סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

והדרי לה מיני דכוורי דמקרי כרשא – כריש

 

"רבי יוחנן משתעי: זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא, וחזינן ההיא קרטליתא דהוו קא מקבעי בה אבנים טובות ומרגליות, והדרי לה מיני דכוורי דמקרי כרשא, נחית בר אמוראי לאתויה, ורגש ובעי לשמטיה לאטמיה, ושדא זיקא דחלא ונחת. נפק בת קלא אמר לן: מאי אית לכו בהדי קרטליתא דדביתהו דרבי חנינא בן דוסא, דעתידה דשדיא תכלתא בה לצדיקי לעלמא דאתי" (בבא בתרא, עד ע"א).

פירוש: רבי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי [היה מספר]: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָא אָזְלִינַן בִּסְפִינְתָא [פעם אחת היינו הולכים בספינה], וַחֲזֵינַן הַהִיא קַרְטַלִיתָא דְּהָווּ קָא מִקַּבְּעֵי בָּהּ [וראינו ארגז אחד שהיו קבועות בו] אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְהָדְרִי לָהּ מִינֵי דְּכַוְורֵי דְּמִקְרֵי כַּרְשָׁא [וסובבהו מיני דגים שנקראים כרישים]. נְחֵית בַּר אֲמוֹרָאֵי לְאַתּוּיֵהּ [ירד אמודאי להביא אותו] את הארגז הזה, וּרְגַשׁ [ורגז] הדג וּבָעֵי לִשְׁמְטֵיהּ לְאַטְמֵיהּ [ורצה לשמוט, לקטוע את ירכו], וּשְׁדָא זִיקָא דְּחַלָּא וּנְחַת [וזרק אותו אמודאי לעברו נאד חומץ וירד הדג וברח]. נְפַק בַּת קָלָא אָמַר לָן [יצתה בת קול ואמרה לנו]: מַאי אִית לְכוּ בַּהֲדֵי קַרְטַלִיתָא דִּדְבֵיתְהוּ [מה יש לכם עם אותו ארגז של אשתו] של רבי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, שהיא עֲתִידָה דְּשַׁדְיָא תְּכֶלְתָּא [לשים תכלת] בָּהּ לְצַדִּיקֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי [לצדיקים לעולם הבא]! (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: כריש          שם באנגלית: Shark            שם מדעי: Carcharhinus

שם נרדף במקורות: כרשא, כרשי, כרש


נושא מרכזי: מהו הדג "כרשא"?


רבים נדרשו לאגדות רבה בר בר חנה ופירשו אותן על דרך הסוד, הרמז או המשל. לענ"ד אמנם מוצאים אנו באגדות אלו גם "גוזמאות" ("משאוי שלש מאות פרדות לבנות") אך יחד עם זאת רבות מהן מושתתות על יסודות ריאליים. הסיפור על "דגים" טורפים שניתן לגרשם בעזרת חומץ נראה מציאותי מאד ומתאים להתנהגות הכרישים. בעלי חיים אלו תוקפים בני אדם והמפורסם שבהם הוא הכריש קרחה לבנה (עמלץ לבן) (תמונה 1). הכרישים מצטיינים בחוש ריח מפותח שבעזרתו הם מאתרים את טרפם ממרחקים גדולים. כרישים מסוגלים לאתר דג פצוע בעזרת ריח הדם ממרחק של עד 8 ק"מ. נוכחות חומץ במים עשוייה לנטרל את ריח הטרף ולהרתיע את הכרישים. מחקרים רבים המנסים למצוא אמצעי הגנה מפני כרישים מבוססים על שימוש בחומרים שונים העשויים לשמש למטרה זו. לאחרונה התברר שתמצית מגופם של כרישים גורמת לבריחתם כנראה משום שמאותתת על נוכחות גורם סיכון שפגע בכריש.

בלשון הגמרא נקרא הכריש "כרשא" (קיימות גרסאות דומות נוספות כמו כרישא, כרשי או כרש). הרשב"ם במקום כתב: "דשמיה כרשא - כך שמו". מוצא השם כריש הוא כנראה בשמו היווני Carcharias (καρχαρίας). הצעה זו הועלתה על ידי תיאודור נלדקה בשנת 1886 שטען שהמילה היוונית קַרְחַרִיָס ("כריש") היא המקור לכרשא הארמית כמו גם למילה הערבית קַרְש ("כריש"). על פי טלשיר, בשיר "תודה" שכתב שמואל הנגיד במאה ה–11 על מקרה שבו ניצל מפני מתקפה של דג אימתני שאותו הוא מכנה קַרְחָה, אותו דג הוא כריש וְקַרְחָה היא גרסה מסורסת של אותה מילה יוונית שהיתה כנראה נהוגה בספרד באותם ימים. טלשיר אף מציע שהשםShark שהופיע באנגלית ב– 1569 מקורו באותה מילה ערבית קַרְש בשיכול אותיות ולכן אולי גם הוא קרוב לַכָּרִישׁ שלנו.

ל. לוויזון זיהה את "כרשא" עם דג השמש (Mola mola) (תמונה 3). זיהוי זה מובא על ידי ח. י. קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "כרש") שם נכתב: "... הוא שם דג השמש אשר אוהב דברים שיש להם מראה צהוב". "מראה צהוב" הוא הסברו לפשר התקהלות הכרישים סביב המרגליות כלומר הפנינים. לדעתו הגרסה הנכונה היא "כרשא" שהתקבלה כתוצאה מקטיעת סוף המילה שמש בפרסית (خورشید). זיהוי זה איננו סביר לאור כך שדג השמש איננו תוקפני וניזון ממדוזות, זואופלנקטון, דיונונים ועוד. קאהוט עצמו מציע דג הנקרא בפרסית kara. כוונתו לא ברורה לי משום ששם זה מתייחס לדג קטן ממשפחת הקרפיונים הנקרא עגלסת הירדן (Garra rufa) ובאנגלית doctor fish (תמונה 2) בגלל השימוש הרפואי שנעשה בו. הדג נצמד אל גוף המתרחצים ואוכל שכבות העור החיצוניות ועור המת. הדג משמש גם לטיפול בחולים במחלות עור, כגון פסוריאזיס.
 

              
תמונה 1.  קרחה לבנה          צילם:  Elias Levy  

תמונה 2.  עגלסת הירדן          צילם:  Dances




  
תמונה 3. דג השמש         צילם:  Per-Ola Norman

 
 

מקורות עיקריים:

מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 179. 

לעיון נוסף: 

א. גלעד, 'על הקשר בין כריש לבין כלב ים', עתון הארץ, פורסם ב - 15/02/2017
המאמר עוסק בהרחבה בגילגול שמותיו של בעל החיים הנקרא היום כריש.




א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר