כתבי יד ודפוס ראשון, בבא בתרא דף קכא
בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד ומתוך דפוס ראשון.
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד על כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, [email protected]
BAVA-BATRA 121a Escorial G-I-3
מועדי יי' נאמרו שבת בראשית לא נאמרו בן עזאי או' מועדי יי'
נאמרו הפרת נדרים לא נאמרו איסי בן יהודה הוה גמיר להא מתנית' ולא הוה
ידע לה לפרושא אזל בתריה לנהרדעא ולא אשכחיה אזל בתריה למחוזא
ואשכחיה אמ' ליה מאי מועדי יי' נאמרו שבת בראשית לא נאמרה אמ' ליה
מועדי יי' צריכין קידוש בית דין שבת בראשית אינה צריכה קידוש בית דין
סלק' דעת' אמינ' הואיל וכתיבא שבת נמי גבי מועדות תיבעי קידוש בית דין
במועדות קמ"ל אמ' ליה מאי מועדי יי' נאמרו הפרת נדרים לא נאמרה אמ' לי
מועדי יי' צריכין מומחין הפרת נדרים אינן צריכין מומחין והא ראשי המטו'
כתו' כדאמ' רב חסדא אמ' ר' יוחנן ביחיד מומחה הכא נמי ביחיד מומחה
תנן התם רשב"ג או' לא היו ימים טובים בישראל כחמשה עשר באב וכיום
הכפורים בנות ישראל יוצאות בבגדי פשתן השאולין כדי שלא לבייש את
מי שאין בו בשלמ' יום הכפורים יום מחילה וסליחה שנתנו בו לוחות
אחרונות אלא חמשה עשר באב מאי היא רשב"ן סימן אמ' רב יהודה אמ'
שמואל יום שהותרו שבטים לבא זה בזה מאי דרוש זה הדבר דבר זה
לא יהא נוהג אלא בדור זה רבה בר חנא אמ' ר' יוחנן יום שהותר שבט בנימין
לבא בקהל מאי דרוש דכת' ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא
יתן בתו לבניימין לאשה ממנו ולא מבנינו ורב דימי בר יוסף אמ' רב יוסף
אמ' רב נחמן יום שכלו בו מתי מדבר [ד]אמ' מר עד שלא כלו מתי מדבר
עמוד ב
לא היה דבור עם משה שנ' ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב
העם וסמיך ליה וידבר יי' אלי לאמר (אלא)[אלי] היה בדבור עתר"ס סימ"ן עולא
אמ' יום שביטל הושע בן אלה פרדיסיאות שהושיב ירבעם בן נבט על
הדרכים כדי שלא יעלו ישראל לרגל רב מתנה אמ' יום שנתנו בו הרוגי
ביתר לקבורה דאמ' רב מתנה אמ' רב יום שנתנו (ב)[לק]בורה תקנו ביבנה הטוב
המטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה רבה ורב יוסף דאמ'
תרויהו יום שפוסקין בו מלכרות עצים למערכה דתניא ר' אליעז' הגדול או'
כיון שהגיע חמשה עשר באב תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים
למערכה מפני שאין יבשין אמ' רב אשי וקרו ליה יום תבר מגלא מיכאן
(ה)[ד]מוסיף יוסיף מאן דלא מוסיף יאסף תני רב יוסף תקבריה אימיה
תנו רבנן שבעה קפלו את כל העולם כלו מתושלח ראה את אדם שם ראה
מתושלח יעקב ראה את שם עמרם ראה את יעקב אחיה השילוני ראה את
עמרם אליהו ראה את אחיה השילוני ועדיין הוא קיים ואחיה השילוני ראה
את עמרם והא כתו' לא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון אמ'
רב המנונא לא נגזרה גזירה על שבטו של לוי שנ' במדבר הזה יפלו פגריכם
ו(כ)[ל]כל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה משפקודיו מבן עשרים יצא
שבטו של לוי שפקודיו מבן שלשים ומשאר שבטים לא עייל והתניא יאיר
בן מנשה ומכיר בן מנשה יולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו ישראל
לארץ שנ' ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים וששה
איש ממש דברי ר' נחמיה אמ' לו ר' יהודה וכי נאמ' שלשים וששה והלא לא
נאמ' אלא כשלשים וששה אלא (ב) זה יאיר בן מנשה ששקול כרובה של
סנדרי אלא אמ' רב אחא בר יעקב לא נגזרה גזרה לא על פחות מבן עשרים
ולא על יתר מבן עשרים פחות מעשרים שנה דכת' מבן עשרים שנה ומעלה
לא ויותר מבן ששים גמר מעלה מעלה מערכין מה להלן יותר מבן ששים
כפחות מבן עשרים אף כאן נמי יותר מבן ששים כפחות מבן עשרים
איב' להו ארץ ישראל לשבטים איתפלוג או דילמ' לקרקיף גברא איתפלוג
BAVA-BATRA 121a Hamburg 165
מועדי ייי נאמרו שבת בראשית לא נאמרה בן עזאי או' מועדי ייי נאמרו
הפרת נדרים לא נאמרה רב אסי בר נתן הוה גמיר להא מתניתא ולא הוה ידע ליה
לפירושה אזל בתריה דרב ששת לנהרדעא ולא אשכחיה אזל בתריה למחוזא ואשכחיה
אמ' ליה מאי מועדי ייי נאמרו שבת בראשית לא נאמרה אמ' ליה מועדי ייי צריכין
קדוש בית דין שבת בראשית אין צריכה קדוש בית דין סל' דע' אמי' הואיל וכתיבא
בענינא דיומא [ד]מועדות תיבעי קדוש בית דין כמועדות קמ'ל מאי מועדי ייי
נאמרו הפרת נדרים לא נא' מועדי ייי צריכין מומחין הפרת נדרים אין צריכה
מומחין והא ראשי המטות כת' אמ' רב חסדא א'ר יוחנן ביחיד מומחא תנן התם אמ'
רבן שמעון בן גמל' לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים
שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלים לבנים שאולין כדי שלא לבייש את מי שאין לו
בשל' יום הכיפורים יום מחילה וסליחה יום שנתנו בו לוחות האחרונות אלא חמשה
עשר באב מאי היא אמ' רב יהודה אמ' שמואל יום שהותרו שבטים לבא זה בזה מאי
דרוש זה הדבר דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה רבה בר בר חנה א'ר יוחנן יום
שהותר שבט בנימן לבא בקהל דכת' ואיש ישראל נשבע במ?צ?פה לאמר איש ממנו לא
יתן בתו לבנימן לאשה מאי דרוש ממנו ולא מבנינו רב דימי בר יוסף אמ' רב נחמן
יום שכלו מתי מדבר דאמ' מר עד שלא כלו מתי מדבר
עמוד ב
לא היה דבור עם משה שנ' ויהי כאש' תמו אנשי המלחמה למות מקרב העם
וכת' וידבר ייי אלי לאמר אלי היה דבור עולא אמ' יום שבטל הושע בן אלה אותן
פרדסיות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל רב מתנה אמ'
יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה דאמ' רב מתנה יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה
תקנו הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה רבה ורב יוסף דאמרי
תרויהו יום שנפסקו בו מלכרות עצים למערכה תניא ר' אליעזר הגדול אומ' כיון
שהגיע חמשה עשר באב תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה אמ' רב מנשה
וקרו ליה יום תבר מגל מיכן ואילך דמוסיף יוסיף ושאינו מוסיף (יאסף) [יסיף
מאי יסיף] תני רב יוסף תקבריה אמיה תנו רבנן שבעה קיפלו את העולם כולו
מתושלח ראה אדם הראשון שם ראה את מתושלח יעקב ראה את שם עמרם ראה את יעקב
אחיה השילוני ראה את עמרם אליהו ראה אחיה השילוני ועדיין הוא קיים ואחיה
השילוני ראה עמרם והכת' ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון
אמ' רב המנונא לא נגזרה גזירה על שבטו של לוי שפקודיו מבן שלשים שנ' במדבר
הזה יפלו פגריכם וכל פקודיכ' לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה שפקודיו מבן
עשרים שנה ומעלה יצא שבטו של לוי שפקודיו מבן שלשים שנה ומשאר שבטים לא עלו
והתניא יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו לארץ
שנ' ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים וששה ממש דברי ר' יהודה
אמ' לו ר' נחמיה וכי נאמ' שלשים וששה והלא לא נא' אלא כשלשים וששה אלא זה
יאיר בן מנשה ששקול כנגד רובה של סנהדרין אלא אמ' רב אחא בר יעקב לא נגזרה
גזירה לא על פחות מבן עשרים ולא על יתר מבן ?()[ששים]? פחות מבן עשרים דכת'
מבן עשרים שנה ומעלה יתר מששים גמר ומעלה מערכין מה להלן יתר מבן ששים
כפחות מבן עשרים אף כאן יתר מבן ששים כפחות מבן עשרים איבעיא להו ארץ ישראל
לשבטים איפלוג או דיל' לקרקף גברי איפלוג
BAVA-BATRA 121a Munich 95
מועדי יי' נאמ' שבת בראשי' נאמ' עזאי או' מועדי יי' נאמ' (שב')
הפר' לא נא' איסי בר נתן גמ' לה ממתנית' ולא הוה ידע לפרוש' אזל בת' רב שש' לנהרדע' ולא אשכחי' אזל בתרי' למחוז' ואשכחי' א"ל מאי מועדי יי' נאמ' שב' בראשי'
לא נא' א"ל מועדי יי' צריכי קידוש ב"ד שב' בראשי' אינ' צריכ' קידו' ב"ד סד"א הואיל וכתיב' שב' גבי תבעי קדו' ב"ד כי מועדו' קמ"ל א"ל מאי מוע' יי' נא' (שבת)
הפר' לא נאמ' א"ל מועדי יי' צריכי' מומחין הפר' נדרי' אין צרי' מומחין והא ראשי המטו' כת' א' רב חסד' א"ר יונת' ביחי' מומח' תנן הת' רשב"ג או' לא היו ימים טובי'
לישר' כחמש' עש' באב וכיום הכפורי' שבה' בנו' ירושל' יוצאו' בכלי לבן ושואלין זה מזה שלא לבייש את מי שאין לו בשלמ' יום הכפורי' יום מחיל' וסליח'
יום שניתנו בו לוחו' האחרונו' אל' חמש' עש' באב מאי ניהו א' רב יהוד' א' שמו' יום שהותרו בו שבטי' לבא זה בזה מאי דרוש כתי' זה הדבר דבר זה אי' נוהג אלא
בדור זה רב' בר בר חנ' א"ר יוחנן יום שהותר שבט בנימ' לבא בקהל דכת' ואיש ישר' נשב' במצפ' לאמ' איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאש' מאי דרוש (מבנינו) [ממנו] ולא מבנינו
רב דימי בר יוסף א' רב נחמ' יום שכלו בו מתי מדב'
עמוד ב
ולא היה דבו' עם מש' דכ' ויהי כאש' תמו כל אנשי המלחמ' וסמי' ליה (ויהי כאש' תמו) וידב' יי' אלי אלי היה בדבור
עול' א' יום שביטל בו הוש' בן אלה פרדסיאו' שהושיב ירבע' בן נבט על הדרכי' כדי שלא יעלו ישר' לרגל רב מתנ' א' יום
שנתנו בו הרוגי ביתר לקבור' דא' מר יום (שבטלו בו ר) שנתנו בו הרוגי בית' לקבור' תקנו ביבנ' הטו' והמטי' הטוב שלא הסריחו
והמטי' שנתנו לקבור' רב' ורב יוס' דא' תרויהו יום שפוסקי' מלכרו' עצי' למערכ' תני' ר' אליעז' הגדו' או' מחמש' עשר
באב ואילך תשש כח' שלחמ' ולא היו כורתי' עצי' למערכ' מפני שאינן יבשין א' רב מנש' וקרו לי' יום תבר מגל מכאן
ואיל' מא' דמוסיף מוסיף ומא' דלא מוסיף יאסף מאי יאסף תני רב יוסף מאן דלא מוסיף אורית' תקבריני' אימיה
ת"ר שבע' קיפלו את העול' כולו מתושל' רא' את אד' הראשו' שם רא' מתושלח יעק' אבי' רא' שם עמר' רא' יעק' אחיה
השילוני רא' את עמר' אליהו רא' את אחיה השילוני ואחי' רא' עמר' והכת' לא נות' מהם איש כי אם כלב בן יפונ' ויהוש' בן
נון א' רב לא נגזר' גזיר' על שבטו של לוי שנ' במדב' הזה יפלו פגריכ' וכל פקודיכ' לכל מספרכ' מבן עשרי' שנ' מי שפקודיו
מבן עשרי' שנה יצ' שבטו' של לוי שפקודיו מבן עשרי' שנ' ומשא' שבטי' לא עייול והתני' יאיר בן מנש' ומכי' בן מנש'
נולדו בימי יעק' ולא מתו אל' לאח' שנכנסו לארץ דכתי' ויכו מה' אנשי העי כשלשי' ושש' איש דתני' שלשי' ושש' [איש] ממש
דברי ר' יהוד' א"ל ר' נחמי' והלא לא נאמר אל' כשלשי' ושש' איש אל' זה יאי' בן מנש' שהיה שקול כנג' רוב' של סנדרי א' רב
אח' בר יעק' לא נגזר' גזיר' לא על פחו' מעשרי' ולא יתר מששי' גמ' מעל' מעל' מערכין מה להלן יות' מבן ששי' כפחו' מבן
עשרי' אף כאן יות' מבן ששי' כפחו' מבן עשרי' איבעי' להו ארץ ישר' לשבטי' נתחלק' או דילמ' לקרקפ' דגברי
איפלג'
BAVA-BATRA 121a Paris 1337
מועדי יי"י נאמרו שבת
בראשית לא נאמרה בן עזאי אומ' מועדי יי"י נאמרו הפרת נדרים לא נאמרה ר'
יוסי בר' נתן הוה גמיר לה להא מתניתא ולא ידע לה לפרושה אזא [ל]בתריה דרב
ששת לנהרדעא ולא אשכחיה אזא [ל]בתריה למחוזא ואשכחיה אמ' לי' מאי מועדי
יי"י נאמרו שבת בראשית לא נאמרה אמ' ליה מועדי יי"י צריכין קידוש בית דין שב'
בראשית אינה צריכה קידוש בית דין סד"א הואיל וכתיבא בענינא דמועדות תיבעי
קידוש בית דין כמועדות קמ"ל מאי מועדי יי"י נאמרו הפרת נדרים לא נאמרה
מועדי יי"י צריכין מומחה הפרת נדרים אינה צריכה מומחה והא ראשי המטות
כתי' אמ' רב חסדא אמ' ר' יוחנן ביחיד מומחה תנן התם אמ' רשב"ג לא היו ימי' טובי'
לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ישראל יוצאות בכלי לבן
שאולין שלא לבייש את מי שאין לו בשלמא יום הכפורים יום סליחה ומחילה ויום
שניתנו בו לוחות אחרונות לישראל אלא חמשה עשר באב מאי היא אמ' רב יהוד' אמ'
שמואל יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה מאי דרוש זה הדבר דבר זה לא יהא נוהג
אלא בדור זה רבה בר בר חנה אמ' ר' יוחנן יום שהותר שבט בנימן לבוא בקהל שנ' ואיש
ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן וגו' מאי דרוש ממנו ולא
מבנינו רב דימי בר יוסף אמ' רב נחמן יום שכלו בו מתי מדבר דאמ' מר עד שלא כלו
מתי מדבר
עמוד ב
לא היה דיבור עם משה שנ' ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות
מקרב העם וכתי' וידבר יי"י אלי לאמר אלי היה בדיבור עולא אמ' יום שביטל הושע בן
אלה פרדסיאות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל רב
מתנה אמ' יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא
הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה רבה ורב יוסף דאמרי תרויהו יום שפוסקין בו
מלכרות עצים למערכה דתניא ר' אליעזר הגדול אומ' כיון שהגיע חמשה עש' באב
תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה לפי שאין יבשין אמ' רב מנשי
וקרו ליה יום תבר מגל מכאן ואילך דמוסיף מוסיף ודלא מוסיף יאסף מאי יאסף
אמ' רב יוסף תקבריה אימיה ת"ר שבעה קיפלו את העולם כולו מתושלח
ראה את אדם שם ראה את מתושלח יעקב ראה את שם עמרם ראה את יעקב
אחיה השילוני ראה את עמרם אליהו ראה את אחיה השילוני ועדין הוא קיים ואחי'
השילוני ראה את עמרם והכתי' ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה וגו' אמ' רב
המנונא לא נגזרה גזירה על שבט לוי דכתי' במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' מי שפקודיו
מבן עשרים יצא שבט לוי שפקודיו מבן שלשים ומשאר שבטים לא עיול והתני'
יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו ישראל לארץ
שנ' ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים וששה איש ממש
דברי ר' יהודה אמ' לו ר' נחמיה וכי נאמר שלשים והלא לא נאמר אלא כשלשים
זה יאיר בן מנשה ששקול כרובה של סנהדרי אלא אמ' רב אחא בר יעקב לא נגזר'
גזירה לא על פחות מבן עשרים ולא על יתר מבן ששים לא על פחות מבן עשרי'
דכתי' מבן עשרים שנה ומעלה ולא על יתר מבן ששים גמר ומעלה ומעל' מערכי'
מה להלן יתר מבן ששים כפחות מבן עשרים אף כאן יתר מבן ששים כפחו' מבן
עשרים איבעיא להו ארץ ישראל לשבטים איפלג או דלמא לקרפף גברי
איפלג
BAVA-BATRA 121a Vatican 115
מועדי יי נאמרו שבת ברא'
לא נאמרה בן עזאי או' מועדי יי נאמרו הפרת
נדרים לא נאמרו איסי בן נתן מתני לה להא
מתני' ולא ידע לה לפרושא אזל בתר רב ששת
לנהרדעא ולא אשכחיה אזל בתריה למחוזא
ואשכחיה א"ל מאי מועדי יי נאמרו שבת
בראשונה לא נאמרה א"ל מועדי יי צריכין
קידוש בית דין שבת בראשית אינה צריכה קידוש
בית דין סל' דע' אמינ' הואיל וכתיבה שבת גבי מועד
תיבעי קידוש בית דין במועדות א"ל מועדי
יי נאמרו הפרת נדרים לא נאמרה א"ל מועד יי
צריכין מומחין הפרת נדרים אינה צריכה מומחין
א"ל והא ראשי המטות כת' א"ר יוחנ' ביחיד ביחיד
מומחה תנן התם רשב"ג או' לא היו ימים טובים
לישרא' כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן
בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולים שלא
לבייש את מי שאין לו בשלמ' יום הכיפורים יום סליחה
ומחילה הוא יום שניתנו בו לוחות האחרונות אלא
חמשה עשר באב מאי ניהו אמ' רב יהוד' אמ' שמו'
שהותרו שבטים לבא זה בזה מאי דרוש דכת' זה
הדבר זה אינו נוהג אלא בדור זה רבה בר בר חנה א"ר
יום שהותר שבט בנימן לבא בקהל דכת' ואיש ישר'
נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימ'
לאשה מאי דרוש ממנו ולא מבנינו רב דימי אמ'
רב נחמן יום שכלו בו מתי מדבר דאמ' מר עד שלא
כלו מתי מדבר
עמוד ב
לא היה דיבור עם משה שנ' ויהי
כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב המחנ'
וסמיך ליה ויהי דבר יי אלי לאמר אלי היה בדיבור
עולא אמ יום שביטל יהושע בן אלא פרדיסיאות
שהושיט ירבעם בן נבט על הדרכים כדי שלא
יעלו ישר' לרגל רב מתנה אמ' יום שניתנו הרוגי ביתר
לקבורה דאמ' רב מתנה יום שניתנו הרוגי ביתר לקבור'
תיקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו
והמטיב שניתנו לקבורה רבה ורב יוסף דאמרי
תרויהו יום שפסקו מלכרות עצים מן המערכה
תניא ר' אליעז' או' מחמשה עשר באב ואילך תשש
כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה מפני
שאינן יבישין אמ' רב משרשיא קרו ליה תבר
מגלא מיכאן ואילך מאן דמוסיף יסיף ומאן דלא
מוסיף יאסף מאי יאסף תני רב יוסף תיקבריה אמיה
תנו רבנן שבעה קיפלו את העולם משתולח
ראה אדם הראשון שם ראה את מתושלח יעקב
ראה את שם עמרם ראה את יעקב אחיה השילוני
ראה את עמרם אליהו ראה אחיה השילוני ועדיין
הוא קיים ואחיה השילוני ראה את עמרם והכת' ולא
נותן מהן איש בלתי כלב בן יפנה ויהושע בן נון
אמ' רב לא נגזרה גזירה על שבטו של לוי שנ' במדבר
הזה יפלו פגריכם לכל מספרכם לכל פיקודיכם מי
שפיקודיו מבן עשרים יצא שבטו של לוי שפיקו'
מבן שלשים ומשאר שבטים לא עוול והתניא
יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב
אבינו ולא מתו עד שנכנסו לארץ שנ' ויכו בהם
אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים
וששה איש ממש דברי ר' יהוד' אמ' לו נחמיה
וכי נאמר שלשים וששה והלא לא נאמר אלא
כשלשים וששה אלא זה יאיר בן מנשה שהוא
שקול כרובה של סנהדרי אמ' רב אחא בר יעקב לא
נגזרה גזירה לא על פחות מבן עשרים ולא על יתר
מבן ששים גמר מעלה מעלה מעלה מער' מה
להלן יותר מבן ששים כפחות מבן עשרים אף כאן
יותר מבן שישים כפחות מבן עשרים איבעיא
להו ארץ ישר' לשבטים איפלוג או' דילמ' לקרקף
איפלוג
(BAVA-BATRA 121a Pesaro (1511
מועדי ה' נאמרו שבת בראשית לא נאמרה בן עזאי אומר מועדי ה' נאמרו הפרת נדרים לא נאמרה רבי יוסי בר נתן אומ' גמיר לה להא מתניתא ולא ידע ליה לפירוש' אזל בתרי' דרב ששת לנהרדעא ולא אשכחי' אזל בתריה למחוז' אשכחיא אמר ליה מאי מועדי ה' נאמרו שבת בראשית לא נאמרה אמר ליה מועדי ה' צריכין קידוש בית דין שבת בראשית אינה צריכא קידוש בית דין סלק' דעתא אמינא הואיל וכתיבין גבי מועדות תיבעי קידוש בית דין במועדות קא משמע לן מאי מועדי ה' נאמרו הפרת נדרים לא נאמרה מועדי ה' צריכין מומחין הפרת נדרים אינה צריכה מומחין והא ראשי המטות כתיב אמר רב חסדא אמר רבי יוחנן ביחיד מומחה תנן התם אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו בשלמ' יום הכיפורי' יום סליחה ומחילה יום שנתנו בו לוחות אחרונות אלא חמשה עשר באב מאי היא אמר רב יהודה אמר שמואל יום שהותרו שבטים לבא זה בזה מאי דרוש זה הדבר דבר זה לא יהא נוהג אלא בדו' זה רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן יום שהותר שבט בנימן לבא בקהל דכתיב ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה מאי דרוש ממנו ולא מבנינו רב דימי בר יוסף אמר רב נחמן יום שכלו בו מתי מדבר דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר
עמוד ב
לא היה דיבור עם משה שנאמר ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם וכתיב וידבר ה' אלי לאמר אלי הוה בדיבור עולא אמר יום שביטל בו הושע בן אלה פרדסאות שהושיב ירבעם על הדרכי' שלא יעלו ישראל לרגל רב מתנה אמ' יום שנתנו הרוגי בתר לקבורה דאמ' רב מתנה אותו היום שנתנו הרוגי בתר לקבורה תקנו ביבנה [ברכת] הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה רבה ורב יוסף דאמרי תרוויהו יום שפוסקין בו מלכרות עצים למערכה תניא רבי אליעזר הגדול אומר כיון שהגיע חמשה עשר באב תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה אמר רב מנשה וקרו ליה יום תבר מגל מכאן ואילך דמוסיף יוסיף שאינו מוסיף יסיף מאי יסיף תני רב יוסף תקבריה אמיה תנו רבנן שבע קפלו את כל העולם כולו משותלח ראה אדם שם ראה משותלח יעקב ראה את שם עמרם ראה את יעקב אחיה השילוני ראה את עמרם אליהו ראה את אחיה השילוני ועדין קיים ואחיה השילוני ראה את עמרם והא כתי' ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון אמר רב המנונא לא נגזרה גזרה על שבטו של לוי דכתיב במדבר הזה יפלו פגריכם לכל פקודיכם לכל מספריכם מבן עשרים שנה ומעלה מי שפקודיו מבן עשרים יצא שבטו של לוי שפקודיו מבן שלשים ומשאר שבטים לא עייל והתניא יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו ישראל לארץ שנאמר ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים וששה ממש דברי רבי יהודה ואמר לו רבי נחמיה וכי נאמר שלשים וששה והלא לא נאמר אלא כשלשים וששה זה יאיר בן מנשה ששקול כרובה של סנהדרי' אלא אמר רב אחא בר יעקב לא נגזרה גזירה לא על פחות מבן עשרים ולא על יתר מבן ששים לא על פחות מבן עשרים דכתיב מבן עשרים שנה ומעלה ולא על יתר מבן ששים גמר ומעלה ומעלה מערכין מה להלן יתר מבן ששים כפחות מבן כ' אף כאן יתר מבן ששי' בפחות מבן עשרים אבעי להו ארץ ישראל לשבטים איפלוג או דילמא לקרקף גברי איפלוג
