גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף נ"א, מדור "עלי הדף"
מסכת בבא בתרא
דף כה ע"ב

"הרוצה להחכים ידרים ושיעשיר יצפין" - הפירוש וההלכה

אמר רבי יצחק הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין, וסימניך שלחן בצפון ומנורה בדרום, ורבי יהושע בן לוי אמר לעולם ידרים, שמתוך שמתחכם מתעשר, שנאמר (משלי ג, טז) "אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד" (כה ע"ב).

ומצינו ב'ספר הערוך' (ערך דרום) שני ביאורים במאמר זה, וז"ל: "'הרוצה שיחכים ידרים ושיתעשר יצפין וסימנך שלחן בצפון ומנורה בדרום', פירוש, ילך אצל חכמי דרום וילמד חכמה מהן. ויש אומרים, הרוצה שיחכים בשעה שמתפלל יכוין פניו כנגד מזרחית דרומית, הרוצה להעשיר יכוין פניו כנגד מזרחית צפונית". הנה, לפירוש הראשון אין הדברים מוסבים על אופן העמידה בתפלה, ואינם אלא מענין 'הוי גולה למקום תורה', דהיינו, ש'ילך אצל חכמי דרום וילמד חכמה מהן', כי אצלם יצליח לקנות חכמה.

לפירוש זה יש להשוות דברי ה'כלי יקר' שכתב על הפסוק (בראשית יב, ט): "ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה" בזה"ל: "אולי רצה להתחכם באלהיות, כי 'הרוצה שיחכים ידרים', אבל על העושר לא בקש, שהרי אמר 'אם אקח מחוט ועד שרוך נעל'". וכעין זה כתב ה'תורת חיים' (כאן): "ונראה, דהיינו הא דכתיב בספר יהושע (טו, יט) 'תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני', ואיתא בתמורה (טז.) שאמרה כי 'אין בו אלא תורה', לפי שהתורה והחכמה מצד דרום הן באין, לכך אמרה 'ארץ הנגב נתתני', ואפשר, דמשום הכי חכמים גדולים מצויין בארץ הנגב, כדמשמע במסכת תמיד (לא:) דקאמר 'עשרה דברים שאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב', ובפרק כיצד מעברין (עירובין נג:) נמי" וכו'.

עוד יש להביא בזה למה שכתב ב'סדר הדורות' (חלק תנאים ואמוראים אות י) שדן אודות 'רבי יהושע הדרומי' הנזכר בירושלמי כמה פעמים, וכן בבבלי (ע"ז ל:), וז"ל: "ומסופק אני אם אינו ר' יהושע בן לוי שישב בדרומה של ארץ ישראל, כי ר' יהושע בן לוי גזר תעניתא לאנשי דרום (עעו"ש), ואם הוא ריב"ל י"ל על פי ההלכה דאיתא בבבא בתרא: 'א"ר יצחק הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין, אמר רבי יהושע בן לוי לעולם ידרים שמתוך שמתחכם מתעשר... לכן בחר ריב"ל לישב בדרומה של ארץ ישראל".

אולם, לפירוש השני של 'הערוך' הדברים מוסבים על שעת התפלה, שעמידת האדם בתפלתו תהיה לצד דרום - כשרוצה להחכים, ולצד צפון - כשברצונו להתעשר, וכמו שכתב רש"י: "ידרים - בתפלתו יחזיר פניו לדרום", וכ"כ רבינו גרשום: "יצפין - יתפלל לרוח צפון", וכן הוא ב'יד רמ"ה', ועוד.

אמנם, מצינו בדברי הפוסקים שדנו כיצד יעלה דבר זה בקנה אחד עם הא דאיתא (ברכות ל.) שצריך להתפלל לצד ארץ ישראל, וכן נפסקה ההלכה בשו"ע (או"ח סי' צד ס"ב). והא לשון הטור (שם) במה שנוגע גם לסוגייתנו: "היה עומד בחו"ל יכוין פניו כנגד אר"י... היה עומד באר"י יכוין פניו כנגד ירושלים... היה עומד בירושלים יכוין פניו כנגד בית המקדש... היה עומד בביהמ"ק יכוין פניו כנגד קדשי הקדשים... נמצא עומד במזרח מחזיר פניו למערב, במערב מחזיר פניו למזרח, בצפון מחזיר פניו לדרום, בדרום מחזיר פניו לצפון, נמצא כל ישראל מכוונין לבם לאביהם שבשמים... וכהך שמעתתא קיימא לן, ולא כההיא דבבא בתרא דפליגי אמוראי בפרק לא יחפור, איכא מאן דאמר שכינה במזרח, וצריך להחזיר פניו למזרח, ואיכא מאן דאמר שכינה במערב, וצריך להחזיר פניו למערב. ואנן שמחזירין פנינו למזרח מפני שאנו יושבים במערבה של אר"י, וכשנחזיר פנינו למזרח נמצינו מתפללין כנגד ירושלים".

ואמנם מבואר מדברי ה'בית יוסף' (שם ס"ב), שאכן לזה נתכוין רש"י: "יחזיר פניו לדרום", כי עמידת הגוף כולה צריכה להיות כנגד ירושלים ובית קדשי הקדשים, ואילו רק את הפנים יחזיר לדרום - כשרוצה חכמה, וכן לצפון - כשחפץ בעשירות. ואולם כלפי משמעות זו מדברי רש"י, מצינו בסמ"ג (עשין סי' יט) שכתב להיפך, וז"ל: "ישראל בכל מקומות גליותיהם משתדלין שיהיו להם חלונות לצד ירושלים. ודרך שם מכוונין את תפלתן... ואע"פ דאמר מר הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין, מ"מ צריך לצדד פניו למזרח...". וכן הביא הב"י (שם) בשם רבו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל: "ותימה על המנהג שאנו נוהגים להתפלל לצפון ולדרום, ולא היה לנו להתפלל אלא למזרח, כדברי המחבר. ונראה שיש לנו להחזיר הפנים בצד המזרח כשאנו מתפללין לצפון ולדרום, כדאמרינן בפרק לא יחפור 'דמצדד אצדודי', פירוש שהמתפלל לצפון ולדרום יש לו להטות פניו לצד ארץ ישראל", וכ"כ הרמ"א (שם): "ומי שרוצה לקיים אמרם 'הרוצה להעשיר יצפין או להחכים ידרים', מכל מקום יצדד פניו למזרח".

בין שתי שיטות הללו, ישנם אחרונים שצדדו כדברי הרמ"א, וכמ"ש ה'פרישה' (סק"ד): "ובזה יקויים נמי מה שכתוב (מ"א ט, ג) 'והיו עיני ולבי שם', דתלוי בעיניו ולבו שיהיו שם, ולא בהעמדת רגליו", ומאידך בטו"ז (סק"ג), בהביאו דברי רש"י שיתפלל למזרח ויצדד פניו לצפון או לדרום, הסיק: "ונראה יותר נכון לעשות כן, כי אם יתפלל לצפון או דרום, יהיה נראה כמי שחלוק מהצבור קצת...", וכ"כ הפמ"ג (משב"ז שם): "ומנהגינו כרש"י".

גם בדברי הערוך שהזכרנו, נראה שהתייחס להערה זו, דכתב: "הרוצה שיחכים בשעה שמתפלל יכוין פניו כנגד מזרחית דרומית, הרוצה להעשיר יכוין פניו כנגד מזרחית צפונית", והיינו, שגם כשפונים ועומדים צפונה או דרומה, הכוונה היא, שעומדים מזרחית דרומית או מזרחית דרומית, ובכך משלבים שני דברים יחד, לכוין פניו נגד ירושלים ולהדרים או להצפין יחד, וכן כתב גם בספר 'דברי חמודות' (על הרא"ש ברכות פ"ד סי' סח): "אני רגיל לעשות לצדד למזרחית דרומית, אם לא שאני מתפלל ואני עומד בצד דרום הארון, שאז יהיה נראה כהופך עורף ולא פנים כלפי הארון, שאז אני הופך פני למזרח בלבד, ודי לי אז בשחיות שאני שוחה בנטייה קצת".