הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
אין הלכה בהכרח כ"כל גדולי הדור"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא לו ע"א-ע"ב
ר' ישמעאל אומר: שלשה חדשים וכו'.
לימא, ניר איכא בינייהו,
דרבי ישמעאל סבר: ניר לא הוי חזקה,
ורבי עקיבא סבר: ניר הוי חזקה!
ותסברא? לרבי עקיבא מאי איריא חודש?
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף לו עמוד ב
אפילו יום אחד נמי!
אלא דכולי עלמא - ניר לא הוי חזקה,
והכא פירא רבא ופירא זוטא איכא בינייהו.
ת"ר: ניר אינו חזקה, וי"א: הרי זה חזקה.
מאן י"א?
אמר רב חסדא: ר' אחא היא,
דתניא: נרה שנה וזרעה ב', נרה ב' וזרעה שנה - אינה חזקה;
ר' אחא אומר: הרי זו חזקה.
א"ר אשי, שאלית כל גדולי הדור, ואמרו לי: ניר הרי זה חזקה.
מבנה הסוגיה:
1.
נסיון להעמיד את המחלוקת במשנתנו בין רבי ישמעאל ורבי עקיבא שהיא לגבי "ניר הוי חזקה" או לא [האם פעולת חרישה בלבד מספיקה כדי ליצור חזקה שמוכיחה שהמחזיק בקרקע קנה את הקרקע]:
ר' ישמעאל אומר: שלשה חדשים וכו'.
לימא, ניר איכא בינייהו,
דרבי ישמעאל סבר: ניר לא הוי חזקה,
ורבי עקיבא סבר: ניר הוי חזקה!
1.1
דחיית ההסבר בסעיף 1:
ותסברא? לרבי עקיבא מאי איריא חודש?
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף לו עמוד ב
אפילו יום אחד נמי!
2.
הסבר אחר למחלוקת בין רבי עקיבא ורבי ישמעאל:
אלא דכולי עלמא - ניר לא הוי חזקה,
והכא פירא רבא ופירא זוטא איכא בינייהו.
והגמרא גם קובעת הנחה בסיסית שניר לא הוי חזקה.
3.
מחלוקת בברייתא:
ת"ר: ניר אינו חזקה, וי"א: הרי זה חזקה.
מאן י"א?
אמר רב חסדא: ר' אחא היא,
דתניא: נרה שנה וזרעה ב', נרה ב' וזרעה שנה - אינה חזקה;
ר' אחא אומר: הרי זו חזקה.
מחלוקת תנאים בדין זה אם ניר הוי חזקה.
רבי אחא בברייתא כמובן שהוא תנא:
תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רבי אחא
רבי אחא -
תנא בדור הרביעי - החמישי. מסר משום ר"ע (תוספתא שבת ספט"ז). מצינו אותו חולק על תלמידי ר"ע: רבי שמעון (שבת קכ"ז ע"א) ורבי אלעזר (שבת ל"ב ע"א) ור"א בן יעקב (גיטין ל"ב ע"א - שם הגירסא ר' אחי). בשמו מסר רבי שמעון בן חלפתא (פסיקתא רבתי פסקא דביום השמיני).
3.1
מדוע הגמרא לא מציינת שתנא קמא בברייתא הראשונה שסובר שניר לא הוי חזקה הוא כדעת רבי ישמעאל ורבי עקיבא כפי שנקבע לעיל בסוף סעיף 2, וגם כדעת תנא קמא בברייתא השניה?
3.2
מה החשיבות בקביעה ש"יש אומרים" בברייתא הראשונה הוא כדעת רבי אבא בברייתא השניה?
3.3
ואולי כוונת הגמרא לומר ששתי הברייתות הם שתי נוסחאות של אותה מחלוקת בין תנא קמא לרבי אחא, וממילא מדובר בשני תנאים - תנא קמא שיהיה מי שיהיה + רבי אחא - ולא בארבעה תנאים - תנא קמא בברייתא הראשונה + תנא קמא אחר בברייתא השניה + "יש אומרים" בברייתא הראשונה + רבי אחא בברייתא השניה.
4.
א"ר אשי, שאלית כל גדולי הדור, ואמרו לי: ניר הרי זה חזקה.
רב אשי מחליט [ופוסק?] על סמך כל גדולי הדור שניר הוי חזקיה - כמו ה"יש אומרים" לעיל בברייתא הראשונה וכרבי אחא בברייתא השניה ולא כלעיל בסעיף 2.
4.1
בפשטות מדובר ברב אשי שששאל את חכמי דורו האמוראים [ראה "שוטנשטיין" הערה 5]. ולפי זה הוא "בתראי" והלכה צריכה להיות כמותו!
5.
אחרי קביעת החולקים הגמרא מסבירה את נימוקיהם,
א"ל רב ביבי לרב נחמן: מאי טעמא דמ"ד ניר הוי חזקה? לא עביד איניש דכריבו ליה לארעיה ושתיק;
ומ"ט דמ"ד ניר לא הוי חזקה? מימר אמר: כל שיבא ושיבא דכרבו לעייל ביה.
קטע זה מובא אחרי דברי רב אשי בסעיף 4 שהיה מאוחר לחכמים שמוזכרים כאן - רב ביבי ורב נחמן - מפני שעורך הגמרא [אותו רב אשי שמובא בסעיף 4] מביא כאן רק הנימוקים.
6.
הגמרא ממשיכה לדון בעניין ההכרעה אם ניר הוי חזקה:
שלחו ליה בני פום נהרא לרב נחמן בר רב חסדא, ילמדנו רבינו: נירא הוי חזקה, או לא הוי חזקה?
הערה: רב נחמן בר רב חסדא היה חברו של רב נחמן בר יצחק - תלמידו של רבא - בדור שלפני רבינא ורב אשי.
6.1
כלומר, מדובר באמוראים שלפני דורו של רב אשי.
6.2
ואולי לעיל מדובר בכלל ברב אשי הקדמון שהיה תלמידו של רב הונא או מדובר ברב אשי הקדמון שחי בימי רב ושמואל. ובזה מיושבות הערותינו לעיל בסעיף 4 ובסעיף 6.1.
6.3
מכל הדיון עד כה מאד מודגש שמדובר בהתלבטות לגבי דין ניר ולא מובא כמחלוקות "רגילות" בש"ס.
7.
רב נחמן בר חיסדא השיב:
אמר להו, ר' אחא וכל גדולי הדור אמרי: ניר הרי זה חזקה.
גם רב נחמן בר רב חיסדא אמר כמו שאמר רב אשי לעיל בסעיף 4.
7.1
אבל יש אומרים [ראה שוטנשטיין, הערה 5] שלעיל בסעיף 4 יש לגרוס "רבי אחא" ולא רב אשי, והמשפט הנ"ל - א"ר אשי, שאלית כל גדולי הדור, ואמרו לי: ניר הרי זה חזקה - בסעיף 4 הוא המשך הברייתא השניה בסעיף 3.
7.2
לפי האמור לעיל בסעיף 7.1 ברור שמיושבות הערותינו לעיל בסעיפים 4+6.1
7.3
לפי כל הנ"ל יוצא שדברי רב נחמן בר חיסדא בסעיף 7 הם או ציטוט דברי אמוראים שלפני דורו או שהם [שוב] ציטוט דברי הברייתא - כבסעיף 7.1
8.
תגובת רב נחמן בר יצחק:
אמר רב נחמן בר יצחק: רבותא למיחשב גברי?
הא רב ושמואל בבבל, ור' ישמעאל ור' עקיבא בא"י אמרי:
ניר לא הוי חזקה.
ר' ישמעאל ורבי עקיבא - מתני' היא.
רב - מאי היא?
דאמר רב יהודה אמר רב: זו דברי ר' ישמעאל ורבי עקיבא, אבל חכמים אומרים: חזקתה ג' שנים מיום ליום; מיום ליום למעוטי מאי? לאו למעוטי ניר דלא.
שמואל - מאי היא? דאמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא, אבל חכמים אומרים: עד שיגדור שלש גדירות ויבצור ג' בצירות וימסוק ג' מסיקות.
מאי בינייהו?
אמר אביי: דקל נערה איכא בינייהו (שעושה שלש פעמים בשנה).
לפי רב נחמן בר יצחק יש לפסוק שניר לא הוי חזקה בגלל רבי ישמעאל ורבי עקיבא [ראה לעיל בסעיף 2].
והוא מוכיח שגם רב ושמואל פוסקים כך!
9.
בדברי רב נחמן בר יצחק מובאים כמה ביטויים ייחודיים:
"רבותא למיחשב גברי" - מופע יחידאי בש"ס. מובא כמה פעמים אצל האחרונים כאשר הם בודקים מהי דעת הרוב.
הביטוי "... רב... בבבל, ור... בא"י..." - מופע יחידאי בש"ס.
9.1
ביטוי ייחודי נוסף בסוגייתנו [פעמיים] - "כל גדולי הדור" - 6 מופעים בש"ס, כנראה כולם על אמוראים ראשונים.
9.2
לעומת הביטוי "גדולי הדור" [שכולל בתוכו גם את "כל גדולי הדור"] - 21 מופעים בש"ס שמתייחסים גם לתנאים - כשמעיה ואבטליון - וגם לאמוראים שונים, ואפילו למשה ואהרן ולנביאים אחרים.
10.
אם רב אשי הוא כלעיל בסעיף 4+4.1 הרי שההלכה צריכה להיות כרב אשי שהוא הפוסק האחרון.
אבל לפי ההסברים האחרים - לעיל בסעיף 7.1 ואילך הרי שמדובר בחכמים אמוראיים וניתן לפסוק כרב נחמן בר יצחק שמסתמך גם על תנאים וגם על אמוראים קדומים - רב ושמואל, שמובאים בלשון של פסיקת הלכה - "זו דברי... אבל חכמים...".
10.1
השימוש בביטוי "כל גדולי הדור" בא ללמדנו שסמכותו של אמורא להכריע את ההלכה לפי הבנתו גם שלא לפי הכלל של "הלכה כרבים".
10.2
או אולי הכוונה היא שגם אם "כל גדולי הדור אמרו" הם נחשבים כרבים, אבל יש גם חכמים רבים אחרים שחולקין - לעיל בסעיף 8 - אזי אין עדיפות לרבים יותר מאשר לקבוצת רבים אחרים. ורק לגבי יחיד ממש נקבע שהלכה כרבים.
11.
הערה מרכזית:
מה שלא יהיה ההסבר בסוגייתנו צריך להבין מדוע רק בסוגייתנו מובא דיון כל כך ייחודי ודווקא לגבי השאלה אם ניר מהווה חזקה או לא מהווה חזקה.
11.1
סוגייתנו רוצה לקבוע - לפי סעיף 8 לעיל - את הנוהג שהיה בארץ ישראל ובבבל לגבי חרישת קרקע.
