לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייב

טעות במדה במכירת קרקע / הרב עופר לבנת

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

השבוע נמשיך לעסוק בנושא בו עסקנו לפני שבועיים בחמדת הדף היומי לפרשת תולדות. שם למדנו שכאשר נעשתה עסקה על כמות מסוימת של סחורה והסחורה נמצאה חסרה, לדעת הרשב"ם המכירה בטלה, ואילו לדעת הר"י מיגאש המכירה תקפה אך על המוכר להשלים את החסר. במקום שלא ניתן להשלים את החסר לדעת הרמב"ן המכירה בטלה ואילו לדעת הרשב"א המכירה תקפה אך הקונה מנכה מהתשלום את שווי הסחורה החסירה.

השבוע בדפי הדף היומי, המשנה (קג עמוד ב) קובעת שכאשר אדם מוכר שטח קרקע במידה מסוימת, לדוגמא בית כור (לפי הגר"ח נאה- 17.28 דונם, לפי החזון אי"ש- 24.88 דונם), ומציין שהוא רוצה מידה בחבל (כלומר מדידה מדויקת), ונמצא שחסר אפילו קצת, מנכה הקונה מהתשלום את שווי הקרקע החסרה. השאלה היא כיצד מתיישבת משנה זו עם השיטות השונות של הראשונים שהזכרנו למעלה.

לדעת הרשב"א, המשנה מתאימה בדיוק לשיטתו, שכן במקום שלא ניתן להשלים את החסר, תמיד הקונה מנכה מהתשלום את שווי הסחורה החסרה. אך לראשונים האחרים, לכאורה במקרה כזה המכירה צריכה להיות בטילה?

הרשב"ם (ד"ה פיחת כל שהוא) מסביר שישנו הבדל בין קרקע למטלטלין. בעסקה של מטלטלין אם חסר אפילו קצת מהסחורה המכירה בטילה. אך בעסקה של קרקע, חכמים העריכו שקונים מעדיפים לקנות את הקרקע אפילו אם חסר קצת שטח, ולכן המכירה תקפה ומנכים מהתשלום את שווי הקרקע החסרה.

הרמב"ן (ד"ה מתני') חולק על הרשב"ם וטוען שאין הבדל בין מטלטלין לקרקע. הוא מציע שני הסברים למשנה. הסבר אחד הוא שבאמת הברירה ביד הקונה או לבטל את המכירה או לקבל את ניכוי שווי הקרקע החסרה. ההסבר השני הוא שכאשר אדם מציין שהוא רוצה מדידה מדויקת (מדה בחבל בלשון המשנה) כוונתו שהוא מוכן לקבל קצת הפרש במידה, ובלבד שהמחיר יעודכן בהתאם.

הנמוקי יוסף (מט עמוד ב בדפי הרי"ף ד"ה מתני') מציע הסבר אחר. לפי שיטתו, הכול תלוי בכמות ההפרש. אם ההפרש במידה הוא גדול מאוד, אז המכירה בטילה. אך אם ההפרש הוא קטן, כמו במקרה במשנה שהוא מכר שטח גדול מאוד של קרקע וההפרש במידה היה קטן, אז אנו מניחים שהקונה אינו מעוניין לבטל את המכירה בגלל הפרש זה, ורק מנכים את שווי ההפרש. לפי שיטה זו, בכל מקרה אנו צריכים לאמוד את דעת הקונה ולהעריך האם ההפרש מצדיק את ביטול המכירה.

סיכום ופסיקה:

כפי שהזכרנו לפני שבועיים, הסמ"ע (חו"מ רלב, ב) פוסק כדעת הרמב"ן שבמקום שהסחורה נמצאת חסרה מהמידה שנקבעה, ולא ניתן להשלים את החסר, המכירה בטלה. אמנם במקרה של מכירת בית כור במידה בחבל ונמצא שחסר קצת פסק השולחן ערוך (שם ריח, ז), כפי שמפורש במשנה, שמנכים מהתשלום את שווי ההפרש. הסמ"ע (שם וגם ריח, כז) מסביר את דברי השולחן ערוך כמו ההסבר השני של הרמב"ן, שכאשר אדם אומר מידה בחבל כוונתו שאם יימצא חסר שהוא מעוניין לקיים את המכירה עם ניכוי דמים.

To the article in English