כתבי יד ודפוס ראשון, בבא בתרא דף קכ
בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד ומתוך דפוס ראשון.
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד על כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, [email protected]
BAVA-BATRA 120a Escorial G-I-3
אפשר בת מאה ושלשים וקרי לה בת דאמ' ר' חנינא זו יוכבד
שהורתה בדרך ולידתה בין החומות דכת' אשר ילדה אותה ללוי במצרים
לידתה במצרים והורתה שלא במצרים ואמאי קרי לה בת אמ' ר' יהודה
בר' זבינא מלמד שנולדו בה סימני נערות נתעדן הבשר ונתפשטו
הקמטין וחזר היופי למקומו ויקח ויחזור מיבעי ליה אמ' ר' יהודה
בר' זבינא מלמד שעשה בה מעשה לקוחין הושיבה באפריון ומוליכין
אותה מבית אביה לבית בעלה ואהרן ומרים מקידין לפניה ומלאכי השרת
או' אם הבנים שמחה להלן מנאן הכת' דרך גדולתן וכאן מנאן הכת'
דרך חכמתן מסייע ליה לר' אמי דאמ' ר' אמ' בישיבה הלך אחר חכמה
במסבה הלך אחר זקנה ואמ' רב אשי והוא דמופלג בחכמה והוא דמופלג
בזקנה תנא דבי ר' ישמעאל בנות צלפחד כלן שקולות היו
בחכמה דכתו' ותהיי(נ)[ן](ה) הוייה אחת לכלן אמ' רב יהודה אמ' שמואל
בנות צלפחד הותרו לינשא לכל מי שירצו שנ' לטוב בעיניהן תהיין לנשים
אלא מה אני מקיים אך למשפחת מטה אביהן תהיינה לנשים עצה טובה
השיאן שלא ינשאו אלא להגון להם מיתיב רבה אמור אליהם
לדורותיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו
וטומאתו עליו וגו' אליהן לאותן העומדין על הר סיני לדורותיכם אלו דורות
הבאין אם נאמר דורות למה נאמ' אבות ואם נאמ' אבות למה נאמ' דורות
מפני שיש באבות שאין בבנים ויש בבנים שאין באבות לפיכ' הוצרך
לומ' (אבות) בנים והוצרך לומ' אבות יש באבות מה שאין בבנים הרי הוא או'
וכל בת יורשת נחלה והרבה מצות נצטוו באבנים שלא נצטוו באבות
הא מפני שיש באבות שאין בבנים ויש בבנים שאין באבות הוצרך לומ'
אבות והוצרך לומ' בנים קתני מיהא באבות הוא או' וכל בת יורשה נחלה
הוא או' מותיב לה והוא מפרק לה לבד מבנות צלפחד אמ' מר באבות
הוא או' וכל בת יורשת נחלה אבות אין בנים לא מאי משמע אמ' רבה בר שילא
אמ' קרא זה הדבר דבר זה לא יהא אלא בדור זה אמ' ליה רבה זוטי לרב אלא
מעתה זה הדבר דשחוטי חוץ הכי נמי דלא יהא א"ל נוהגא אלא בדור זה אמ' לי'
שני התם דכת' לדורותיכם אלא מעתה
עמוד ב
זה הדבר דראשי המטות הכי נמי
דלא יהא נוהג אלא בדור זה אמ' ליה ההוא יליף זה זה מהתם הכא נמי ליליף
זה זה מהתם האי מאי בשלמ' התם איצטריך לגזירה שוה הכא למאי איצטריך
לישתוק קרא מיני' ואנא ידענא דנוהג בכל הדורות מאי גזירה שוה דתניא
נאמ' כאן זה הדבר [ב]ראשי המטות ונאמר להלן בשחוטי חוץ זה הדבר מה
להלן אהרן ובניו וכל ישראל אף כאן אהרן ובניו וכל ישראל ומה כאן ראשי
המטות אף להלן ראשי המטות אמ' מר מה להלן אהרן ובניו וכל ישר'
אף כאן אהרן ובניו וכל ישר' למאי הלכ' [אמ'] רב אחא בר יעקב שהפרת נדרים
בשלשה הדיוטות והא ראשי המטות כתו' כדאמ' רב חסדא ביחיד מומחה הכא
נמי ביחיד מומחה אמ' מר מה להלן ראשי המטות אף כאן ראשי המטות
למאי הלכת' אמ' רב ששת לומ' שיש שאלה בהקדש ולבית שמאי דאמרי אין
שאלה בהקדש דתנן בית שמאי או' הקדש טעות הקדש ובית הלל או' אינו הקדש
האי זה מאי עביד ליה זה הדבר דשחוטי חוץ על שוחט חייב ואינו חייב על
המולק זה הדבר דראשי המטות חכם מתיר ואין הבעל מתיר בעל מפר ואין
חכם מפר ולבית שמאי דלית להו גזירה שוה הפרת נדרים בשלשה הדיוטות
מנא להו נפקא להו מדתניא וידבר משה את מ[ו]עדי יי' אל בני ישראל ר' יוסי
הגלילי או'
BAVA-BATRA 120a Hamburg 165
איפשר בת מאה ושלשים וקרי לה בת דא'ר חמא בר' חנינא זו יוכבד שהורתה
בדרך ולידתה בין החומות דכת' אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים
והורתה שלא במצרים ואמאי קרי לה בת אמ' רב יהודה בר ביזנא שנולדו בה סמני
נערות הבת נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטין ויקח ויחזיר מיבעי ליה אמ' רב יהודה
בר ביזנא שעשה לה מעשה ליקוחין הושיבה באפריון ואהרן ומרים מרקדין לפניה
ומלאכי השרת אומ' אם הבנים שמחה להלן מנאן הכת' דרך חכמתן וכאן דרך
גד(ו)[י]לתן מסייע ליה לר' אמי דא'ר אמי בישיבה הלך אחר חכמה במסיבה הלך
[אחר] זקנה אמ' רב אשי והוא דמפלג בחכמה והוא דמפלג בזקנה תנא דבי ר'
ישמעאל בנות צלפחד שקולות היו שנ' ותהיינה הוייה אחת לכולן אמ' רב יהודה
אמ' שמואל הותרו בנות צלפחד להנשא לכל השבטים שנ' לטוב בעיניכם תהיינה
לנשים אלא מה אני מקיים א()[ך] למשפחת מטה אביהן תהיינה לנש' עצה טובה
השיאן הכת' שלא ינשאו אלא להגון להן מתיב רבה אמור אליהם לאותן העומדים על
הר סיני לדורותיכם אלו דורות הבאות אם נא' אבות למה נא' בנים ואם נא' בנים
למה נא' אבו' מפני שיש באבות שאין בבנים ויש בבנים מה שאין כן באבות באבות
הוא או' וכל בת יורשת נחלה מה שאין כן בבנים והרבה מצות נצטוו הבנים שלא
נצטוו האבות הא מפני שיש באבות שאין בבנים ויש בבנים שאין באבות הוצרך לומר
אבות והוצרך לומר בנים והא בנות צלפחד דמאבות הוא הוא מותיב לה והוא מפריק
לה לבר מבנות צלפחד אמ' מר באבות הוא אומ' וכל בת יורשת נחלה באבות אין
בבנים לא מאי משמע אמ' רבה דאמ' קרא זה הדבר דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור
זה אמ' ליה רבה זוטא לרב אשי אלא מעתה זה הדבר דשחוטי חוץ לא יהא נוהג אלא
בדור הזה שאני התם דכת' לדורותיכם
עמוד ב
זה הדבר דראשי המטות הכי נמי לא יהא נוהג אלא בדור הזה ההוא יליף זה
זה מהתם האי נמי יליף זה זה מהתם האי מאי בשלמ' התם אצטריך לגזרה שוה הכא
למאי אצטריך לישתוק קרא מיניה ואנא ידענא מאי גזרה שוה דתניא ר' אומ' נא'
כאן זה הדבר ונא' להלן זה הדבר מה להלן אהרן ובניו וכל ישראל אף כאן אהרן
ובניו וכל ישראל ומה כאן ראשי המטות אף להלן ראשי המטות אמ' מר מה להלן
אהרן ובניו וכל ישראל אף כאן אהרן ובניו וכל ישראל למאי היל' אמ' רב אחא בר
יעקב לומר שהפרת נדרים בשלשה הדיוטות והא ראשי המטו' כת' כדאמ' רב חסדא א'ר
יוחנן ביחיד מומחה הכא נמי ביחיד מומחה ומה כאן בראשי המטות אף להלן בראשי
המטות למאי היל' אמ' רב ששת לומר שיש שאלה בהקדש ולבית שמאי דאמרי אין שאלה
בהקדש דתנן בית שמאי אומ' הקדש טעות הקדש האי זה מאי עבדי ליה זה הדבר
דשחוטי חוץ מיבעי ליה על השוחט הוא חייב ואינו חייב על המולק זה הדבר דראשי
המטות חכם מתיר ואין בעל מתיר בעל מיפר ואין חכם מפר ולבית שמאי דלית להו
גזירה שוה הפרת נדרים בשלשה הדיוטות מנא להו נפקא להו מדתניא וידבר משה את
מועדי ייי אל בני ישראל ר' יוסי או'
BAVA-BATRA 120a Munich 95
אפש' בת מא' ושלשי' קרי לה בת דא"ר חמ' ב"ר
חנינ' יוכב' הורת' בדרך ולידת' בין החומו' דכ' אש' ילד' אות' ללוי במצרי' לידת' במצרי' וה<..>נ' שלא במצרי' ואמאי קרי לה בת א' רב יהוד' בר זבינ' מלמ' שנולדו לה סימני
נערו' נתעדן הבש' ונתפשטו הקמטין וחזר' היופי למקומו ויקח ויחזו' מיבעי לי' אל' א' רב יהוד' בר זבינ' מלמ' שעש' בה מעש' ליקוחין הושיב' באפריון
והיו מוליכין אות' מבי' אביה לבי' בעל' ואהר' ומרי' מרקדי' לפניה' ומלאכי השר' אם הבני' שמח' להלן מנאן הכת' דרך גדולתן כאן מנאן הכתו' דרך חכמתן מסייע ליה
לרב אמי דא' רב אמי בישיב' הלך אח' חכמ' במסב' אחר זקנ' א' רב אשי בחכמ' והו' דפליג בזקנה תנ' דבי ר' ישמעאל בנו' צלפח' כולן שקולו' היו דכת' ותהיינ'
הוייה אח' לכולן א' רב יהוד' א' שמו' בנו' צלפח' הותרו להנש' לכל מי שירצו דכת' לטוב בעיניכ' תהיינ' לנשי' אל' מה אני מקיי' אך למשפח' מט' אביה' עצ' טוב'
השיאן הכת' שלא ישאו אל' להגון להם מתי' רבא אומ' אליה' לאות' העומדי' על הר סיני לדורותיכ' אלו דורו' הבאי' אם נא' אבו' למ' נא' בני' ואם נא' בני' למ'
נא' אבות לומ' לך שיש באבו' מה שאין בבני' ויש בבני' מה שאין באבו' באבו' הו' או' כל בת יורש' נחל' והרב' מצו' נצטוו בני' שלא נצטוו [אבות] הא מפני שיש באבו' מה
שאין בבני' ויש בבני' מה שאין באבו' וקתני מיה' באבו' הו' או' כל בת יורש' נחל' הו' מותי' לה והו' מפרק לה לבר מבנו' צלפח' א' מר באבו' הו' או' כל בת יורשת
נחל' אבו' אין בני' לא מאי משמ' א' רב' בר שיל' א' קר' הדב' הזה דבר זה אינו נוהג אל' בדור הזה א"ל רבה זוטרי לרב אשי אל' מעת' זה הדב' דשוחטי חוץ הכי נמי
לא יה' נוהג אל' בדור זה שאני הת' דכת' לדורות'
עמוד ב
זה הדב' דראשי המטו' ה"נ לא יהא נוהג אל' בדור זה א"ל הת' נמי יליף זה זה משוחטי חוץ הכ' נמ ליגמ' האי מאי
בשלמ' הת' אצטרי' לג"ש הכ' למאי אצטרי' מאי ג"ש כדתני' נא' כאן זה הדב' ונאמ' להלן זה הדב' מה להל' ראשי המטו' אף כאן ראשי המטו' א' מר אהרן
ובניו וכל ישר' למאי הלכת' דא' רב אח' בר יעק' שהפר' נדרי' בשלש' הדיוטו' הא ראשי המטו' כתי' בי' א' רב חסד' כדא"ר יוחנ' ביחי' מומח' הכ' נמי ביחי' מומחה
א' מר מה להלן ראשי המטו' אף כאן ראשי המטו' למאי הלכת' א' רב שש' לומ' שיש שאל' בהקד' ולב"ש דאמ' אין שאל' בהקד' דתנ' ב"ש או' הקד' טעו' הקד' וב"ה או' אינו
הקד' האי זה זה מאי עבדי לי' זה הדב' דשוחטי חוץ על [השוח'] הוא חייב ואינו חיי' על המולק זה הדב' דראשי המטו' חכ' מתי' ואין בע' מתיר בעל מפר ואין חכם מפר ולב"ש
דלית להו ג"ש הפר' נדרי' בשלש' מנ' להו נפק' לה מדתני' וידב' מש' את מועדי יי' ר' יוסי הגלילי או'
BAVA-BATRA 120a Paris 1337
איפשר בת מאה ושלשים שנה וקרי לה בת דאמ' ר' חמא בר' חנינה זו יוכבד
שנולדה בין החומות דכתי' אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים
והורתה שלא במצרים ואמאי קרו לה בת אמ' רב יהודה בר זבינא שנולדו בה
סימני נערות ויקח ויחזיר מיבעי ליה אמ' ר' יהודה בר זבינא שעשה בה מעשה
ליקוחין הושיבה באפריון ואהרן ומרים מרקדין לפניה ומלאכי השרת אומ'
אם הבנים שמחה להלן מנאן הכתו' דרך חכמתן וכאן דרך גדולתן מסייע ליה
לר' אמי דאמ' ר' אמי בישיבה הלך אחר חכמה במסיבה הלך אחר זקנה אמ' רב
אשי הוא דמופלג בחכמה הוא דמופלג בזקנה תנא דבי ר' ישמעאל בנו' צלפחד
שקולות היו שנ' ותהיין הויה אחת לכולן אמ' רב יהודה אמ' שמואל בנות
צלפחד הותרו לינשא לכל השבטים שנ' לטוב בעיניהן תהיינה לנשים אלא מה
אני מקיים אך למשפחת מטה אביהם תהיין לנשים עצה טובה השיאן הכתו'
שלא ינשאו אלא להגון להן מתיב רבא אמור אליהם לאותן העומדין על
הר סיני לדורותיכם אלו דורות הבאין אם נאמ' אבות למה נאמר בנים ואם נאמ'
בנים למה נאמר אבות מפני שיש באבות שאין בבנים ויש בבנים שאין באבות
באבות הוא אומ' וכל בת יורשת נחלה והרבה מצות נצטוו בנים שלא נצטוו
אבות הא מפני שיש באבות שאין בבנים ויש בבנים שאין באבות הוצרך לומ'
אבות והוצרך לומר בנים קתני מיהת באבות הוא אומ' וכל בת יורשת נחלה
הוא מותיב לה והוא מפרק לה לבר מבנות צלפחד אמ' מר באבות הוא אומ'
וכל בת יורשת נחלה באבות אין בבנות לא מאי משמע אמ' קרא זה הדבר אש'
צוה יי"י וגו' זה הדבר לא יהא נוהג אלא בדור זה אמ' ליה רבה זוטי לרב אשי אלא
מעתה זה הדבר דשחוטי חוץ הכי נמי לא יהא נוהג אלא בדור זה שאני התם דכ'
לדורותיכם
עמוד ב
זה הדבר דראשי המטות הכי נמי דלא יהא נוהג אלא בדור זה אמ'
ליה ההוא יליף זה זה מהתם האי נמי לילף זה זה מהתם הכי [השתא] בשלמ' התם אצטרי'
לגזירה שוה הכא למאי אצטריך לישתוק קרא מיניה ואנא ידענא ומאי גזירה
שוה דתניא נאמר כאן זה הדבר ונאמר להלן זה הדבר מה להלן אהרן ובניו וכל
ישראל אף להלן אהרן ובניו וכל ישראל ומה להלן ראשי המטות אף כאן ראשי
המטות אמ' מר מה כאן אהרן ובניו וכל ישראל אף כאן אהרן ובניו וכל ישראל
למאי הלכתא אמ' רב אחא ברי' דיעקב לומר שהפרת נדרים בשלשה הדיוטו'
והא ראשי המטות כתי' [כד]אמ' רב חסדא אמ' ר' יוחנן ביחיד מומחה הכא נמי ביחי'
מומחה אמ' מר מה להלן ראשי המטות אף כאן ראשי המטות למאי הלכת'
אמ' רב ששת לומ' שיש שאלה בהקדש ולבית שמאי דאמרי אין שאלה כהקדש
דתנן בית שמאי אומ' הקדש טעות הקדש האי זה זה מאי עביד ליה זה הדבר
דשחוטי חוץ מיבעי ליה על השוחט הוא חייב ואינו חייב על המולק זה הדבר
דראשי המטות חכם מתיר ואין בעל מתיר בעל מפר ואין חכם מפר ולבי' שמאי
דלית להו גזירה שוה הפרת נדרים בשלשה הדיוטות מנא להו נפקא להו מדתני'
וידבר משה את מועדי יי"י אל בני ישראל ר' יוסי הגלילי אומ'
BAVA-BATRA 120a Vatican 115
איפשר בת מאה
ושלשים שנה קרי לה בת דא"ר חמא בר' חנינא זו
יוכבד בת שהורתה בדרך ונולדה בין החומות דכת'
אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים
והורתה שלא במצרים ואמאי קרי לה בת אמ' רב
יהודה בר כיונא מלמד שנולדו בה סימני נערות
נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטין וחזר היופי
למקומו ויקח ויחזור מיבעי ליה אלא א"ר יהדו' בר
ביזנא מלמד שנעשה בה מעשה ליקוחין מושיבין
באפריון והיו מוליכין אותה מבית אביה לבית בעלה
אהרן ומרים מדקדין לפניהם ומלאכי השרת אומ'
אם הבנים שמחה להלן מנאן הכת' דרך גדולן
וכאן מנאן הכתוב דרך חכמתן מסייע ליה לר' אמי
דא' רב אמי משיבה כלך אצל חכמה במסיבה כלך
אצל זקנה אמ' רב אשי הוא דפליג בחכמה הוא
דפליג בזיקנה תנא דבי ר' ישמעא' בנות צלפחד
כולן שקולות היו כדכת' ותהיינה הויא אחת לכולן
אמ' רב יהוד' אמ' שמו' בנות צלפחד הותרו להנש'
לכל מי שירצו דכת' לטוב בעיניהן תהיינה לנשים
אלא מה אני מקיים לאחד ממשפחת מטה אביהן
עיצה טובה הישאן הכת' שלא ינשאו אלא
להגון להן מיתיב רבא אמור אליהם לאותן
העומדין על הר סיני לדורותיכם אילימ' דורות
הבאים למה נאמר אבות למה נאמר בנים ואם נאמ'
בנים למה נאמר אבות לומר לך מפני שיש בבנים
מה שאין באבות ויש באבות מה שאין בבנים
באבות הוא או' וכל בת יורשת נחלה והרבה מצות
נצטוו בנים שלא נצטוו אבות הוצרך לומר
בנים והוצרך לומר אבות קתני מיהת באבות כל
בת יורשת נחלה הוא מותיב לה והוא מפרק לה
לבר מבנות צלפחד אמ' מר באבות הוא או' וכל
בת יורשת נחלה באבות אין בבנים לא מאי משמ'
אמ' רבה בר שילא אמ' קרא זה הדבר דבר זה אינו
נוהג אלא בדור זה א"ל רבה זוטי לרב אשי אלא
מעתה זה הדבר דשוחטי חוץ הכי נמי דדבר
זה אינו נוהג אלא בדור זה שני התם דכת' לדרתם
עמוד ב
זה הדבר דראשי המטות הכי נמי לא יהא נוהג
אלא בדור זה א"ל התם נמי יליף זה זה משוחטי
הכא נמי ליגמר בשלמ' התם איצטריך לגזירה
שוה הכא למאי איצטריך מאי גזירה שוה דתנן
נאמר כאן זה הדבר ונאמר להלן זה הדבר מה להלן
משה ואהרן וכל ישר' אף כאן משה ואהרן וכל
ישר' מה להלן ראשי המטות אף כאן ראשי המטו'
אמ' מר להלן משה ואהרן ובניו וכל ישר' אף
כאן משה ואהרן ובניו וכל ישרא' למאי הילכתא
דא"ר אחא בר יעקב לומר שהפרת נדרים בשלש'
הדיוטות הא ראשי המטות כת' ביה אמ' רב חסד'
כדא"ר יוחנן ביחיד מומחה הכא נמי ביחיד
מומחה אמ' מר מה להלן ראשי המטות אף
כאן ראשי המטות למאי הילכת' אמ' רב ששת
לומר ששת לומר שיש שאלה בהקדש ולבית
שמאי אין שאלה ב[ה]קדש דתנן בית שמאי או'
הקדש טעות הקדש ובית הילל או' אינו הקדש
האיזה זה מאי עביד ביה זה הדבר דשוחט חוץ
על השוחט הוא חייב ואינו חייב על המולק זה
הדבר דראשי המטות חכם מתיר ואין בעל
מתיר בעל מיפר ואין חכם מיפר ולבית שמאי
דלית להו גזירה שוה הפרת נדרים בשלשה הדיוט'
מנא להו נפקא מדתניא וידבר משה את מועדי
יי ר' יוסי הגלילי או'
(BAVA-BATRA 120a Pesaro (1511
איפשר בת מאה ושלשי' שנה וקרא לה בת [דאמ' ר' חמא בר חנינא זו יוכבד שהורתה בדרך ולדתה בין החומות דכתי' אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים ואין הורתה במצרים ואמאי קרא לה בת] אמ' רב יהודה בר זבינא שנולדו בה סמני נערות נתעדן הבשר נתפשטו הקמטין וחזר היופי למקומו ויקח ויחזור מיבעי ליה אמר רבי יהודה בר זבינא שעשה לה מעשה לקוחין הושיבה באפריון [והוליכו אותה מבית אביה לבית בעלה] ואהרן ומרי' משוררין לפניה ומלאכי שרת אומרין אם הבנים שמחה להלן מנאן הכתו' דרך גדלתן וכאן דרך חכמתן מסיעא ליה לרבי אמי דאמר רבי אמי בישיבה הלך אחר חכמה במסיבה הלך אחר זקנה אמר רב אשי הוא דמפליג בחכמה הוא דמפליג בזקנה תנא דבי רבי ישמעאל בנות צלפחד שקולות היו שנאמר ותהיינה הויה אחת לכולן אמר רב יהודה אמר שמואל בנות צלפחד הותרו להנשא לכל השבטים שנאמר לטוב בעיניהן תהיינה לנשים אלא מה אני מקיים אך למשפחת מטה אביהן תהיינה לנשים עצה טובה השיאן הכתו' שלא ינשאו אלא להגון להן מותיב רבה אמור אליהם לאותן העומדים על הר סיני לדורותיכם אלו דורות הבאים אם נאמר אבות למה נאמר בנים ואם נאמר בנים למה נאמר אבות מפני שיש באבות שאין בבנים ויש בבנים שאין באבות באבות הוא אומר כל בת יורשת נחלה והרב' מצות נצטוו בנים שלא נצטוו אבות הא מפני שיש באבות שאין בבנים ויש בבנים שאין באבות הוצרך לומר אבות הוצרך לומר בנים קתני מיהת באבות הוא אומר וכל בת יורשת נחלה הוא מותיב לה והוא מפריק לה לבר מבנות צלפחד אמר מר באבות הוא אומר וכל בת יורשת נחלה באבות אין בבנים לא מאי משמע אמר רבא אמר קרא זה הדבר דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה אמר ליה רבה זוטי לרב אשי אלא מעתה זה הדבר דשחוטי חוץ הכי נמי דלא יהא נוהג אלא בדור זה שני התם דכתי' לדורותיכם
עמוד ב
זה הדבר דראשי המטות הכי נמי דלא יהא נוהג אלא בדור זה אמר ליה ההוא יליף זה זה מהתם האי נמי ליליף זה זה מהתם האי מאי בשלמא התם איצטריך לגזרה שוה הכא למאי אצטריך לשתוק קרא מיניה ואנא ידענא [דנוהג בכל הדורות] מאי גזרה שוה דתניא נאמר כאן זה הדבר נאמר להלן זה הדבר מה כאן אהרן ובניו וכל ישראל אף להלן אהרן ובניו וכל ישראל ומה להלן ראשי המטות אף כאן ראשי המטות אמר מר מה כאן אהרן ובניו וכל ישראל אף להלן אהרן ובניו וכל ישראל למאי הלכתא אמר רב אחא בר יעקב לומר שהפרת נדרים בשלשה הדיוטו' והא ראשי המטות כתיב כי דאמ' רב חסדא אמר רבי יוחנן ביחיד מומחה הכא נמי ביחיד מומיחה ומה להלן ראשי המטות אף כאן ראשי המטות למאי הילכתא אמ' רב ששת לומר שיש שאלה בהקדש ולבית שמאי דאמרי אין שאלה בהקדש דתנן בית שמאי אומ' הקדש טעות הקדש האי זה זה מאי עבדי ליה זה הדב' דשחוטי חוץ מיבעי לי' על השוחט הוא חייב ואינו חייב על המולק זה הדבר דראשי המטות לחכם מתיר ואין בעל מתיר בעל מפר ואין חכם מפר ולבית שמאי דלית להו גזרה שוה הפרת נדרי' בשלשה הדיוטות מנא להו נפקא להו מדתניא וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל ר' יוסי הגלילי אומר
