הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"עולם הפוך... עליונים למטה ותחתונים למעלה"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא י ע"ב
וא"ר אבהו, שאלו את שלמה בן דוד: עד היכן כחה של צדקה?
אמר להן, צאו וראו מה פירש דוד אבא:
+תהלים קי"ב+ פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד.
רבי אבא אמר, מהכא: +ישעיהו ל"ג+ הוא מרומים ישכון מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים,
מה טעם מרומים ישכון מצדות סלעים משגבו? משום דלחמו נתן ומימיו נאמנים.
וא"ר אבהו, שאלו את שלמה: איזהו בן העולם הבא?
אמר להם: כל +ישעיהו כ"ד+ שכנגד זקניו כבוד.
כי הא דיוסף בריה דר' יהושע חלש, אינגיד.
א"ל אבוה: מאי חזית?
א"ל: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה.
א"ל: עולם ברור ראית.
ואנן היכי חזיתינן? [א"ל:] כי היכי דחשבינן הכא חשבינן התם,
ושמעתי שהיו אומרים: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו,
ושמעתי שהיו אומרים: הרוגי מלכות - אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן.
מאן נינהו?
אילימא ר"ע וחבריו, משום הרוגי מלכות ותו לא?
פשיטא, בלאו הכי נמי!
אלא הרוגי לוד.
1.
בנו של רבי יהושע [=ריב"ל] התעלף [או מת מוות קליני; רש"י מסכת פסחים דף נ עמוד א: "איתנגיד - גוע, ופרחה רוחו"], והתעורר ואמר לאביו מה ראה בשמים:
א"ל: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה.
2.
מסביר רש"י מסכת בבא בתרא דף י עמוד ב:
עליונים למטה - אותם שהם עליונים כאן מחמת עושרן ראיתי שם שהם למטה.
ותחתונים למעלה - ראיתי עניים שהם בינינו שפלים שם ראיתים חשובים.
כלומר, העשירים בעולם הזה נמצאים שפלים [=עליונים למטה] בעולם האמת, ואילו העניים בעולם הזה נמצאים בעולם האמת למעלה ["תחתונים למעלה"].
[מתאים לביטוי המודרני "מה שרואים משם לא רואים מכאן"!]
3.
ואנן היכי חזיתינן? [א"ל:] כי היכי דחשבינן הכא חשבינן התם,
רבי יהושע בן לוי שאל את בנו כיצד ראה בשמים את מעמד חכמי הדור, והוא ענה לו, באותו מעמד כמעמדם בעולם הזה.
3.1
כהסברו של רש"י:
ואנן - בעלי תורה היאך אתינן היאך יש חשיבותינו.
כי היכי - דאיתינן הכא חשובים ונכבדים הכי איתינן התם.
כלומר, תלמידי החכמים - בניגוד לעשירים ולעניים - הם "אמיתיים" - הן בעולם הזה והן בעולם האמת.
4.
תוספות מסכת בבא בתרא דף י עמוד ב:
עליונים למטה ותחתונים למעלה - פי' ר"ח דאמרו הגאונים שקבלה בידם רב מפי רב דעולם הפוך היינו שראה שמואל דהוה יתיב קמיה דרב יהודה תלמידיה משום דמיחה בשמואל בפר' במה בהמה (שם, מסכת שבת דף נה.) גבי ההיא איתתא דאתיא וצוחא קמיה דשמואל ולא אשגח בה א"ל רב יהודה לית ליה למר אוטם אזנו מזעקת דל וגו'.
4.1
דברי תוס' מבוססים על הסוגיה במסכת שבת דף נה:
רב יהודה הוה יתיב קמיה דשמואל, אתאי ההיא איתתא קא צווחה קמיה, ולא הוה משגח בה. אמר ליה: לא סבר ליה מר +משלי כא+ אטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה? אמר ליה: שיננא, רישך בקרירי, רישא דרישיך בחמימי; הא יתיב מר עוקבא אב בית דין. דכתיב +ירמיהו כא+ בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם וגו'.
שמואל לא השגיח באשה שבאה להתלונן על עוול שנגרם לה / וכנראה הקפידה עליו בגלל ש"הלכה כשמואל בדיני".
5.
לפי דברי תוס' ה"עולם הפוך" מתייחס לכאורה למקרה בודד ונקודתי - ששמואל שהיה רבו של רב יהודה ישב לפני רב יהודה כתלמיד לפני רבו. לכאורה, כעונש על כך שלא נענה לתוכחתו של רב יהודה כלפיו.
6.
לפי הסברו של תוס' מעיר המהר"ם מלובלין מסכת בבא בתרא דף י עמוד ב:
תוס' ד"ה עליונים למטה וכו' פירוש ר"ח דאמרו הגאונים וכו' היינו שראה שמואל וכו'. ויש לדקדק דלפי זה לא יתישב מה שאמר בתר הכי אמר ליה עולם ברור ראית
וצ"ל דר"ל שהדבר אשר ראית הוא מצד הדין ומשפט צדק כי כל דרכיו משפט ואין עול ובודאי שיהיה שמואל ראוי לזה מצד העונש והשכר:
המשפט הוא צודק רק אם לא גורם עוול, ולכן "נענש" שמואל באופן כזה שמדגיש שדווקא תוכחתו של רב יהודה היא המוצדקת.
6.1
ובפרשנים מובאים הסברים נוספים מדוע באמת "נענש" שמואל.
7.
ולי נראה להוסיף: אפשר להרחיב את דברי תוס' ולומר, שמדובר פה בעניין כללי ולא רק באופן ספציפי - בשמואל וברב יהודה. כל "רב" יש לו לפעמים מעמד של "תלמיד" בעניין נקודתי מסויים.
7.1
הביטוי "אמר רב יהודה אמר שמואל" - 484 מופעים בש"ס - בממוצע כל 5.5 דפים. אמנם רב יהודה אמר פעמים רבות הלכות בלי שאמר אותם בשם רבו שמואל - [או בשם רבו "רב"].
7.2
לפי זה ניתן אולי לחדש ["חידוש" בלי הוכחות] במשמעות הביטוי "אמר רב... אמר רב". ביטוי זה לפעמים בא לומר לאו דווקא שמדובר בתלמיד שאמר הלכה בשם רבו, אלא דווקא להיפך, שיתכן שרבו שאל אותו שאלה והתלמיד הוא זה שאמר את התשובה, ומשמעות הביטוי "אמר רב.. אמר רב..." באותו מקרה תהיה כ"אמר רב... לרב...".
7.3
ולפי זה פעמים רבות בש"ס אין לקבוע בהכרח מי היה הרב ומי היה התלמיד רק בגלל שמוזכר הביטוי "אמר רב... אמר רב..."!
8.
ולעניין ה"עולם הפוך":
חתם סופר מסכת פסחים דף ג עמוד ב:
כגדי מסנקן. נלע"ד דשניהם לדבר א' נתכוונו בשידוע מ"ש אלו ואלו דא"ח ואין בכל התו"ה ד"א לבטלה ע"ד ועליהו לא יבול ומה שנראה עתה נגד הסברא מ"מ יהי' אמת במק"א ובגלגל אחר וזה השיג לפי דעתו וזה לפי דעתו עי' מזה בביאור בס' יערות דבש
וע"כ דמהו לדבר אחר מסנקן כמ"ש חכמי' ע"כ נקרא שמו חזיר שחוזר להתירו וחזיר מיער בעין יהי' לעתיד חזיר מיאור באלף, וכל ביבשה טמא בים טהור,
וע"כ אמר שנעשה עיף ויגע מהפלפול להגיע אל האמת והוא רק כדבר אחר שגם הפסולת שהוציא אמת הוא במקום אחר ואינינו לבטלה,
ואידך בחר לשון ערומי' דמ"מ חזיר מאוס הוא עתה ע"כ כנהו בשם גדי כי אעפ"י שפשוטו הוא גדי עזים ממש מ"מ מרמז נמי על המזל הנקרא גד גדי שהופך ומגלגל תמיד כל היום פעם זה למעלה וזה למטה ופעם בהיפך
וע"ז הרמז הקריבו פסחיהם גדי כי הטלה ידוע שירמוז על בטחונם של מצרי' במזל טלה והקב"ה שדדו, אך גדי אין בו כונה אם לא כנ"ל שפי' מזל בעצם,
ואולי ירמוז עוד כי גדי עזים הוא חלקו של עשו וס"ם איש שעיר ושעירים ירקדו שם ומש"ה פירושו מזל כי הוא מסטרא דדהו
אבל הישראל הם למעלה מהמזל והשעיר יתהפך לטוב באמת כי זהו חזיר מיער שיתהפך ליאור ע"י הפוך עין דכתונת עור לאלף אור כידוע:
משפט המפתח בדבריו הוא: "ומה שנראה עתה נגד הסברא מ"מ יהי' אמת במק"א". כלומר, כל הלכה היא אמת יחסית. הכוונה בדבריו "יהיה אמת במקום אחר" היא לתורת הסוד או שיהיה אמת בעולם העתיד - הגשמי או הרוחני.
9.
ובאופן יותר כללי:
של"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות:
סלקא דעתך אמינא כו' התלמוד מלא מזה שהיה סלקא דעתיך מעיקרא כן ואחר כך במסקנה חוזר. [שלי: אולי קשור לכל מקום בש"ס של "הדר ביה"]
ולכאורה קשה על הסדרן למה סידר מה שהיה ס"ד מאחר שאינו לפי האמת היה לו לסדר תיכף מסקנה דמלתא.
אבל דע כי לא נזכר דבר א' לבטלה בתלמוד שלנו הקדוש. והכל הוא אמת. ואף שהס"ד לא נשאר במסקנה לענין הא מלתא מ"מ הסברא של ס"ד נשאר אמת לענין אחר, וצריך המעיין לראות אחר וה להבין ולהשכיל.
ודבר זה הוא תורת אמת שיעסוק הארם בעומק התלמוד ויתבונן דכל מה שכתוב בתלמוד הוא דברי אלקים חיים. וגדולה מזה מצאתי בספר בעשרה מאמרות ששם עיונו להתבונן שאדרבה הס"ד הוא העיקר...
הוא מדבר על כל סברא שמובאת בגמרא כשהיא נדחית בסופו של דבר.
ניתן לדמות את דבריו לדברי ה"חתם סופר" לעיל בסעיף 8 - למרות שהוא לא מפרש ממש את אותם דברים.
10.
אולי גם מתאים למושג בש"ס "חיסורי מחסרא" לפי הסברו של רבינו בחיי שמות פרק לד פסוק כז:
כי לרוב חכמת רבינו הקדוש וחכמת בני דורו היה פירוש התורה אצלם מבורר ופשוט מתוך המשנה, ואצל דורות רבינא ורב אשי היה עמוק וסתום מאד, ומזה אמרו בתלמוד על המשנה: (ברכות יג ב) חסורי מחסרא והכי קתני, שאין הכוונה להיות המשנה חסרה כלל חלילה, אבל הכוונה שהיא חסרה אצלנו מפני חסרון שכלנו מפני שאין אנו מגיעים לעומק חכמת דור של חכמי המשנה, ולפיכך עשו רבינא ורב אשי פירוש על המשנה והוא התלמוד ובארו ספקות המשנה והאריכו לשונם על לשון המשנה העמוק והסתום.
הסבר זה נשמע "יפה" אבל הוא לא כך כך ברור.
