הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
והלכתא כרב יוסף
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא יב ע"ב
ההוא דזבן ארעא אמצרא דבי נשיה, כי קא פלגו, א"ל: פליגו לי אמצראי;
אמר רבה: כגון זה כופין על מדת סדום.
מתקיף לה רב יוסף, אמרי ליה אחי: מעלינן ליה עלויא כי נכסי דבי בר מריון! והלכתא כרב יוסף.
תרי ארעתא אתרי נגרי - אמר רבה: כגון זה כופין על מדת סדום.
מתקיף לה רב יוסף, זמנין דהאי מדויל והאי לא מדויל! והלכתא כרב יוסף.
תרתי אחד נגרא - א"ר יוסף: כגון זה כופין על מדת סדום.
מתקיף לה אביי, מצי אמר: בעינא דאפיש אריסי! והלכתא כרב יוסף, אפושי לאו מילתא היא.
ללא דיון בתכני הסוגיה:
מבנה הסוגיה:
1.מקרה ראשון:
ההוא דזבן ארעא אמצרא דבי נשיה, כי קא פלגו, א"ל: פליגו לי אמצראי;
2.
דינו של רבה:
אמר רבה: כגון זה כופין על מדת סדום.
3.
קושיית רב יוסף ודינו:
מתקיף לה רב יוסף, אמרי ליה אחי: מעלינן ליה עלויא כי נכסי דבי בר מריון!
3.1
קביעת ההלכה כרב יוסף:
והלכתא כרב יוסף.
4.
מקרה שני:
תרי ארעתא אתרי נגרי -
5.
דינו של רבה:
אמר רבה: כגון זה כופין על מדת סדום.
6.
קושיית רב יוסף ודינו:
מתקיף לה רב יוסף, זמנין דהאי מדויל והאי לא מדויל!
6.1
קביעת ההלכה כרב יוסף:
והלכתא כרב יוסף.
7.
מקרה שלישי:
תרתי אחד נגרא -
8.
דינו של רב יוסף:
א"ר יוסף: כגון זה כופין על מדת סדום.
9.
קושיית אביי ודינו:
מתקיף לה אביי, מצי אמר: בעינא דאפיש אריסי!
9.1
קביעת ההלכה כרב יוסף:
והלכתא כרב יוסף, אפושי לאו מילתא היא.
10.
בכל שלושת המקרים נפסקה ההלכה במפורש ["והלכתא"] כרב יוסף.
11.
בשני המקרים הראשונים נפסק כרב יוסף נגד רבה.
12.
במקרה השלישי נפסק כרב יוסף נגד אביי.
13.
סיכום כללי הפסיקה בין רבה ורב יוסף:
אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, הלכה [המתחיל בטור רמא]:
כה. רבה ורב יוסף. רבה ורב יוסף, הלכה כרב יוסף בשלשה דברים:
בשדה908א,
כעיקרון הלכה כרבה נגד רב יוסף חוץ מ 3 המקומות לעיל.
13.1
אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ט, הלכה, טור שד הערה 908א
908א. וי"ג: בסדום, עי' ס' כריתות ימות עולם שער ג סי' כא בהג"ה, והיא היא, והכוונה להמחלוקת בב"ב יב ב ההוא דזבן ארעא כו',
ובסדר תנאים ואמוראים בהוצ' ר"ק כהנא בס' היובל לפרנקל ומכת"י שהכוונה לב"ב לב ב, הלכה כרב יוסף בזוזי, ועי"ש ברשב"ם ותוס' אם זוהי הלכה בתורת ספק או כפסק.
לפי ההסבר הראשון כאן יוצא שהגמרא במסכת בבא בתרא דף קיד קובעת בפירוש שהלכה כרב יוסף בשתי השאלות הראשונות בסוגייתנו שבהן רב יוסף חולק על רבה וטוען שאין בהם "מידת סדום".
13.2
לפי זה קצת קשה, שהרי לפי הנ"ל הפסיקות המפורשות כרב יוסף בסוגייתנו - לעיל בסעיף 11 - הן מיותרות!
13.3
וראה בפרשנים שיש שאין גורסים בחלק [או בכולם] מהמחלוקות בסוגייתנו את הביטוי "והלכתא כרב יוסף".
ראה גם אצל הרב זיני, "רבנן סבוראי", עמודים 144-145
14.
ולגבי המחלוקת השלישית בסוגייתנו - בין אביי ורב יוסף - הרי שההלכה שנקבעה במפורש כרב יוסף מתאימה רק לפי מי שסובר שכעיקרון הלכה כאביי נגד רב יוסף.
15.
ראה על כך מחלוקת להלן:
גופי הלכות פרק ה - כללי אות ה' כלל קצב
רב יוסף ואביי ["רב יוסף ואביי"] הלכה כמי.
דע שהוא מחלוקת, כתב הרא"ש ז"ל ריש עירובין [פ"א ס"ד] בשם רי"ף וראבי"ה ז"ל דהלכה כרב יוסף דרביה הוה.
ורבינו מאיר ז"ל הביא ראיה דהלכה כאביי לגבי רב יוסף, מדאיצטריך למפסק [ב"ב קיד:, קמג:] במחצה כרב יוסף, ובמחצה ליכא מאן דפליג עליה אלא אביי,
מכלל דבשאר דוכתי לית הלכתא כרב יוסף לגבי אביי, עכ"ל.
הוא מוכיח שמההכרעה בסוגייתנו "והלכתא כרב יוסף" נגד אביי משמע שבדרך כלל הלכה כאביי נגד רב יוסף [אולי בגלל שהלכה כבתראי אפילו כשמדובר בתלמיד נגד רבו].
15.1
ודע שאפשר דהתוס' ז"ל בהאי כללא סברי כרי"ף וראבי"ה ז"ל, שהרי כתבו בפרק מי שמת [ב"ב קיד:] ד"ה והלכתא כרב יוסף וז"ל ואע"ג דבמחצה ליכא מאן דפליג ארב יוסף, הוצרך לפסוק כמותו משום דאביי מקשה עלה, ולא כתבו פליג כמו שכתב רבינו מאיר ז"ל.
יש מי שסובר שאין הכרח להוכחה [לעיל] מסוגייתנו כי בסוגייתנו לא מדובר במחלוקת ישירה בין אביי ורב יוסף, אלא בקושיה שמקשה אביי על רב יוסף.
