סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

לא יחפור / רפי זברגר

בבא בתרא  יז ע''א

 

הקדמה

בשפה המדוברת היום ''לחפור'' הוא מושג הנשמע בעיקר ע''י בני נוער, ביחס לדברים אשר ''הגדולים'' משמיעים להם, והם טוענים כל הזמן כי ''חופרים'' להם. היום נעסוק במושג ''החפירה'', אך ''נחזור למקורות'' ונתייחס למשמעת המקורית - חפירה בקרקע.  
 

הנושא

אומרת המשנה בתחילת פרק שני של המסכת: לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו, ולא שיח ולא מערה, ולא אמת המים, ולא נברכת כובסין – אלא אם כן הרחיק מכותל חבירו שלשה טפחים וסד בסיד.    מדובר באדם המבקש לעשות בתוך רשותו שלו, כל מיני "בורות", והשלכת המעשה על רשותו של שכננו. 
ההבדל בין ה''בורות'' השונים המוזכרים במשנה, הוא בגודלם והיקפם: 
בור הוא עגול, שיח – '' בור מרובע'' בעומק קטן, מערה – בור מקורה בקירוי, נברכת הכובסים – חפירה מרובעת כמו שיח, אך בעומק אמה [חצי מטר] או יותר, כאשר מי גשמים מכונסים בה, ומשמש בין היתר לכיבוס בגדים ועוד. 
אסור לאדם לחפור בתוך רשותו שלו את כל ה''בורות'' הללו, אם הוא סמוך לבורו של חבירו, אלא אם כן הרחיק מכותל [בורו] של חבירו שלושה טפחים. רש''י על המקום מפרש לנו את סיבת האיסור: מפני שהחפירה הסמוכה לבור, מחלשת כותלי הבור, ומרפה אותם (מלשון רפיון). 
לא רק איסור בנייה למדנו היום, אלא גם "מצוות עשה" מאותם מניעים. מסיימת המשנה את הקטע הראשון: וסד בסיד. כלומר, במקום שמותר לחפור בורות שיחים ומערות, כאשר המרחק גדול משלושה טפחים, גם שם צריך עדיין לסוד בסיד את הצד הפונה לכיוון החצר של החבר, כדי שלא יינזק הבור של החבר מן המים הזורמים בתוך הבור שלנו.  
 

מהו המסר?

הפרק השני במסכת, עוסק רובו ככולו באיסורים המוטלים על האדם בתוך רשותו שלו, כאשר הפעולה גורמת נזק ישיר או עקיף, למבנה/בור שקיים ברשות חבירו. בנוסף, מוטלים גם חובות ומצוות עשה, מאותו מניע ולשם אותה מטרה – לשמור שלא יאונה כל רע, לכל דבר ברשות חברו.
שורש כל האיסורים והמצוות הללו: לחשוב מה עלול המעשה שלנו לעשות לחבר ו/או שכן, ולהשתדל מאוד להימנע מעשיית מעשים כאלו, ואם צריך, לבצע גם "פעולות מניעה'', על מנת למנוע גרימת נזק ברשותו של החבר.
"חשיבה'' זו מוטלת על כל אחד מאיתנו גם בתוך הבית ובתוך המשפחה. מי לנו קרוב יותר מבן/בת זוג, ילד או ילדה שלנו, או הילדים כלפי הוריהם. המחשבה של מניעת נזק, חייבת להיות נצורה כל הזמן במוחנו, ולחשוב בכל פעילות שאנו עושים, האם עלולה להזיק או ''לעשות רע'' למאן דהוא השוכן באזורנו, ולהימנע מכל פעילות מסוג זה.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר