כתבי יד ודפוס ראשון, בבא בתרא דף קח
בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד ומתוך דפוס ראשון. כמו כן מובאת כאן העתקה של קטע גניזה לדף זה.
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד על כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, , [email protected]
לתשומת לב המעיין: בדף זה מופיעים בחלק מכה"י כל המשנה לפרק יש נוחלין, כדרך שנהגו גם מדפיסי הירושלמי
BAVA-BATRA 108a Escorial G-I-3
כדי שלא [ת]הי(ה) [חיה] קופצת וליעביד חריץ ולא לעביד בן חריץ כיון דרווח קיימא
בגויה וקפצא וליעביד בן חריץ ולא לעביד חריץ כיון דקטין קיימא אסיפתיה וקיימא
וליעביד תרין בני חריץ כיון דמקרבין מותרא ידא אגירני וקפצא תנא כמה בין חריץ
ובן חריץ טפח הדרן עלך האו' לחבירו יש נוחלין
ומנחילין נוחלין ולא מנחילין
מנחילין ולא נוחלין לא נוחלין ולא מנחילין ואלו נוחלין ומנחילין האב את הבנים
והבנים את האב והאחין מן האב נוחלין ומנחילין האיש את אמו והאיש את אשתו
ובני אחיות נוחלין ולא מנחילין האשה את בנה והאשה את בעלה ואחי האם מנחילין
ולא נוחלין והאחין מן האם לא נוחלין ולא מנחילין סדר נחלות כך הוא איש
כי ימות ובן אין לו והעברת[ם] את נחלתו לבתו בן קודם לבת כל יוצאי יריכו של בן
קודמין לבת בת קודמת לאחין כל יוצאי יריכה של בת קודמין לאחין אחין קודמין
לאחי האב כל יוצאי יריכן של אחין קודמין לאחי האב זה הכלל כל הקודם בנחלה
כל יוצאי ירכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי ירכו בנות צלפחד נטלו
שלשה חלקים בנחלה חלק אביהן שהיה להן עם יוצאי מצרים וחלקו עם אחיו
בנכסי חפר ושהיה בכור ונוטל פי שנים אחד הבן ואחד הבת בנחלה אלא
שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב ואין נוטל פי שנים בנכסי האם והבנות
נזונות מנכסי האב ואינן נזונות מנכסי האם האו' איש פלוני בכורי לא יטול
פי שנים (תנאו בטל) איש פלוני בני לא ירש עם אחיו לא אמ' ולא כלום שהתנה על
מה שכתו' בתורה וכל המתנה על מה שכתו' בתורה תנאו בטל
המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד ומיעט לאחד והשוה להם את הבכור דבריו
קיימין ואם אמ' משום ירושה אין בדבריו כלום כתב בין בתחלה בין באמצע
ובין בסוף משום מתנה דבריו קיימין האו' איש פלוני ירשני במקום
שיש בת בתי תירשני במקום שיש בן לא אמ' ולא כלום שהתנה על מה שכתו'
בתורה ר' יוחנן בן ברוקא או' אם אמ' על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין על מי
שאינו ליורשו [אין] דבריו קיימין שכיב מרע שאמ' בני פלוני ירשני הרי זה יורש
אותו לבדו ולא י[י]רשו שאר הבנים וכן אמ' על בת ב[י]ן הבנות או אח בין האחין או
שאר יורשין דבריו קיימין אבל הבריא אין דבריו קיימין הכותב נכסיו לאחרי'
והניח [בנים ו]בנות מה שעשה עשוי אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו רשב"ג או' אם לא
היו בינו נוהגין כשורה זכור לטוב האו' זה בני נאמן זה אחי אינו נאמן
ויטול עמו בחלקו מת יחזרו נכסים למקומן נפלו לו נכסים ממקום אחר ירשו
אחיו עמו מי שמת ונמצאת דייתיקי חגורה לו על ירכו הרי זו אינו כלום זיכה בה
לאחר בין מן היורשין בין שאין מן היורשין דבריו קיימין הכותב נכסיו לבנו צריך
שיכתו' לו מהיום ולאחר מיתה דברי ר' יהודה ר' יוסי או' אינו צריך
הכותב את נכסיו לבנו לאחר מיתתו האב אינו יכול למכור מפני שכתובין לבן והבן
אינו יכול למכור מפני שהן ברשות האב מכר האב מכורין עד שימות מכר הבן
אין ללוקח כלום עד שימות האב האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה הניח
תלושין הרי הן של יורשין הניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסין
על הקטנים ואין הקטנים נזונין על הגדולים אלא חולקין בשוה נשאו גדולים ישאו
(יש) קטנים אם אמרו קטנים הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם אין שומעין
להן אלא שמין את הנכסין בב"ד הניח בנות גדולות וקטנות אין הגדולות
מתפרנסות על הקטנות ולא הקטנות נזונות על הגדולות אלא חולקין בשוה נשאו
גדולות ישאו קטנות וזה חומר בבנות מבבנים שהבנות נזונות על הבנים ואין
הבנים נזונין על הבנות סליק פירק' יש נוחלין מאי אירייא דקא
תנו האב את הבנים ברישא ליתני הבנים את האב חדא דאתחולי
בפורענותא לא מתחלינן
עמוד ב
ועוד דכתו' איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את
נחלתו לבתו תנא איידי דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה (לאק) ואקדמי ממאי דרשא
שארו זה האב מלמד שהאב קודם לאחין יכול יקדים לבן ת"ל הקרוב אליו מאי
קרוב קרוב קודם ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח מרבה אני את הבן
שבן קם תחת אביו ליעידה ולשדה אחוזה אדרבה מרבה אני האח שבן קם תחת
אחיו ליבום כלום יש יבום אלא במקום שאין בן הא יש [דהתם] בן אין יבום ותיפוק לי
BAVA-BATRA 108a Hamburg 165
כדי שלא תהא חיה קופצת ולעביד חריץ ולא לעביד בן חריץ אידי דרווח
קימא מגויהו וקפצא ולעביד בן חריץ ולא לעביד חריץ אידי דקטין קימא אסיפתיה
וקפצא וכמה בין חריץ לבן חריץ טפח יש נוחלין וכו' מאי שנא דקתני האב את
הבנים ברישא ליתני הבנים את האב חדא דאתחולי בפורענותא לא מתחלינן
עמוד ב
ועוד כדכת' איש כי ימות וב(י)ן אין לו אידי דאתיא ליה מדרשא חביבא
ליה ומאי דרשא דתניא שארו זה האב מלמד שהאב קודם לאחין יכול יקדם לבן ת'ל
הקרב קרב קודם ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את הא()[ח] מרבה אני את הבן
שכן קם תחת אביו ליעידה ולשדה אחוזה אדרבה מרבה אני את האח שכן קם תחת אחיו
ליבום כלום יש יבום אלא במקום שאין בן הא יש בן אין יבום ותיפוק לי
BAVA-BATRA 108a Munich 95
כדי שלא תה' חיה קופצ' וליעב' חרי' ולא ליעב' בו חריץ איידי דרווח קיימ' בגוי' וקפצא
ולעבי' בן חרי' ולא ליעבי' חרי' איידי דקטין קיימ' אסיפתי' וקפצ' וכמ' ב[י]ן חריץ לבן חריץ טפח
הדרן עלך האומר מאי
אירי' דתני האב את הבני' בריש' ליתני הבני' את האב חד' דאתחולי בפורענו' לא מתחלינן
עמוד ב
ועו' כתי' איש כי ימו' ובן אין לו והעברת' את נחלתו לבתו תנ' איידי
דאתי' לי' מדרש' חביב' ליה ומאי דרש' דתני' שארו זה האב מלמ' שהאב קוד' לאחין יכול יה' קוד' לבן ת"ל הקרו' אליו האי קרו' קרו' קוד' ומה ראית לרבו את הבן ולהוצי'
את האח מרב' אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעוד ולשד' אחז' אדרב' מרב' אני את האח שכן קם תח' אחיו ליבום כלו' יש יבו' אל' במקו' שאין בן הא יש בן אין
יבו' ותיפו' לי
BAVA-BATRA 108a Paris 1337
כדי שלא תהא חיה קופצ'
ולעביד חריץ ולא לעביד בן חריץ אידי דרוח קימא בגויה וקפצא ולעביד בן
חריץ ולא לעביד חריץ אידי דקמין קימא אסיפתא וקפצא וכמה בין
חריץ לב()[ן] בן חריץ טפח
הדרן עלך האומ' לחברו בית כור
יש נוחלין ומנחילין
נוחלין ולא מנחילין מנחילין ולא נוחלין לא נוחלין ולא מנחילין ואלו נוחלין
ומנחילין האב את הבנים והבנים את האב והאחין מן האב נוחלין ומנחילין
האיש את אמו והאיש את אשתו ובני אחיות נוחלין ולא מנחילין האשה את
בנה והאשה את בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין האחין מן האם לא נוחלין ולא
מנחילין סדר נחלות כך הוא איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו
לבתו בן קודם לבת וכל יוצאי ירכו של בן קודמין לבת הבת קודמת לאחין וכל יוצ'
ירכה של בת קודמין לאחין האחין קודמין לאחי האב וכל יוצאי ירכן של אחי' קוד'
לאחי האב זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי ירכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי
ירכו בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים בנחלה חלק אביהן שהיה מיוצאי
מצרים וחלקו עם אחיו בנכסי חפר ושהיה בכור ונטל שני חלקים אחד הבן ואח'
הבת לנחלה אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם
והבנות ניזונות מנכסי האב ואינן ניזונות מנכסי האם האומ' איש פלוני בני
בכור לא יטול פי שנים איש פלו' בני לא יירש עם אחיו לא אמ' כלום שהתנה על מה
שכתוב בתורה המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד ומיעט לאחד והשוה להן
את הבכור דבריו קיימין ואם אמ' משום ירושה לא אמ' כלום כתב בין בתחלה ובין
באמצע ובין בסוף משום מתנה דבריו קיימין האומ' איש פלו' יירשני במקום
בת ()[ב] תי תירשני במקום שיש בן לא אמ' כלום שהתנה על מה שכתו' בתורה ר' יוח'
בן ברוקה אומ' אם אמ' על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין על מי שאינו ראוי ליורשו
אין דבריו קיימין הכותב נכסיו לאחרים והניח את בניו מה שעשה עשוי אלא שאין
רוח חכמי' נוחה הימנו רשב"ג אומ' אם לא היו בניו נוהגים כשורה זכור לטוב
האומ' זה בני נאמן זה אחי אינו נאמן ונוטל עמו בחלקו מת יחזרו נכסים למקומן
נפלו לו נכסים ממקום אחר יירשו אחיו עמו מי שמת ונמצאת דיאתיקי קשורה
לו על ירכו הרי זו אינה כלום זיכה בה לאחר בין מן היורשין ובין מן שאינן יורשין
דבריו קיימין הכותב נכסיו לבנו מהיום ולאחר מיתה צריך שיכתוב לו מהיום
ולאחר מיתה דברי ר' יהודה ר' יוסי אומ' אינו צריך הכותב נכסיו לבנו לאחר מית'
האב אינו יכול למכור מפני שהן כתובין לבן והבן אינו יכול למכור מפני שהן
ברשות האב מכר האב מכורין עד שימות מכר הבן אין ללוקח בהן כלום עד
שימות האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה ומה שהניח תלוש הרי הן של יורשי'
הניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים ולא הקטנים
ניזונין על הגדולים אלא חולקין בשוה נשאו גדולים ישאו קטנים ואם אמרו קטני'
הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להן אלא מה שנתן להן אביהן
נתן הניח בנות גדולות וקטנות אין הגדולות מתפרנסות על הקטנות ולא
הקטנות ניזונות על הגדולות אלא חולקות בשוה נשאו גדולות ינשאו קטנות
ואם אמרו קטנות הרי אנו נושאות כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להן
אלא מה שנתן להם אביהן נתן וזה חומר בבנות מבבנים שהבנות ניזונות על
הבנים ואינן ניזונות על הבנות סליק פירקא יש נוחלין
ומנחילין וכו' מאי שנא דתני האב
את הבנים ברישא ליתני הבנים את האב ברישא חדא דאתחולי בפורענותא
לא מתחלינן
עמוד ב
ועוד כדכתי' איש כי ימות ובן אין לו וגו' אידי דאתיא ליה מדרש'
חביבא ליה ומאי דרשא דתניא שארו זה האב מלמד שהאב קודם לאחין יכול
יהא קודם לבן ת"ל הקרוב קרוב קודם ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את
האח מרבה אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעידה ולשדה אחוזה אדרבה
מרבה אני את האח שכן קם תחת אחיו ליבום כלום יש יבום אלא במקום שאין
בן הא יש בן אין יבום ותיפוק לי
BAVA-BATRA 108a Vatican 115
כדי שלא יהא חיה קופצת ונעביר חריץ ולא
[ ]
[ ]
ניעביד בן חריץ איידי דרווח קיימא וקפצה
ונעביד בן חריץ איידי קטין קיימא אסיפתיה
וקפצה וכמה בין חריץ טפח
הדרן האו' לחבירו עלך
יש נוחלין ומנחילין נוחלין ולא מנחילין
מנחילין ולא נוחלין לא נוחלין ולא מנחילין
אילו נוחלין ומנחילין האב את הבנים והבנים
את האב והאחין מן האב נוחלין ומנחילין
האיש את אמו והאיש את אשתו ובני אחות
נוחלין ולא מנחילין האשה את בנה והאשה
את בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין
והאחין מן האם לא נוחלין ולא מנחילין
מאי איריא דתני האב את הבנים
ברישא ליתני הבנים את האב חדא [משום] דאתחולי
בפורענותא לא מתחלינן ואידך
עמוד ב
[ועוד] כדכת' ואיש
כי ימות ובן אין לך והעברתם את נחלתו לבתו
תנא איידי דאייתי ליה מדרשא אקדמה [...] מאי
דרשא דכת' שארו ואמ' מר שארו זה האב
מלמד שהאב קודם לאחיו יכול יהא קודם לבן
ת"ל הקרוב קרוב קודם מה ראית לרבות את הבן
ולהוציא את האח מרבה אני את הבן שכן קם
תחת אמו ליעידה ולשדה אחוזה [אדרבה מרבה אני את האח שכן קם ..ק..ות א..ו אחיו ייבום] כלום יש
יבום אלא במקום שאין בן האיש בן אין יבום
ותיפוק לי
(BAVA-BATRA 108a Pesaro (1511
כדי שלא תהא חיה קופצת ולעביד חריץ ולא לעביד בן חריץ אידי דרווח קימא בגויה וקפצה ולעביד בן חריץ ולא לעביד חריץ אידי דקטין קימא אספתיה וקפצה [ולעביד תרי בן חריץ איידי דמקרבי גורני מותבא ידה אגירני וקפצה] וכמה [יהיה] בין חריץ לבן חריץ טפח הדרן עלך בית כור יש נוחלין ומנחילין נוחלין ולא מנחילין מנחילין ולא נוחלין לא נוחלין ולא מנחילין ואלו נוחלין ומנחילין האב את הבנים והבנים את האב והאחין מן האב נוחלין ומנחילין האיש את אמו והאיש את אשתו ובני אחיות (א) נוחלין ולא מנחילין האשה את בניה והאשה את בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין והאחין מן האם לא נוחלין ולא מנחילין גמ' מאי שנא דקתני האב את הבנים ברישא ליתני הבנים את האב חדא דאתחולי בפורענותא לא מתחלינן
עמוד ב
ועוד כדכתיב איש כי ימות ובן אין לו איידי דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה ומאי דרשא דתניא שארו זה האב מלמד שהאב קודם לאחין יכול יהא קודם לבן תלמוד לומר הקרוב קרוב קודם ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח מרבה אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעדה ולשדה אחוזה אדרבה מרבה אני את האח שכן קם תחת אחיו ליבום כלום יש יבום אלא במקום שאין בן במקום שיש בן אין יבום טעמא דאיכא האי פירכא הא לאו הכי הוה אמינא אח עדיף תיפוק לי
BAVA-BATRA 108a Cambridge - T-S AS 78.74
<...> בבית
<... ..>א חלקות
<... ..>שא ליתני
<...>
עמוד ב
ליה מי דראשא
<...> ומה
<... ..>בה מרבה
<...>
