חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

בבא בתרא כ-כו

1. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. שזכה למשפט ההערכה הנדיר: "זכור אותו האיש לטוב" ובאיזו זכות?
ב. גמלא שאינו גמל ואינו אדם?
ג. שאופיו ה"ייקי" השפיע על קביעת הלכה בהלכות תלמוד תורה?
ד. שבדומה לאלימות תלמיד–מורה, המזדמנת פה ושם בימינו, אף הרחיק לכת בשולפו כלי משחית נגדו?
ה. שבניגוד למקובל בידינו, שלפיו מנסה כל אחד להתנער מאחריות למעשה שלילי, התחרו ביניהם אנשים על לקיחתה?
 

2. השלם:

א. "שבשתא....... דעל...".
ב. "...... סופרים ...... חכמה".
ג. "רוב ו...... ........... אחר הרוב".
ד. ".......... דבי .......... לא חמימא ולא קרירא".
ה. "הרוצה............. ידרים ו........... יצפין".
 

3. שונות:

א. חלק פסוק, שעליו הסתמכו בדרשה יוזמי הקניית התורה לצעירים, משמש – בבדיחותא – אסמכתא לחשיבות המבחנים במערכת החינוך. איזהו?
ב. בחורים כבני 17 מתייצבים כיום בהמוניהם בלשכת הגיוס. לאיזו מטרה עשו זאת עמיתיהם בתקופה מסוימת מתקופות חז"ל?
ג. מהו הגיל המומלץ להתחלת לימוד תורה, והאם יש לך הסבר לפער בין המלצה זו ובין הנהוג כיום?
ד. מהי העצה היעוצה בנוגע לתלמיד בלתי בשל, שאינו משתתף באופן פעיל בנעשה בשיעור?
ה. אליבא דהגמרא: 1. אסור לחלוטין להכות את התלמיד. 2. מותר להכותו ביד המורה בלבד. 3. מותר להכותו גם באמצעי כלשהו. 4. מותר להכותו אף במכשיר. 5. שום תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
ו. על רקע טענות מדומות נגד חכמינו הקדמונים, שכביכול לא נתנו את דעתם לרווחתן של נשים, היכן בענייננו נתקלים אנו במגמה הפוכה, ולו על חשבון זכויותיהם של חלק מן הגברים?!
ז. מהי המשמעות המילולית של הפועל "תהה" בניב "תהה על קנקנו"?
ח. היכן מצינו שוויכוח בין שני חקלאים, המתפתח לעיתים קרובות למאבק מילולי אלים ולעתים אף לחילופי מהלומות, נהיה לשקלא וטריא תלמודית ביניהם?
 

תשובות

1. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע", כ"א. בסוף השליש העליון של העמוד.
ב. לא בבעל החיים קא עסקינן ואף לא באביו של יהושע, אלא ב"לוח קצרה" (=צר), מעין גשר, המהווה עילה נגד שליחתו של ילד לבית הספר, ובעקבות כך מחויבות הציבור לדאוג לילד למלמד מקומי, כ"א. 1 לפני ההתרחבות.
ג. המדובר ברב דימי מנהרדעא, שלדעתו - וכך התקבל להלכה – יש להעדיף מקרי דרדקי דייקן על פני הגורס, כ"א. 3 למטה.
ד. יואב, שהתרעם על רבו על אי דיוק פטאלי בהיגוי המילה "זכר" (עמלק): "שקל ספסירא למקטליה...איכא דאמרי קטליה ואיכא דאמרי לא קטליה", כ"א: 5 למעלה.
ה. בעקבות מותו של רב אדא בר אבא התחרו ביניהם חמישה אמוראים על קבלת האחריות לכך, כאשר כל אחד מהם מייחס אותה לעצמו, כ"ב. מאמצע העמוד עד המשנה.

2. השלם:
א. "שבשתא כיון דעל על", כ"א. 2 למטה.
ב. "קנאת סופרים תרבה חכמה", כ"ב. 1 למעלה.
ג. "רוב וקרוב הולכין אחר הרוב", כ"ג: 1 מתחת לגמ'.
ד. "קידרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא", כ"ד: בהתרחבות.
ה. "הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין", כ"ה: 4 מתחת להתרחבות.

3. שונות:
א. "כי מציוּן תצא תורה...", כ"א. 9 למעלה.
ב. "... התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן (=ללמוד תורה) כבן ט"ז כבן י"ז, כ"א. 11 למעלה.
ג. הגיל המומלץ נע בין שש לשבע (כ"א. תחת השליש העליון). סביר, שהקדמת הלימוד כיום נובעת מהבשלות היתרה של הילד בימינו, לנוכח העולם הפתוח בפניו לאין שיעור מזה של קודמיו לפני כאלפיים שנה.
ד. "דקארי קארי דלא קארי ליהוי צוותא לחבריה" (רש"י: "ישב עם האחרים בצוותא וסופו לתת לב"), כ"א. באמצע העמוד.
ה. 3. "כי מחית לינוקא לא תימחי אלא בערקתא דמסנא (=בשרוך נעל), כ"א. באמצע העמוד.
ו. סוחרי עיר אחת רשאים למנוע את כניסתם של רוכלים ממקומות זרים למטרות מסחריות, ואילו סוחרים ארעיים של תכשיטים אינם רשאים לעשות כן, "כדי שיהו תכשיטין מצויין לבנות ישראל", כ"ב. 5 למעלה.
ז. משמעות הניב היא "בדק את טיבו", והמשמעות של הפועל "תהה" היא הריח, דהיינו הריח את קנקן היין, אם יין הוא או חומץ, רש"י לכ"ב. ד"ה "תהי ליה בקנקניה", בסוף השליש העליון של העמוד.
ח. בין רבא בר רב חנן ובין רב יוסף, שהיו בני מיצרא בשדותיהם, נתגלעו חילוקי דעות באשר לזכויותיו ולחובותיו של כל אחד מן הצדדים. תוכן הוויכוח ביניהם אינו מבייש דיון הלכתי בבית המדרש, כ"ו. 2 מתחת להתרחבות ואילך.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]