כתבי יד ודפוס ראשון, בבא בתרא דף קכב
בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד ומתוך דפוס ראשון.
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד על כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, [email protected]
BAVA-BATRA 122a Escorial G-I-3
ת"ש בין לרב למעט ועוד תניא עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר
שבטים שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים ולא נתחלקה אלא
בכספים דכת' בין לרב למעט אמ' ר' יהודה סאה ביהודה שוה חמש סאין
בגליל לא נתחלקה אלא בגורל שנ' אך בגורל ולא נתחלקה אלא באורים ותומים
דכת' על פי הגורל הא כיצד אלעזר מלובש אורים ותומים ויהושע וכל ישר'
עומדין לפניו וקלפי שבטים וקלפי של תחומין מונחין לפניו והוה מכוין
ברוח הקדש ואו' אם זבולון עולה תחום עכו עולה טרף בקלפי שבטים
עלה בידו זבולון טרף תחום גנוסר עולה טרף בקלפי שבטים [ו]עלה בידי
נפתלי טרף בקלפי תחומין ועלה בידו תחום גנוסר וכך לכל שבט ושבט
לא כחלוקה של העולם הזה חלוקה של העולם הבא העולם הזה אדם שיש
לו שדה פרדס אין לו שדה לבן שדה לבן אין לו שדה פרדס אבל חלוקה של
העולם הבא אין לך אחד בישראל שאין לו בהר ובשפלה ובנגב דכת' שער
ראובן אחד עשר שער שמעון אחד שער לוי אחד והקב"ה מחלקה להם
בעצמו שנ' ואלה מחלקותם נאם יי' קתני מיחת שכתחלה לא נתחלקה אלא לשנים
עשר שבטים ש"מ לשבטים איתפלוג ש"מ אמ' מר עתידה ארץ ישראל
שתתחלק לשלשה עשר שבטים ואידך למאן אמ' רב חסדא לנשיא דכתו'
והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל אמ' ליה רב פפא לאביי ואימא
דוזגר בעלמ' לא סלק' דעת' דכת' והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש
ולאחוזת העיר ולא נתחלקה אלא לכספים דכתו' בין רב למעט מאי בין רב
למעט אילימא בשופרא וסניא בשופטני עסיקי' אלא בקורבא ורוחקא כתנאי
ר' אלעז' או' בכספים העלוהו ר' יהושע או' בקרקע העלוהו ולא נתחלק(ו)[ה] אלא
בגורל דכת' אך בגורל תנא אך בגורל יצאו יהושע וכלב מאי יצאו אילימ'
דלא שקול השתא דלאו דידהו שקול דידהו מיבעיא אלא שלא נטלו בגורל אלא על
פי יי' (ד) יהושע דכת' על פי יי' נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח
בהר אפרים
עמוד ב
כת' סרח וכת' חרס אמ' ר' אלעז' כתחלה דמין לחרס שאינו עושה פירות
ולבסוף פירותיהן מסריחין מרוב שמנן ואיכ' דאמרי כתחלה פירותיהן מסריחין
מרוב שמעון ולבסוף דומין לחרס כלב דכת' ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר
יי' ויורש משם את שלשה בני הענק חברון עיר מקלט הואי אמ' רב פפא פרוורה
דכת' את שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה הקניזי דכת' על פי יי' באחזתו
מתני' אחד הבן ואחד הבת בנחלה [מאי אחד הבן ואחד הבת (אילימא)] (אלמ) אילימ' דירתין כהדדי והא תנן בן קודם
לבת וכל יוצא ירכו של בן קודמין לבת נפש"ם סימ"ן אלא אמ' רב נחמן
בר יצחק הכי קאמ' אחד הבן ואחד הבת נוטלין בראוי כבמוחזק הא נמי תנינא בנות
צלפחד נטלו שלשה חלקים בנחלה חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים וחלקו עם
אחיו בנכסי חפר ועוד מאי אלא אמ' רב פפא הכי קאמ' אחד הבן ואחד הבת נטלו
חלק בכורה הא נמי תנינא ושהיה בכור ונטל שלשה חלקים ועוד מאי אלא אמ'
רב אשי הכי קאמ' אחד בן בין הבנים ואחד בת בין הבנות אם אמ' יירש כל נכסי'
דבריו קיימין כמאן כר' יוחנן בן ברוקא סתם ואחר כך מחלוקת הוא וסתם ואחר
כך מחלוקת אין הלכה כסתם ועוד מאי אלא אמ' מר בר רב אשי הכי קאמ' אחד
הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם ונכסי האב אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב
ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם תנו רבנן לתת לו פי שנים כפי שנים
באחד הכת' מדבר אתה [או'] פי שנים באחד או אינו אלא פי שנים בכל הנכסים ודין
הוא
BAVA-BATRA 122a Hamburg 165
תא שמע ב[י]ן רב למעט ועוד תניא עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר
שבטים שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים ולא נתחלקה אלא בכסף שנ' בין
רב למעט א'ר יהודה סאה ביהודה שוה חמש סאין בגליל ולא נתחלקה אלא בגורל
שנא' אך בגורל תחלק ולא נתחלקה אלא באורים ותומים הכיצד אלעזר הכהן מלובש
אורים ותומים ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו וקלפי של שבטים וקלפי של
תחומין מונחין לפניו והיה מכוין ברוח הקדש ואומ' אם זבולן עולה תחום עכו
עולה טרף בקלפי של שבט ועולה בידו זבולן בקלפי של תחומין ועולה בידו תחום
עכו וחוזר ומכוין ברוח הקדש ואו' אם נפתלי עולה תחום גנוסר עולה טרף בקלפי
של שבטים עולה בידו נפתלי טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום גנוסר וכן
לכל שבט לשבט ולא כחלוקה של עולם הזה חלוקה של עולם הבא של עולם הזה אדם
שיש לו שדה לבן אין לו שדה פרדס שדה פרדס אין לו שדה לבן העולם הבא אין לך
כל אחד ואחד שאין לו בהר ובשפלה ובעמק שנ' שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער
לוי אחד והקב'ה מחלק להן בעצמו שנא' ואלה מחלקותם נאם ייי קתני מיחת שבתחלה
לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים שמע מינה לשבטים איפלוג שמע מינה אמ' מר
עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלש' עשר שבטים ואידך למאן אמ' רב חסדא לנשיא שנ'
והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל אמ' ליה רב פפא לאביי ואימא דוזגר
בעלמא לא סל' דע' דכת' והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחוזת העיר ולא
נתחלקה אלא בכספים שנ' בין רב למעט למאי אילימא בשופרא וסניא בשופטני
עסיקינן אלא לקורבא ורוחקא כתנאי ר' אליעזר אומ' בכספים העלוה ר' יהושע
אומ' בקרקע העלוה ולא נתחלקה אלא בגורל שנ' אך בגורל תנא אך בגורל יצא
יהושע וכלב למאי אילימא דלא שקול כלל השתא דלאו דידהו שקול דידהו מיבעיא
אלא שלא נטלו בגורל אלא על פי ייי יהושע דכת' על פי ייי נתנו לו העיר אשר
שאל את תמנת סרח בהר אפרים
עמוד ב
כת' סרח וכת' חרס א'ר אלעזר כתחלה כחר' ולבסוף פירותיה מסריחין
מרוב שמנן ואיכא דאמרי כתחלה פירותיה מסריחין ולבסוף כחרס כלב דכת' ויתנו
לכלב את חברון כאשר דבר משה ויורש משם את שלשה בני הענק חברון עיר מקלט
הואי אמ' אביי פרוארה דכת' ואת שדה העיר ואת מגרשיה נתנו לכלב בן יפונה
לאחוזתו מתני' אחד הבן ואחד הבת לנחלה מאי אחד הבן ואחד הבת אילימא דירתי
כהדדי והתנן בן קודם לבת וכל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת אמ' רב נחמן בר
יצחק הכי קאמ' אחד הבן ואחד הבת נוטלין בראוי כבמוחזק הא נמי תנינא בנות
צלפחד נטלו שלשה חלקין בנחלה חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים וחלקו עם אחיו
בנכסי חפר ועוד מאי אלא אלא אמ' רב פפ' הכי קאמ' אחד הבן ואחד הבת נוטלין
חלק בכורה הא נמי תנינא ושהיה בכור ונטל שני חלקין ועוד מאי אלא אלא אמ' רב
אשי הכי קאמ' אחד בן בין הבנים ואחד בת בין הבנו' אם אמ' יירש כל נכסי
דבריו קיימין כמאן כר' יוחנן בן ברוקא הא קתני לה לקמן וכי תימ' קא סתם לן
כר' יוחנן בן ברוקא סתם ואחר כך מחלוקת היא וסתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה
כסתם ועוד מאי אלא אלא אמ' מר בר רב אשי הכי קאמ' אחד הבן ואחד הבת שוין
בנכסי האם ובנכסי האב אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים
בנכסי האם והבנות ניזונות מנכסי האב ואין ניזונות מנכסי האם תנו רבנן לתת
לו פי שנים פי שנים באחד אתה אומ' פי שנים באחד או אינו אלא פי שנים בנכסים
ודין הוא
BAVA-BATRA 122a Munich 95
ת"ש בין רב למעט ועוד תני' עתיד' ארץ ישר' שתחלק לשלש' עש' שבטי' שבתחל' לא נתחלק' אל' לשני' עשר
שבטי' ולא נתחל' אל' לכספי' שנ' בין רב למעט דא' רב יהוד' סא' ביהוד' שוה חמש' סאין בגליל לא נתחלק' אל' בגורל דכ' אך בגור'
לא נתחלק' אל' באורי' ותומי' דכ' על פי הגורל הכיצ' אלעז' מלוב' אורי' ותומי' יהוש' וכל ישר' עומדי' לפניו קלפי תחומי' וקלפי
שבטי' מונחי' לפניו והיה מכוון ברוח הקד' ואו' זבולן עלה תחו' עכו על' טרף בקלפי שבטי' עול' בידו זבולן טרף בקלפי תחומי'
על' בידו עכו חוזר ומכוין ברוח הקד' ואו' נפתלי על' תחו' גינוס' וכן לכל שבט לא כחלקת' של עול' הזה העול' הבא העול' הזה
אדם יש לו שד' פרדס אין לו שד' לבן שד' לבן אין לו שד' פרד' אבל לעול' הבא אין לך כל אח' ואח' מישר' שאין לו בהר ובשפל'
ובנגב דכ' שע' ראובן אחד שער שמעו' אח' שע' לוי אחד והק"ב מחלק' להם בעצמו דכ' ואל' מחלוקתם נאם יי' קתני
מיה' לא נתחלק' אל' לשני' עש' שבטי' ש"מ לשבטי' איפלג' ש"מ א' מר עתיד' אר' ישר' שתחלק לשלש' עש' שבט ואיד'
למאן א' רב חסד' לנשי' דכתי' והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישר' א"ל רב פפ' לאביי אימ' דמגר בעלמ' א"ל עליך א' קרא
והנות' לנשי' מזה ומזה לתרומ' הקד' ולאחז' העיר ולא נתחלק' ירושל' אל' בכספי' דכתי' בין רב בין למעט למאי אילימ' בשופר'
וסניא בשופטני עסי' אל' בקורב' ורוחק' כתנאי ר' אליעז' או' בכספי' העלוה ר' יהוש' או' בקרק' העלוה לא נתחלק' ירושל' אל' בגורל
דכתי' אך בגור' תנא אך בגור' יצאו יהוש' וכלב מאי יצאו א[י]לימ' דלא שקול כלל השת' דלאו דידהו שקול דידהו מיבעי' אל' לא נטלו
בגור' אל' על פי יי' יהוש' דכ' על פי יי' נתנו לו את העי' אש' שאל תמנ' סרח בהר אפרי'
עמוד ב
כת' סרח וכת' חרם א"ר אלעז' בתחל' דומי'
פירותיה' לחרס ולבסוף פירותיה מסריחי' איכ' דא' בתחל' פירותי' מסריחי' מרו' שמנן ולבסו' פירותי' דומי' לחרס כלב דכתיב
ויתנו לכלב את חברון כאש' דב' מש' חברו' עיר מקלט הואי א' אביי פרואד' וכן הו' או' את שד' העי' ואת חצריה נתנו לכלב
בן יפונ' לאחזתו אח' הבן ואח' הבת מאי אח' הבן ואח' הבת אילימ' דירתי כי הדדי והתנן
בן קוד' לבת כל יוצ' ירכו של בן קוד' לבת ועו' מאי אל' א' רב נחמ' בר יצח' ה"ק אח' הבן ואח' הבת' נוטלי' בראוי כבמוחזק הא
נמי תנינ' בנו' צלפח' נטלו שלש' חלקי' חלק אביה' שהי' מיוצאי מצרי' וכו' ועו' מאי אל' אל' א' רב פפ' ה"ק אחד הבן ואח' הבת
נוטלי' חלק הבת הא נמי תנינ' ושהיה בכו' נוט' שני חלקי' ועוד מאי אלא אל' א' רב אשי ה"ק אח' בן בין הבני' ואח' בת בין הבנו'
אם יירש כל נכסיי דבריו קיימי' כמאן כר' יוחנ' בן ברוק' הא קתני לקמ' ר' יוחנ' בן ברוק' או' אם א' על מי שראוי ליורשו דבריו
קיימין וכי תימ' קסת' לן תנ' כר' יוחנ' בן ברוק' סת' ואח' כך מחלוק' הו' וכל סת' ואח' כך מחלוק' אין הלכ' כסת' ועו' מאי אל' אל'
א' מר בר רב אשי ה"ק אח' הבן ואח' הבת שוין בנכסי האם כנכסי האב אל' שהבן נוט' פי שני' בנכסי האב ואינו נוט' פי שני'
בנכסי האם ת"ר לתת לו פי שני' כאח' את' או' כאח' או אינו אל' פי שני' בכל הנכסי' ודין הו'
BAVA-BATRA 122a Paris 1337
ת"ש בין רב למעט [אי אמרת בשלמ' לשבטים איפלג היינו דאיכא רב ומעט אלא אי אמר' לקר(פ)]ק[ף גברי איפלג מאי רב ומעט כל חד וחד מניניה קא שקיל (ועוד)] ועוד תניא עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלש' עש' שבטים שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים ולא נתחלקה אלא בכסף
שנ' בין רב למעט אמ' ר' יהודה סאה ביהודה שוה חמש סאין בגליל ולא נתחלק'
אלא בגורל שנ' אך בגורל ולא נתחלקה אלא באורים ותומים שנ' על פי הגורל הא כיצ'
אלעזר מלובש אורים ותומים ויהושע וכל ישראל עומדין לפניו וקלפי ()[ש]ל שבטי' וקלפי
(ע)[ש]ל תחומין מונחין לפניו והיה מכוין ברוח הקדש ואומ' אם זבולון עולה תחום עכו
עלה טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו זבולון בקלפי של תחומין ועלה בידו תחו'
עכו וחוזר ומכוין ברוח הקדש ואומ' אם נפתלי עולה תחום גינוסר עלה טרף בקלפי
של שבטים ועלה בידו נפתלי בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום גינוסר וכן לכל
שבט ושבט ולא כחלוקה שלעולם הזה חלוקה שלעולם הבא העולם הזה אדם
יש לו שדה לבן אין לו שדה פרדס שדה פרדס אין לו שדה לבן העולם הבא אין
לך כל אחד ואחד שאין לו בהר ובשפלה ובעמק שנ' שער ראובן אחד שער יהוד'
אחד שער לוי אחד והקב"ה מחלקה להם בעצמו שנ' ואלה מחלקותם נאם יי"י אלהים
קתני מיהת שבתחלה לא נחלקה אלא לשנים עשר שבטים ש"מ לשבטי' איפלגה
ש"מ אמ' מר עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים אידך
למאן אמ' רב חסדא לנשיא שנ' והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל אמ' ליה
רב פפא לאביי אימא דוזגר בעלמא לא ס"ד דכתי' והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת
הקדש ולאחוזת העיר וגו' ולא נתחלקה אלא בכספים בין רב למעט למאי אילימ'
לשופרא וסוניא מידי בשפטני עסיקי' אלא לקורבא ורוחקא כתנאי ר' אליעזר אומ'
בכספים העלוה ר' יהושע אומ' בקרקע העלוה ולא נתחלקה אלא בגורל שנ' אך בגורל
תאנא אך בגורל יצאו יהושע וכלב למאי אילימא דלא שקול כלל השתא דלא דידהו
שקול דידהו מיבעיא אלא שלא נטלו בגורל אלא על פי יי"י יהושע דכתי' על פי יי"י נתנו
לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח בהר אפרים
עמוד ב
כתי' סרח וכתי' חרס אמ' ר' אלע'
כתחלה כחרס ולבסוף פירותיה מסריחין ואיכא דאמרי כתחלה פירותי' מסרי'
ולבסוף כחרס כלב דכתי' ולכלב בן יפונה נתן חלק בתוך בני יהודה אל פי יי"י ליהוש'
את קרית (ארבע) ארבע אבי הענק היא חברון חברון עיר מקלט הואי אמ' אביי
פרוא?ד?ה דכתי' ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה באחוזתו אחד [הבן]
ואחד הבת לנחלה מאי אחד הבן ואחד הבת לנחלה אילימא דירתי בהדדי
והתנן בן קודם לבת וכל יוצא ירכו של בן קודמין לבת אמ' רב נחמן בר יצחק
הכי קאמ' אחד הבן ואחד הבת נוטלין בראוי כבמוחזק הא נמי תנינא בנו' צלפחד
נטלו שלשה חלקים בנחלה חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים וחלקו עם אחיו
בנכסי חפר ועוד מאי אלא [אלא] אמ' רב פפא הכי קאמ' אחד הבן ואחד הבת נוטלי' חל'
בכורה הא נמי תנינא ושהיה בכור ונטל שני חלקים ועוד מאי אלא [אלא] אמ' רב אשי
הכי קאמ' אחד הבן בין הבנים ואחד בת בין הבנות אם אמ' יירש כל נכסי דבריו
קיימין כמאן כר' יוחנן בן ברוקה הא קתני לה לקמן וכי תימא (כי) [קא] סתם לן תנא כר'
יוחנן בן ברוקה סתם [ו]אחר [כך] מחלוקת היא ו[כל ]סתם אחר מחלוקת אין הלכה כסתם
ועוד מאי אלא אלא אמ' רב אשי הכי קאמ' אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם
בנכסי האב אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם
ת"ר לתת לו פי שנים פי שנים באחד הכתו' מדבר אתה אומ' פי שנים באחד
או אינו אלא פי שנים בכל נכסים ודין הוא
BAVA-BATRA 122a Vatican 115
ת"ש בין רב למעט ועוד תניא עתידה ארץ
ישר' שתתחלק לשלשה עשר שבטים ולא נתחלק'
אלא בכספים שנ' בין רב למעט וא"ר יהוד' סאה ביהוד'
שוה חמשה סאין בגליל לא נתחלקה אלא בגודל
דכת' אף בגודל לא נתחלקה אלא באורים ותומים
שנ' על פי הגורל הא כיצד אלעז' מלובש אורים
ותומים יהושע וכל ישר' עוברין לפניו כלפי תחומ'
וכלפי שבטים מונחין לפניו והיה מכוין ברית הקודש
ואו' אם זבולון עולה תחום עכו עולה טרף כלפכי
שבטים עולה בידו זבולון טרף כלפי תחומין עולה
בידו תחום עכו חוזר ומכריז ברוח הקדש ואו' אם
נפתלי עולה תחום גינוסר עולה טרף קלפי שבטים
עולה בידו נפתלי טרף קלפי תחומין עולה בידו
גינוסר וכן לכל השבטים לא כחלוקה של העול'
הזה העולם הבא העולם הזה אדם יש לו שדה פרד'
אבל העולם הבא אין לך כל אחד ואחד שאין לו
בשפלה בהר ובנגב דכת' שער ראובן אחד שער
שמעון שער לוי אחד והקב"ה מחלק לשבטים
בעצמו דכת' אלה מחלקותם נאום יי קתני מיהת
לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים ש"מ
לשבטים נתחלקה הארץ ש"מ אמ' מר עתידה
ארץ ישר' שתתחלק לשלשה עשר שבטים ואיד'
למאן אמ' רב יהוד' לנשיא דכת' העובד את העיר
יעבדוהו מכל שבטי ישר' א"ל רב פפא לאביי ודילמ'
רונגר בעלמ' א"ל עליך אמ' קרא והנותר לנשיא
מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר לא
נתחלקה אלא בכספים דכת' בין רב למעט למאי
אילימ' לשופרא וסגיא אטו בשופטני עסקינן
אלא בקורבה ורוחקה כתנאי ר' אליעז' או' בכספים
העלוהו ור' יהושע או' בקרקע העלוהו לא
נתחלקה אלא בגורל תנא אך בגורל יצאו יהושע
וכלב מאי יצא אילימ' דלא לישקול כלל השתא
דלא דידהו שקול דידהו מיבעיא אלא שלא
נטלו בגורל אלא על פי [ה'] יהושע דכת' על פי יי נתנו
לו את העיר אשר שאל את תמונת סרח בהר
אפרים
עמוד ב
כת' סרח וכת' הרס א"ר אלעז' בתחילה פירותיה
דומין לחרס ולבסוף מסריחין מרוב שמנן ואיכ'
דאמר' בתחילה מסריחין מרוב שומנן ולבסוף
פירותיהן דומין לחרס כלב דכת' ויתנו לכלב את
חברון כאשר דבר משה חברון עיר מקלט היה
אמ' אביי פרוודהא וכן הוא או' את שדה העיר
ואת חצירה נתנו לכלב בן יפונה באחוזתי
אחד הבן ואחד הבת מאי אחד הבן אחד
הבת אילימ' דירתון כהדדי והתנן בן קודם לבת כל
יוצאי יריכו של בן קודמין לבת וע[לג]וד מאי אלא
אמ' רב נחמן בר יצחק הכי קאמ' אחד הבן ואחד
הבת נוטלין בראוי כבמחוזק הא נמי תנינא בנות
צלפחד נטלו שלשה חלקים חלק אביהן שהיה
מיוצאי מצרים ועוד מאי אלא אמ' רב פפא הכי
קאמ' אחד הבן ואחד הבת נוטלין חלק בבכורה האי
נמי תנינא ושהיה בכור נטלו שני חלקים ועוד
מאי אלא אמ' רב אשי הכי קאמ' אחד בן בין הבנים
ואחד בת בין הבנים אם אמ' [לירות] יטול כל נכסי דבריו
קיימים כמאן כר' יוחנ' בן ברוקה הא קתני לקמן
ר' יוחנ' בן ברוקה או' אם אמ' על מי שראוי לירשו
דבריו קיימין וכי תימ' קא סתם לה תנא כר' יוחנ' בן
ברוקה סתם ואחר כך מחלוקת הלכ' כסתם ועוד
מאי אלא אמ' מר בר רב אשי אמ' הכי קאמ' אחד
הבן ואחד הבת שוין בניכסי האם אלא שהבכור
נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל בנכסי האם
תנו רבנן לתת לו פי שנים פי שנים כאחד אתה
או' פי שנים כאחד או אינו אלא פי שנים בכל
הנכסים ודין
(BAVA-BATRA 122a Pesaro (1511
תא שמע בין רב למעט ועוד תניא עתידה ארץ ישראל שתחלק לשלשה עשר שבטים שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטי' ולא נתחלקה אלא בכסף שנאמר בין רב למעט אמר רבי יהודה סאה ביהודה שוה חמש סאין בגליל ולא נתחלקה אלא בגורל שנ' אך בגורל ולא נתחלקה אלא באורי' ותומים שנאמר על פי הגורל הא כיצד אלעזר מלובש אורים ותומים ויהושע וכל ישראל עמודים לפניו וקלפי של שבטים וקלפי של תחומין מונחין לפניו והיה מכוין ברוח הקודש ואומר זבולון עולה תחום עכו עולה עמו טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו זבולן בקלפי של תחומין ועלה בידו תחו' עכו וחוזר ומכוין ברוח הקודש ואומר נפתלי עולה תחום גינוסר עולה טרף בקלפי של שבטי' ועלה בידו נפתלי טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום גינוסר וכן כל שבט ושבט ולא כחלוקה של עולם הזה חלוקה של עולם הבא העולם הזה אדם יש לו שדה לבן אין לו שדה פרדס שדה פרדס אין לו שדה לבן לעולם הבא אין לך לכל אחד ואחד שאין לו בהר ובשפלה ובעמק שנאמר שער ראובן אחד שער (יהודה) [שמעון] אחד שער לוי אחד הקב"ה מחלק להן בעצמו שנאמר ואלה מחלקותם נאם ה' קתני מיהת ש[ב]תחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים שמע מינה לשבטי' איפלוג שמע מינה אמר מר עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים אידך למאן אמ' רב חסדא לנשיא דכת' והעובד העיר יעבדהו מכל שבטי ישראל אמר ליה רב פפא לאביי אימא אונגר בעלמא לא סלקא דעתך דכתיב והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחזת העיר ולא נתחלקה אלא לכספים שנאמר בין רב למעט למאי אילימא לשופרא וסניא אטו בשופטני עסקינן אלא לקרובה ורחוקה כתנאי רבי אלעזר או' בכספים העלוה רבי יהושע אומר בקרקע העלוה ולא נתחלקה אלא בגורל שנאמ' אך בגורל תנא אך בגורל יצאו יהושע וכלב למאי אילימא דלא שקול כלל השתא דלא דידהו שקול דידהו מבעיא אלא שלא נטלו הגורל אלא על פי ה' יהושע דכתיב על פי ה' נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח בהר אפרים
עמוד ב
כתיב סרח וכתיב חרס אמר רבי אלעזר בתחלה פירותיה כחרס ולבסוף פירותיה מסריחין [מרוב שמנן] ואיכא דאמרי בתחילה מסריחין ולבסוף כחרס כלב דכתיב ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה עבד ה' ויורש משם את שלשה בני הענק חברון עיר מקלט הואי אמר אביי פרוורהא דכתי' את שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה באחוזתו מתני' אחד הבן ואחד הבת בנחלה אלא שהבן נוט' פי שני' בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם והבנות נזונות מנכסי האב ואינן נזונות מנכסי האם גמ' מאי אחד הבן ואחד הבת לנחלה אילמ' דירתי כי הדדי הא תנן בן קוד' לבת כל יוצאי ירכו של בן קודמין לבת סימ"ן נפש"ם אמ' רב נחמן בר יצחק הכי קאמר אחד הבן ואחד הבת נוטלין בראוי כבמוחזק הא נמי תנינא בנות צלפחד נטלו שלשה חלקין בנחלה חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בנכסי חפר ועוד מאי אלא אלא אמר רב פפא הכי קאמר אחד הבן ואחד הבת נוטלין חלק בבכורה הא נמי תנינא ושהיה בכור נוטל (שלשה) [שני] חלקין ועוד מאי אלא אלא אמ' רב אשי הכי קאמר אחד בן בין הבנים ואחד בת בין הבנות אם אמר יירש כל נכסי דבריו קיימין כמאן כרבי יוחנן בן ברוקא הא קאתני לה לקמן רבי יוחנן ב"ב [אומ'] אם אמר על מי שראוי שראוי ליורשו דבריו קיימין[ וכי תימא קא סתם לן כרבי יוחנן בן ברוקא סתם ואחר כך מחלוקת היא וסתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם ועוד מאי אלא אלא אמר מר בר אשי הכי קאמ' אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם כנכסי האב אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם תנו רבנן לתת לו פי שנים פי שנים כאחד אתה אומ' פי שנים כאחד או אינו אלא פי שנים בנכסים ודין הוא
