טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
קציעה - שהיה ריחה נודף כקציעה – קינמון הכסיה הסיני
"אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן: לדידך דאמרת רבייה באה לעולם, מפני מה לא נכפלו בנותיו של איוב? אמר לו: נהי דלא נכפלו בשמות, אבל נכפלו ביופי, דכתיב: ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות, ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך, ימימה שהיתה דומה ליום, קציעה - שהיה ריחה נודף כקציעה וכו'" (בבא בתרא, טז ע"ב).
פירוש: אָמַר לֵיהּ [לו] רֵישׁ לָקִישׁ לְר' יוֹחָנָן: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ [לשיטתך שלך שאתה אומר] שעל ידי הבנות רְבִיָּיה בָּאָה לָעוֹלָם, מִפְּנֵי מָה לֹא נִכְפְּלוּ בְּנוֹתָיו שֶׁל אִיּוֹב, שהרי בסוף כפל לו הקדוש ברוך הוא כל מה שאיבד (ראה איוב א, ג ואיוב מב, יב), ומדוע לא כפל לו גם את מספר בנותיו? אָמַר לוֹ: נְהִי [אם אמנם] שלֹא נִכְפְּלוּ בְּשֵׁמוֹת, שלא נתרבו במספר, אֲבָל נִכְפְּלוּ בְּיוֹפִי, דִּכְתִיב [שנאמר]: "וַיְהִי לוֹ שִׁבְעָנָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת, וַיִּקְרָא שֵׁם הָאַחַת יְמִימָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית קְצִיעָה וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן הַפּוּךְ" (איוב מב, יג-יד), וכולן נקראו כך על שם יופיין: יְמִימָה שֶׁהָיְתָה דּוֹמָה ביופיה לְיוֹם, קְצִיעָה שֶׁהָיָה רֵיחָהּ נוֹדֵף כּצמח הבושם קְציעה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: קנמון הכסיה הסיני שם באנגלית: Cassia, Chinese cinnamon
שם מדעי: Cinnamomum aromaticum
שם נרדף במקורות: קציעה, קדה, דרצינא
נושא מרכזי: לזהוי הקציעה.
את הבושם קציעה אנו מוצאים בשמה של השניה בבנות איוב שנולדו באחריתו. מספרת הגמרא "קציעה שהיה ריחה נודף כקציעה". מפרש רש"י: "כקציעה - מין בושם הוא". בדומה לקציעה גם קרן הפוך נמשלה לצמח הבושם כרכום (ראה במאמר "כורכומא דרישקא זביני לך"). הקציעה נמנתה כאחד מסממני הקטורת בברייתא "פיטום הקטורת" והיא מוזכרת בתהילים (מה ט') כאחד הבשמים המבשמים בגדי מלך: "מר ואהלות קציעות כל בגדתיך היכלי שן מני שמחוך". מפרש רש"י: "מר ואהלות קציעות - קידה מתרגמינן קציעתא".
זיהוי הקציעה איננו מוסכם על כל המפרשים והחוקרים אך אנו ננקוט בגישה הקיימת כמעט בכל התרגומים המזהה את הקציעה עם הכסיה. בתרגום השבעים התרגום הוא kasia ובוולגטה cassia. בפשיטתא קסיא ובתרגומים הארמיים קציעתא. במצרית השם הוא khisit. ראוי לציין את הדמיון בין השם קציעה וכסיה. לדעת י. פליקס נגזר שם בושם זה מהמילה kuei-ci בסינית שהיא קליפת קינמון הכסיה הסיני (להלן הוא יקרא "כסיה").
הכסיה הוא עץ ירוק עד הגדל בדרום סין, בנגלדש, וויטנאם, הודו ואוגנדה. גובה העץ הוא 10-15 מ' והוא בעל קליפה אפרפרה ועלים מאורכים קשים באורך 10-15 ס"מ שבצעירותם הם בגוון אדמדם. בדומה לקרובו הקנמון הציילוני קליפתו הריחנית משמשת בעיקר כתבלין. ניתן להשתמש גם בניצני הפרחים דבר שהיה מקובל בעת העתיקה על הרומאים ובימינו בעיקר בהודו. טעם הכסיה פחות עדין משל קרובו הקנמון הציילוני ומסיבה זו ערכו נמוך יותר והוא מכונה בשם "קנמון מזוייף". בכסיה מסירים את הקליפה מענפים שלמים או עצים קטנים ואילו בקינמון הציילוני הקליפה מוסרת מנצרים צעירים. מסיבה זו קליפת הכסיה עבה ובעלת מרקם קשה בהרבה מאשר קליפת הקינמון הציילוני דבר המקשה על טחינתה לאבקה.
לקציעה שמות נרדפים ואחד מהם הוא קדה. התרגומים הארמיים מתרגמים קדה לקציעתא. את הפסוק "וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין" (שמות, ל כ"ד) מתרגם אונקלוס: "וקציעתא מתקל חמיש מאה בסלעי קודשא ומשח זיתא מלי הינא". כך גם בתרגום יונתן: "וקציעתא מתקל חמש מאה מנין וכו'". רש"י מפרש: "וקדה - שם שורש עשב, ובלשון חכמים קציעה". באבן עזרא: "וקדה מהקבלה ידענו שהיא קציעה". כך גם מפרשים הרמב"ן והרד"ק בפירושו לתהלים (מה ט'): "קציעות, תרגום קידה קציעתא, והוא הנקרא בערבית ענבר".
שם נרדף נוסף הוא דרצינא. שם זה הוזכר פעם אחת בפירוש המשנה (שבת, סד ע"ב) "יוצאה אשה בחוטי שער, בין משלה ... וכל דבר שניתן לתוך פיה, ובלבד שלא תתן לכתחלה בשבת וכו'". מפרשת הגמרא: "וכל דבר שנותנת לתוך פיה זנגבילא, אי נמי דרצונא". רש"י: "דרצונא – קנמון". כותב הערוך: "פירש בתשובות דארציני, עצי סממנין הן, הבאים מארץ סין וחדין בטעמם ויבשים, ודומין לקנמון ... דארצינו לשון ישמעאל הוא ודומה לקליפי אילן, ואדום הוא, ובלשון נוצרי קיונמא והוא צינמומו". י. פליקס מסתמך על כך שמשמעות השם דרצינא בפרסית וערבית הוא עץ סיני על מנת לקבוע שדרצינא הוא קליפת הקינמון הסיני כפי שהיא נקראת בערבית. בכך הוא חולק על דעתו של לעף הסובר שדרצינא היא העצה של קנמון הקסיה הסיני ולא קליפתו.
קיימות הצעות נוספות לזיהוי הקציעה שאותן ריכז ז. עמר ב"ספר הקטורת" (עמ' 105-108).
מקורות עיקריים:
ז. עמר, ספר הקטורת. עמ' 105-108.
י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי: צמחי התנ"ך וחז"ל. עמ' 107-112.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
