה דאמ'
קרא והיה ביום הנחילו את התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה אמ'
ליה אביי האי מלא יוכל לבכר נפקא ההוא מיבעי ליה לכדתני' אבא חנין אמ'
משום ר' אליעז'
עמוד ב
מה ת"ל לא יוכל לבכר לפי שנ' והיה ביום הנחילו את בניו שיכול
והלא דין הוא ומה פשוט שייפה כחו שנוטל בראוי כבמוחזק התורה נתנה
רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה בכור שהורע כחו שאינו נוטל בראוי
כבמוחזק לא כל שכן ת"ל לא יוכל לבכר ויאמר לא יוכל לבכר מה ת"ל והיה
ביום הנחילו את בניו שיכול והלא דין הוא ומה בכור שהורע כחו שאינו נוטל
בראוי כבמוחזק אמרה תורה לא יוכל לבכר פשוט שייפה כחו שנוטל בראוי
כבמוחזק לא כל שכן ת"ל והיה ביום הנחילו את בניו התורה נתנה רשות לאב
להנחיל לכל מי שירצה אמ' ר' זריקה אמ' רב אסי אמ' ר' חנינא אמ' ר' הלכה
כר' יוחנן בן ברוקה אמ' ליה ר' אבא הורה איתמר במאי קמפלגי מר סבר הלכה
עדיף ומר סבר מעשה עדיף תנו רבנן אין למדין הלכה לא מפי תלמוד
ולא מפי מעשה עד שיאמר הלכה למעשה שאל ואמרו לו הלכה למעשה
ילך ויעשה מעשה ובלבד שלא ידמה והלא כל התורה דמויי מדמינן לה
אלא (ו) מאי ובלבד שלא ידמה אמ' רב אשי ובלבד שלא ידמה בטריפות
דתני' אין אומ' בטריפות זו דומה לזו ואל תתמה שהרי חותכה מיכן ומתה
חותכה מיכן וחיתה אמ' ליה רב אסי לר' יוחנן כי אמ' לן מר הלכה נזיל
ונעביד מעשה אמ' להו לא תעבדו עד דאמינא לכו הלכה למעשה אמ'
להו רבא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע כי אתאי פיסקא [ד]דינא דידי
[ל]קמיכו וחזיתון ביה פירכא לא תקרעוניה עד דאתיתון לקמאי אי אית לי טעמא אמינא
לכו ואי לא מהדרנא בי והני מילי מחיים אבל לאחר מיתה מקרע לא תקרעוה
BAVA-BATRA 130a Hamburg 165
וקדושין מתני' האומ' איש פל' יירשני וכו' טע' דאחר במקום בת ובת
במקום בן הא בן בין הבנים ובת בין הבנות דבריו קיימין אימא סופא ר' יוחנן
בן ברוקה או' אם אמ' על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין הינו תנא קמא וכי
תימא ר' יוחנן בן ברוקה אפלו אח במקום בת ובת במקום בן קאמ' והתניא א'ר
ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה לא נחלק אבא וחכמ' על אח במקום בת ובת
במקום בן שלא אמ' כלום ועל מה נחלקו על בן בין הבנים ובת בין הבנות שאבא
אומ' יירש וחכמ' או' לא יירש איבע' אימ' מדקאמ' לא נחלק מכלל דתנא קמא סבר
נחלק ואיבעית אימא כולה ר' יוחנן בן ברוקה היא אמ' רב יהודה אמ' שמואל הלכה
כר' יוחנן בן ברוקה וכן א'ר אבא הלכ' כר' יוחנן בן ברוקה אמ' רבה מאי טעמיה
דר' יוחנן בן ברוקה דאמ' קרא והיה ביום הנחילו את בניו התורה נתנה לו רשות
לאב להנחיל לכל מי שירצה אמ' ליה אביי האי מלא יוכל לב?כ?ר נפקא ההוא מיבעי
ליה לכדתניא אבא חנן אומ' משום ר' אליעזר
עמוד ב
מה ת'ל לא יוכל לבכר לפי שנ' והיה ביום הנחילו את בניו [ש]יכול והלא
דין הוא ומה פשוט שיפה ?כ?חו שנוטל בראוי כבמוחזק התורה נתנה רשות לאב
להנחיל לכל מי שירצה בכור שהורע כחו שאינו נוטל בראוי כבמוחזק לא כל שכן
ת'ל לא יוכל לבכר ויאמר לא יוכל לבכר מה ת'ל והיה ביום הנחילו את בניו
שיכול והלא דין הוא ומה בכור שהורע כחו שאינו נוטל בראוי כבמוחזק אמרה תורה
לא יוכל לבכר פשוט שיפה כחו שנוטל בראוי כבמוחזק לא כל שכן ת'ל והיה ביום
הנחילו את בניו התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה א'ר זריקה א'ר
חנינה א'ר הלכה כר' יוחנן בן ברוקה אמ' ליה ר' אבא הורה איתמר במאי קא
מפלגי מר סבר הלכ' עדיפא ומר סבר מעשה רב תנו רבנן אין למדין הלכה לא מפי
תלמוד ולא מפי מעשה עד שיאמרו לך הלכה למעשה שאל ואמרו לו הלכה למעשה ילך
ויעשה מעשה ובלב' שלא ידמה מאי ובלבד שלא ידמה אמ' רב אשי ובלבד שלא ידמה
בטרפות דתניא אין אומרין בטריפות זו דומה לזו שהרי ?ח?ותכה מיכן ומתה חותכה
מיכן וחיתה אמ' ליה רב אשי לר' יוחנן כי אמ' לן מר הלכה נעביד מעשה אמ' ליה
עד דאמינא לכו הלכה למעשה אמ' להו רבא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע כי
אתי פיסקא דדינא דידי קמיכו וחזיתו ביה פירכא לא תקרעוניה עד דאתיתו לגבאי
דאי אית לי טע' אמינא לכו ואי לא הדרנא בי לאחר מיתה לא מקרע תקרעוניה ולא
מגמר תגמרון מיניה לא מקרע תקרעוניה דאי הואי דילמ' אמינא לכו טע'
BAVA-BATRA 130a Munich 95
וקדושי' האו' איש פלו' יירשני טע' דאחר במקו' בת ובת במקו' בן הא
בין הבני' ובת בין הבנו' דברא קיימי' אימ' סיפ' ר' יוחנ' בן ברוק' או' אם א' על מי שראוי ליורשו דבריו קיימ[י](ו)ם היינו ת"ק וכי תימ' קמפליג ר' יוחנ' עלי' דת"ק אפי' אחר במקו' בת ובת במקו' בן קא' דבריו קיימי' והתני' ר' שמע' בנו של ר' יוחנ' בן ברוק' או' לא נחלק אבא וחכמ' על אחר במקו' בת ובת במקו' בן שלא א' ולא כלום על מה נחלקו על בן בין
הבני' ובת בין הבנו' שאב' או' יורש וחכמי' או' אינו יורש ואיב' אי' מדקא' לא נחלקו מכלל דת"ק סב' נחלקו ואיב' אי' כול' ר' יוחנ' בן ברוק' היא א' רב יהוד' א' שמו' הלכ' כר' יוחנ' בן
ברוק' וכן א' רבא הלכ' כר' יוחנ' בן ברוק' א' רבא מאי טע' דר' יוחנ' בן ברוק' דכ' והיה ביום הנחי' את בניו התור' נתנ' רשו' לאב להנחיל לכל מי שירצ' א"ל אביי האי מלא יוכל
לבכר נפק' ההו' מיבעי לי' לכדתני' אב' חנן או' משו' ר' אלעז'
עמוד ב
לא יוכל לבכר לפי שנ' והיה ביום הנח[י]לו את בניו שיכול והלא דין הו' ומה פשוט שייפ' כחו שהו' נוטל בראוי
כבמוחזק התור' נתנ' רשו' לאב להנחיל לכל מי שירצ' בכו' שהורע כחו שאי' נוט' בראוי כבמוחזק לא כ"ש ת"ל לא יוכל לבכר ומה ת"ל והי' ביו' הנחי' את בני' שיכו' והלא דין הוא
ומה בכו' שהורע כחו שאי' נוט' בראוי כבמוחז' פשו' שייפ' כחו שנוטל בראוי כבמוחזק לא כ"ש ת"ל והיה ביו' הנחי' את בני' התור' נתנ' רשו' לאב להנחי' לכל מי שירצ' א"ר
זריק' א"ר אמי א"ר חנינ' א"ר ינאי א"ר הלכ' כר' יוחנן בן ברוק' א"ל ר' אבא הור' אתמר במאי קמפלגי מר סב' הור' עדיפ' ומר סב' מעש'
רב ת"ר אין למידין הלכ' לא מפי תלמו' ולא מפי מעש' עד שיאמרו לו הלכ' למעש' שאל ואמרו לו הלכ' למעש' ילך ויעש'
ובלב' שלא ידמ' והא כל התור' כול' דמויי מדמינן לה אל' מאי בלב' שלא ידמ' [א' רב אשי] שלא ידמ' בטריפו' כדתני' אין או' בטריפו' זו דומה
לזו ואל תתמ' שהרי חותכ' מכאן ומת' חותכ' מכאן וחיית' א"ל ר' אמי לר' יוחנן וכי א' לן מר הלכ' נעבי' מעש' א"ל לא תעבדון עד
דאמינ' לכו הלכ' למעש' א' להו רבא לרב פפ' ולרב הונ' ברי' דרב יהוש' כי אתי פס' דינ' דידי' קמיכו וחזיתו' בי' פירכ' לא תקרעוניה
עד דתיתון לגבאי אי אית ליה טע' מהדרנ' לכו ואי לא הדרנ' בי לאח' מית' לא מקר' תקרעוני ולא מגמ' תגמרו' מיני' לא מקרע
תקרעוני' דאי הוה אנ' אמינ' בי' טע'
BAVA-BATRA 130a Paris 1337
וקידושין
מתני' האומ' איש פלוני יירשני וכו' טעמא דאחר במקום בת ובת במקום
בן הא בן בין הבנים ובת בין הבנות דבריו קיימין אימא סופא ר' יוחנן בן
ברוקה אומ' אם אמ' על מי שהוא ראוי ליורשו דבריו קיימין הינו תנא קמא וכי
תימא ר' יוחנן בן ברוקה אפי' אחד במקום בת ובת במקום [בן] קאמ' והתניא ר' ישמעאל
בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומ' לא נחלק אבא וחכמי' על אחר במקום בת ובת
במקום בן שלא אמ' כלום על מה נחלקו על בן בין הבנים ובת בין הבנות שאבא
אומ' יירש וחכמים אומ' לא יירש איבעיתימא מדקאמ' לא נחלקו מכלל דתנא
קמא סבר נחלקו איבעיתימא כולה ר' יוחנן בן ברוקה ()[אמ' רב יהודה בר שמואל] הלכה כר'
יוחנן בן ברוקה וכן אמ' רבא הלכה כר' יוחנן בן ברוקה אמ' רבא מאי טעמא דר'
יוחנן בן ברוקה אמ' קרא והיה ביום הנחילו את בניו התורה ?נתנה ר?שות לאב
להנחיל לכל מי שירצה אמ' ליה אביי מלא יוכל לבכר נפקא ההוא מיבעי ליה
לכדתניא אבא חנן אומ' משו' ר' אליעזר
עמוד ב
מה ת"ל לא יוכל לבכר לפי שנ' והיה ביום
הנחילו את בניו שיכול והלא דין הוא ומה פשוט שיפה כוחו שנוטל בראוי כבמוחז'
התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה בכור שהורע כחו שאינו נוטל
בראוי כבמוחזק לא כל שכן ת"ל לא יוכל לבכר וגו' ויאמר לא יוכל לבכר מה ת"ל
והיה ביום הנחילו את בניו שיכול והלא דין הוא ומה בכור שהורע כחו שאינו נוטל
בראוי כבמוחזק אמרה תורה לא יוכל לבכר פשוט שיפה כחו שנוטל בראוי כבמוח'
לא כל שכן ת"ל והיה ביום הנחילו את בניו התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל
מי שירצה אמ' ר' זריקה אמ' ר' אמי אמ' ר' חנינה אמ' ר' הלכה כר' יוחנן בן ברוקה
אמ' ליה ר' אבא הורה איתמר במאי קא מיפלגי מר סבר הלכה עדיפא ומר סבר
מעשה רב ת"ר אין למדין הלכה לא מפי תלמוד ולא מפי מעשה עד שיאמרו
לו הלכה למעשה שאל ואמרו לו הלכה למעשה ילך ויעשה ובלבד שלא ידמה
הא כל התורה כולה דמויי מדמינן לה אלא מאי ובלבד שלא ידמה אמ' רב אשי
ובלבד שלא ידמה בטריפות דתניא אין אומרין בטריפות זו דומה לזו ואל תתמה
שהרי חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחיתה אמ' ליה ר' אסי לר' יוחנן כי אמ'
לן מר הלכה נעביד אמ' ליה עד דאמינא לכו הלכה למעשה אמ' להו רבא לרב
פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע כי אתי פסקא דדינא דידי לקמיכו וחזיתו ביה
פירכא לא תקרעוה עד דאתיתו לקמאי אי אית לי טעמא אמינא לכו ואי לא הדרנ'
בי והני מילי מחיים אבל לאחר מיתה מיקרע לא תקרעוה ומיגמר נמי לא תיגמרו
מיניה מיקרע לא תקרעוה דאי הואי אנא הוה אמינא לכו טעמא
BAVA-BATRA 130a Vatican 115
וקידושין
מתני' האו' איש לפלוני ירש במקום שיש בת
ובת תירשני במקום שיש בן ויש לו בן לא אמ'
כלום מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה ר' יוחנ'
בן ברוקה אמ' על מישראוי ליורשו דבריו
קיימין טעמ' דאחר במקום בת ובת במקום
בן הא בן בין חכמים ובת בין הבנות דבריו קיימין אמ'
סיפא ר' יוחנ' בן ברוקה או' אם אמ' על מי שראוי
ליורשו דבריו קיימין היינו תנא קמא וכי תימא
פליג ר' יוחנ' עליה דתנא קמא דאפילו אחר במקו'
בת ובת ובמקום בן והתניא ר' ישמע' בנו של ר' יוחנ'
בן ברוקה או' לא נחלקו אבא וחכמים על אחר
במקום בת ובת במקום בן על מה נחלקו על בן בין
הבנים ובת בין הבנות שאבא או' ירש וחכמים אומ'
לא ירש מדקאמ' לא נחלקו מכלל דתנא קמא
סבר לא נחלקו ואי' אי' כולה ר' יוחנ' בן ברוקה היא
וחסורי מיחסרא והכי קתני האו' איפ פלוני ירשני
במקום שיש בן לא אמ' ולא כלום הא בן בין הבני'
ובת בין הבנות דבריו קיימין שר' יוחנן בן ברוקה
או' אם אמ' על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין
אמ' רב יהוד' אמ' שמו' הלכ' כר' יוחנן בן ברוקה
וכן אמ' רבה בר רב הלכ' כר' יוחנן בן ברוקה אמ' רבה
מאי טעמ' דר' יוחנן דכת' והיה ביום הנחילו את בניו
התורה נתנה רשות להנחיל לכל מי שירצה האי
מלא יוכל לבקר נפקא א"ל ההוא מיבעי ליה לכדתני
אבא חנן או' משום ר' אליעז'
עמוד ב
לא יוכל לבכר מה
ת"ל לפי שנ' והיה ביום הנחילו את בניו שיכול ומה
פשוט שיפה כחו שנוטל בראוי כבמחוזק התור'
נתנה רשות להנחיל לכל מי שירצה בכור שהורע
כחו שאינו נוטל ברואי כבמחוזק לא כל שכן
ת"ל לא יוכל לבכר ויאמר לא יוכל לבנו מה ת"ל
והיה ביום והנחילו את בניו והלא דין הוא ומה בכור
שהורע כחו שאינו נוטל בראוי כבמחוזק אמרה
תורה לא יוכל לבכר פשוט שיפה כחו שהוא
נוטל בראוי כבמחוזק לא כל שכן ת"ל והיה ביום
הנחילו את בניו התורה נתנה רשות לאב להנחיל
לכל מי שירצה סימן ומחזיר א"ר זריקא
א"ר אמי א"ר חנינא א"ר ינאי א"ר הלכה כר' יוחנן
בן ברוקה א"ל ר' אבא הורה איתמר במאי קמיפלגי
מר סבר הלכה עדיפא ומר סבר מעשה רב תנו רבנ'
אין למידין הלכה לא מפי משנה ולא מפי תלמוד
ולא מפי מעשה עד שיאמרו לו הלכ' למעשה
שאל ואמרו לו הלכה למעשה ילך ויעשה מעשה
ובלבד שלא ידמיהו ובלבד שלא ידמיהו והא כל
התורה כולה דמויי מדמינן לה אלא מאי ובלבד
שלא ידמיהו אמ' רב אשי ובלבד שלא ידמיהו
לטריפות כדתניא אין אומרין בטריפות זו דומיא
לזו ואל תתמה שהרי חותכה מיכאן ומתה וחותכה
מיכן וחייתה א"ל רב אשי לר' יוחנ' וכי א"ל מר הלכה
ניז[י]ל ונעביד מעשה אמ' להו לא תעבדרן עד דאמינ'
לכו הלכ' למעשה א"ל רבא לרב פפא ולרב הונא בריה
דרב יהושע כי אתי פסק דינא דידי לקמייכו וחזית'
ביה פירכא לא תקרעון יתי' עד דאתיתון לגבאי
אי אית ליה טעמ' מהדרנא לכו ואי לא מהדרנא
לכובי והני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא מיקרע
תיקרעוניה ולא מיגמר תיגמרו מיניה מיקרע לא
תיקרעוניה דאי הוה אמינא ביה טעמא
(BAVA-BATRA 130a Pesaro (1511
וקדושין לענין מהדר קא אמרי' דאיבעי למהדר הדר לבר מקדושין דאי בעי למהדר בתר דקדיש או הוא או היא לא יכלין ואף על פי שעוסקין באותו ענין אף על גב דקימין עדים ותקרובת עבודה זרה נמי כיון דאיתפיס דבר עבודה זרה מאלתר דאיחיב ליה ואסיר בהנאה מתני' האומר איש פלו' ירשני במקום שיש בת בתי תירשני במקום שיש בן לא אמ' כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה רבי יוחנן בן ברוקא אומר אם אמר על מי שראוי לירושה דבריו קיימין ועל מי שאין ראוי לו לירושה אין דבריו קיימין גמ' טעמ' דאחר במקו' בת ובת במקום בן הא בן בין הבנים ובת בין הבנות דבריו קימין אימא סיפא ר' יוחנן בן ברוקא אומר אם אמר על מי שהוא ראוי לירשו דבריו קימין הינו תנא קמא וכי תימא ר' יוחנן בן ברוקא אפילו אחר במקו' בת ובת במקום בן קאמר והתניא רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר לא נחלק אבא וחכמים על אחר במקום בת ובת במקום בן שלא אמר כלום על מה נחלקו על בן בין הבנים ובת בין הבנות שאבא אומר ירש וחכמים אומרים לא ירש איבעית אימא מדקאמ' לא נחלק מכלל דתנא קמ' סבר נחלק איבעית אימא כולה דרבי יוחנן בן ברוקא הוא וחסורי מחסרא והכי קתני האומר איש פלוני ירשני במקום שיש בת בתי תירשני במקום שיש בן לא אמ' כלום הא בת בין הבנות ובן בין הבנים אם אמר ירש כל נכסיו דבריו קיימין שרבי יוחנן אומר אם אמרי על מי שראוי לירשו דבריו קיימין אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוחנן בן ברוקא וכן אמ' רבא הלכה כר' יוחנן בן ברוקא אמ' רבא מאי טעמיה דרבי יוחנן בן ברוקא אמר קרא והיה ביום הנחילו את בניו התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה אמר ליה אביי הא מלא יוכל לבכר נפקא ההוא מיבעי ליה לכדתניא אבא חנן אמר משום רבי אליעזר
עמוד ב
מה תלמוד לומר לא יוכל לבכר לפי שנאמר והיה ביום הנחילו את בניו שיכול והלא דין הוא ומה פשוט שיפה כחו שנוטל בראוי כבמחוזק התור' נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה בכור שהורע כחו שאינו נוטל בראוי כבמחוז' לא כל שכן תלמוד לומר לא יוכל לבכר ויאמר לא יוכל לבכר מה תלמוד לומר והיה ביום הנחילו את בניו שיכול והלא דין הוא ומה בכור שהורע כחו שאינו נוטל כראוי כבמחוזק אמרה תורה לא יוכל לבכר פשוט שיפה כחו שנוטל בראוי כבמחוזק לא כל שכן תלמוד לומר והיה ביום הנחילו את בניו התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מה שירצה אמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי חנינא אמר רבי הלכה כרבי יוחנן בן ברוקא אמר ליה רבי אבא הורה איתמר במאי קמפלגי מר סבר הלכה עדיפא ומר סבר מעשה רב תנו רבנן אין למדין הלכה לא מפי תלמוד ולא מפי מעשה עד שיאמרו לו הלכה למעשה שאל ואמרו לו הלכה למעשה ילך ויעשה מעשה ובלבד שלא ידמה מאי ובלבד שלא ידמה והא כל התורה כולה דמויי מדמינן לה אלא מאי ובלבד שלא ידמה אמר רב אשי ובלבד שלא ידמה בטרפות דתניא אין אומרין בטרפות זו דומה לזו ואל תתמה שהרי חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחיתה אמ' ליה רבי אסי לר' יוחנן כי אמר לן מר הלכה נעביד מעשה אמר ליה לא תעבידו עד דאמינא הלכה למעשה אמר להו רבא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע כי אתי פסקא דדינא דידי לקמיכו וחזיתו ביה פירכא לא תקרעוה עד דאיתיתו לקמאי אי אית לי טעמ' אמינא לכו ואי לא הדרנא בי לאחר מיתה לא מיקרע תיקירעוה
