ייכנסו כולם / רפי זברגר

בבא בתרא ח ע''א

הקדמה

למדנו במשנה בדף הקודם, כי ניתן לכפות אנשים לבנות בית שער ודלת לחצר, על מנת להשתתף ב''הוצאות ביטחון'' של האזור בו הוא גר. לקראת סוף עמוד הדף הקודם למדנו את דברי ריש לקיש: רבנן לא צריכי נטירותא – חכמים לא צריכים שמירה, כיוון שה''תורה מגינה ומצילה אותו''. נלמד היום סיפור הקשור למימרא זו של ריש לקיש. . 
 

הנושא

רבי יהודה הנשיא פתח אוצרות בשני בצורת. כנראה שרבי יהודה למד מיוסף הצדיק, אשר אגר אוכל וסחורה בשנים הטובות, לקראת השנים הפחות טובות, וכך, גם לו היו אוצרות אשר ''פתח אותם בעת צרה ומצוקה".
הכריז רבי יהודה: יכנסו בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי תלמוד, בעלי הלכה ובעלי הגדה, אבל עמי הארץ לא ייכנסו. מסביר המהרש''א, כי לא מדובר באוכל המחיה נפשות, כי אז היה צריך לתת לכולם ללא הבדל. מדובר ב"אוכל יתר'', אשר אותו ביקש רבי לתת לתלמידי חכמים לא לעמי הארצות. נכנס רבי יונתן וביקש: רבי, פרנסני.
אמר לו רבי: קרית (בתורה), אמר לו: לאו.
חזר ושאלו: שַנִיתָ (משנה, גמרא ועוד), אמר לו: לאו
אומר רבי: אם כן, במה אפרנסך (אין לך זכות לקבל מהאוצר).
ענה לו: פרנסני ככלב וכעורב. מסביר רש''י: הקדוש ברוך הוא חס על הכלב והעורב ופרנסם, לכן – חוס עלי ופרנסני.
נענה רבי ופרנסו. לאחר שעזב, הצטער רבי ואמר: אוי לי שנתתי פִּתִי לעם הארץ.
שאל אותו רבי שמעון בנו: שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא, שאינו רוצה ליהנות מכבוד תורה מימיו?
ולכן סיפר רבי יונתן שאינו בקי במקרא ובמשנה . בדקו, ואמנם כך היה – רבי יונתן היה תלמיד של רבי יהודה, ולא רצה ליהנות מהיותו תלמיד חכם.
החליט רבי: ייכנסו כולם - אין יותר ''בדיקות קבלה'', כולם יכולים לקחת מהאוצר.
  

מהו המסר?

למד הרמ''ה מפסקו של רבי, כי אין לבדוק בציציותיהם של עניים, וכל הפושט יד – יש לתת לו צדקה.
ניתן ללמוד מפסק זה גם ל''הלכות משפחה וחברים''. כל אדם המבקש סיוע ועזרה מכל סוג שהוא, יש להשתדל להיענות ולעזור, ''ללא בדיקות והיסוסים'', בוודאי ובוודאי אם מדובר בבן משפחה.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]