סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

גדול הַמְעַשֶה יותר מן העושה / רפי זברגר

בבא בתרא ט ע''א

 

הקדמה

אנו עדיין עוסקים בענייני צדקה וגבאי צדקה: למי צריך לתת, כמה לתת, ולימוד המעלה הגדולה של נתינת צדקה. 
 

הנושא

רבי אמר רבי אלעזר: גדול הַמְעַשֶה יותר מן העושה, כלומר – אדם הגורם לאנשים אחרים לתת צדקה, מעשהו ושכרו גדולים יותר, מאדם הנותן צדקה בעצמו. 
רבי אלעזר מוכיח זאת מפסוק (ישעיהו, ל''ב, י''ז): וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם
רש''י מוכיח זאת מן העובדה שלא כתבו הַצְּדָקָה בלבד אלא מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה, כך הבין רבי אלעזר, כי הגורם לאנשים אחרים לתת צדקה – זכותו גדולה יותר מהאדם הנותן בעצמו. לאחר שלמדנו בגמרא את מקור המימרא, ננסה להבין את הטעם והסיבה להלכה זו. 
יש המסבירים כי מְעַשֶה הצדקה מזכה שני אנשים: את הנותן צדקה, ואת המקבל, ולכן שכרו גדול יותר. 
ויש המפרשים, כי אדם המבקש מאנשים לתת מכספם ורכושם – עבודתו לא קלה כלל ועיקר. לא קל להוציא כסף מאנשים - עבודה הגורמת לבושה ועלבון לא קטן. על ''ספיגת תחושות אלו'' מקבל הַמְעַשֶה שכר גדול מן העושה.
אנסה לתת הסבר נוסף: אדם הגורם לאנשים אחרים לעשות מצווה או כל פעולה אחרת, חייב להיות נחוש מאוד בדעתו, כי המצווה אותה מנסה להקנות לאחרים, חשובה מעין כמוה, עד כדי שיוכל לשכנע אנשים אחרים לבצעה. אדם שלא מאמין בעצמו בחשיבות הפעולה, אינו מסוגל לשכנע אנשים אחרים לעשות זאת. 
לאור זאת נוכל לומר, כי הַמְעַשֶה גדול יותר מן העושה, מכיוון שהוא ''חי בכל איבריו'' את המעשה. הוא ''מחובר למצווה'' הרבה יותר מן העושה בעצמו את המצווה, ולכן בעצם שכרו גדול יותר.  
 

מהו המסר?

למדנו היום כי הגורם לאנשים אחרים לעשות מעשה טוב, שכרו גדול מאדם העושה את המעשה בעצמו. אמרה זו מיוחסת למצוות צדקה, אך לעניות דעתי, היא נכונה לכל מצווה ואף לכל פעולה אחרת. אדם הגורם לאדם אחר לעשות מעשה כלשהוא, הרי הופך את עצמו להיות ''דלוק'' על המעשה, וממילא מחבר אותו מאוד מאוד לאותו מעשה.
זו יכולה להיות ''טכניקה'' ממש טובה להכניס אנשים/ילדים לנושאים שאנו חושבים שהם טובים ורצויים. אם אנו מחברים אותם לאותה פעולה חיובית ורצויה, עד כדי שהם יכולים ורוצים לשכנע אחרים לעשות מעשה זה, הרי שצעדנו רבות לקראת המטרה הנכספת. גדול הַמְעַשֶה יותר מן העושה.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

  1. כג אדר א תשפ"ב 07:28 ישר כוח | יצחק

    ערוך בבהירות המאפשרת הבנת נושא חשוב זה גם לאדם הפשוט....
  2. כח כסלו תשפ"ד 19:32 קשה ממאמר אחר : מצווה בו יותר מבשלוחו | מרדכי פניאל

    קשה ממאמר אחר : מצווה בו יותר מבשלוחו
  3. כט כסלו תשפ"ד 22:09 תשובה | רפי זברגר

    נראה לי שלמרות הדימיון, יש בכל אופן הבדל בין שני הנושאים: גדול המעשה מן העושה מדבר על אדם הגורם למישהו אחר לעשות מעשה טוב, ואז הפעולה משויכת לאדם המבצע ולא למי שהביא אותו לעשייה. כאן יש מעלה גדולה לאדם שהביא אותו לעשייה. לעומת זאת מצווה בו יותר מבשלוחו מדבר על שליח המבצע פעולה עבור משלחו. במקרה זה עדיף לבצע בעצמו ולא על ידי שליח.

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר