פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"כתחילת ארץ ישראל מה תחילה בגורל אף כאן בגורל"
בגורל על ארץ ישראל - על מקומות העתידים לבוא
בפרשת מסעי (במדבר לג, נד) נאמר "אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה", וכתב רש"י, שזה מקרא קצר שהיה לו לומר אל 'מקום' אשר יצא לו שמה הגורל וכו', ויש להבין מפני מה אכן קיצר המקרא.
וביאר רבינו הגאון הקדוש בעל "בני יששכר", בספרו "מגיד תעלומה" על פי דברי הגמרא במסכת גיטין (נז, א) שארץ ישראל נקראת 'ארץ הצבי', שהיא כצבי שהופשט עורו מעליו שאז שוב אין יכולים לחזור ולכסות בו את גופו, משום שהוא קטן מגופו ורק כשמונח על הצבי מלכתחילה מתפשט על כל גופו. וכך ארץ ישראל מתכווצת כשאין ישראל עליה. ולכך לא אמר הכתוב בלשון מפורשת 'אל מקום אשר יצא לו שמה הגורל', שכן באותה שעה כלל לא היה מקום כזה בארץ ישראל שהרי בניה לא היו עליה עדיין והיתה מכווצת. ולכך אמר הכתוב 'לו יהיה' בלשון עתיד, שאף שעתה מקום זה כלל אינו קיים, מכל מקום לו יהיה בעתיד כאשר יבוא אותו שבט לו עלתה נחלה זו, לשכון בחלקו והארץ תתרחב.
