חרס בלבד / רפי זברגר

בבא בתרא  לב ע"א-ע''ב

הקדמה

ממשיכים בדרכה של הגמרא בדפים אלו, לימוד הלכה ועקרונות פסיקה, מתוך סיפורים אשר הגיעו לבית המדרש.
 

הנושא

ההוא דאמר לי לחבריה: מאי בעית בהאי ארעא? אמר ליה: מינך זבינתיה , והא שטרא. הפתיח כבר ידוע ומוכר. אדם בא לחברו "היושב" על קרקע שלו, ושואל אותו: מה מעשיך בקרקע זו? והוא עונה לו: קניתי את הקרקע ממך, ומציג את שטר הקניה. עונה לו המערער: שטרא זייפא הוא – זהו שטר מזויף ואינו אמיתי. לאחר מכן, גחן הנתבע ולחש לרבה שהיה במקום: אין, שטרא זייפא הוא, מיהו שטרא מעליא הוה לי ואירכס. ואמינא: אינקיט האי בידאי כל דהוא. אכן כן, אני מודה שהשטר אשר הצגתי הינו שטר מזויף. אבל, ממשיך המחזיק: היה לי שטר מעולה ותקין, והוא נאבד. מוסיף ומסביר: ביקשתי להציג שטר כלשהוא, ולכן הצגתי שטר זה למרות שאינו האמיתי.
פסק רבה: מה לו לשקר, אי בעי אמר ליה: שטר מעליא הוא. רבה משתמש בטענת "מיגו" (מתוך).
משמעות המיגו: נאמין לו בטענה הגרועה שהוא טען, מתוך (מיגו) שיכול היה לטעון טענה טובה יותר, ואשר בה היה זוכה בדין. במקרה שלנו: הנתבע היה יכול לטעון, כי השטר תקין ואין לו שום בעיה, ובכך היה נאמן, ולכן, אומר רבה, נאמין לו גם בטענה שהיה לו שטר אחר תקין.
רב יוסף דוחה את טענת רבה ואומר: אמאי סמכת? אהי שטרא, האי שטרא חספא בעלמא הוא.
בסופו של דבר, הנתבע מבקש לקבל את הקרקע בזכות השטר אותו הוא מציג בפנינו. אומר רב יוסף: שטר זה אינו שווה מאומה, שהנתבע הרי הודה כי השטר מזויף. 
 

מהו המסר?

בדין זה של שטרא חספא בעלמא הוא, אנו למדים, כי לפעמים אנו תולים יהבינו על דבר מה, מנסים להשיג בעזרתו דברים אחרים, אך מסתבר כי הנושא "חלול", שווה ל"חרס הנשבר", ובעצם אין לו שום משמעות. 
בנושאי חינוך, ניתן להביא דוגמא מהשימוש של ילדינו ב''כלים הטכנולוגים החדשניים'', קרי פלאפון סלולארי. לכאורה נראה להורים רבים כי שימוש של ילדיהם במכשיר זה ''תורם להתפתחות טכנולוגית'' ועוד נושאים נוספים, עד כדי כך שהם משאירים את ילדיהם, אפילו הקטנים ביותר (בני שנה/שנתיים) עם המכשיר ביד. כביכול, המכשיר נותן לילד תעסוקה, תחביב, עיסוק בשעות הפנאי הרבות. אך דא עקא, מסתבר כי מכשיר זה אינו אלא ''חספא בעלמא''. המכשיר "חלול", ולא רק שאינו משפר ומיטיב, אלא גורם נזקים גדולים מאוד בהתפתחות חברתית, כישורי למידה, יכולת יצירת קשר עם הסביבה ועוד. יש לשים לב מאוד מאוד לנושא, ולא להיסחף אחרי פתרונות שלכאורה תורמים לטווח הקצר, אך עושים נזק גדול מאוד לטווח הארוך


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]