הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כרשב"ג במשנתנו
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא ז ע"ב
מתני'. כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר;
רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל החצרות ראויות לבית שער.
כופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח;
רשב"ג אומר: לא כל העיירות ראויות לחומה.
1.
בשתי ההלכות במשנתנו הרמב"ם פוסק כתנא קמא ולא כרשב"ג.
2.
כסף משנה הלכות שכנים פרק ה הלכה א:
[א] חצר השותפין כל אחד מהם וכו'. כתב ה"ה פסק כת"ק.
ואף על גב דרשב"ג פליג עליה
ואמר ר"י כ"מ ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו
לכאורה צריך לפסוק כרשב"ג מפני הכלל של "כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו"!
2.1
והוא מיישב:
כבר כתב הר"ן דלא קי"ל כההוא כללא דאמוראי נינהו ואליבא דר"י כדאמרינן בפרק זה בורר ואיכא טובא דלית הלכתא כוותיה:
הוא סובר שהכלל הנ"ל - שמובא בסעיף 2 - לא הכרחי [וממילא כנראה שהרמב"ם לא מקבל כלל זה, ולכן חוזר הכלל שהלכה כתנא קמא נגד תנא יחיד שחולק עליו].
3.
גופי הלכות פרק כ - כללי אות ר' כלל תקט:
רשב"ג. כתב המרדכי סוף כתובות [פ' שני דייני, שיב] דעל הכלל שאמר רבה בר בר חנה כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו ליכא מאן דפליג, משום דגבי ההיא דציידן פריך והא קיי"ל בהא, ומדקאמר בהא אין הלכה כרשב"ג, משמע אבל בכולהו קיי"ל הלכה כרשב"ג.
הוא מביא שיטה שטוענת שהכלל הנ"ל כן מחייב.
3.1
ויש לדקדק דבהדיא אמרינן פרק המפקיד [ב"מ דף לח:] ופ' זה בורר [סנהדרין דף לא:] ובפרק המדיר [כתובות דף עז.] אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן,
דאיכא אמוראי דסברי דלא אמר רבי יוחנן הלכה כרשב"ג.
הוא מקשה על המרדכי - לעיל בסעיף 3 - על פי האמור לעיל בסעיף 2.1
3.2
והוא מיישב:
ובדבריו יש "חידוש" חשוב:
וי"ל דהמרדכי כי קאמר ליכא מאן דפליג, היינו דאף על גב דאיכא אמוראי דפליגי,
אמנם כלל זה לא היה מקובל על כל האמוראים בגמרא.
3.3
אבל מסדרי התלמוד רבינא ורב אשי ליכא מאן דפליג וסבר דאין הלכה כרשב"ג.
אבל "עורך הגמרא"="מסדרי התלמוד" - רבינא ורב אשי - כן פסקו להלכה כלל זה.
3.4
אבל כנראה, שהרמב"ם חולק על הנ"ל - וכאמור לעיל בסעיף 2.1.
4.
גופי הלכות פרק ה - כללי אות ה' כלל קצז:
כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו. דע שהכלל הזה ביארו התוס' סוף אעפ"י [כתובות דף סא:] וז"ל הלכה כרבי אליעזר, ואף על גב דקיי"ל כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו, אין זה אותו שהיה בימי רבי אליעזר.
לכאורה היה נראה דאין זה חוזר על רשב"ג דמתני' דידן, והכי פירושו, זה הרשב"ג השנוי כאן אינו אותו שהיה בימי רבי אליעזר, ולכך כאן הלכה כרבי אליעזר, ואותו רשב"ג שהלכה כמותו הוא אותו רשב"ג שהיה בימי רבי אליעזר.
הכלל של הלכה כרשב"ג במשנתנו מתייחס רק לגבי רשב"ג שחי בימי רבי אליעזר הגדול והיה בין רבותיו של רבי עקיבא ולא לגבי נכדו - רשב"ג שהיה אביו של רבי יהודה הנשיא.
4.1
ולפי זה צריך לידחק דאע"ג דמתני' דידן מדכר רבי אליעזר, לאו דחלק בהדיה פנים בפנים, אלא מר אמר בדריה ומר אמר בדריה, ורבי קבצם כעמיר גרנה.
בדבריו הוא מביא "חידוש", ש"רבי" במשניותיו קיבץ תנאים גם כשלא היו בני אותו דור.
4.2
והוא קובע באופן שונה:
אמנם הפירוש הנכון הוא בהפך, שמילת זה חוזר לכלל, והכי פירושו אין זה הכלל נוהג להיות כרשב"ג על אותו שהיה בימי רבי אליעזר, דעל אותו הלכה כרבי אליעזר, ולהכי מדכר הכא רבי אליעזר,
אמנם כשאמרו בכל מקום הלכה כרשב"ג, היינו אותו רשב"ג שלא היה בימי רבי אליעזר.
הוא מסיק להיפך מהאמור לעיל: הלכה כרשב"ג, היינו אותו רשב"ג שלא היה בימי רבי אליעזר אלא - נכדו - רשב"ג שהיה אביו של "רבי".
4.3
והנחה אחרת:
וכן מצאתי בספר יוחסין שכתב כל מקום שאמרו הלכה כרשב"ג במשנתינו הוא רשב"ג בנו של רבי. וכן פירש דברי התוס' מרן מוהר"י קארו ז"ל בכללי התלמוד
הכלל של "הלכה כרשב"ג במשנתנו" מתייחס לרשב"ג בנו של "רבי".
5.
והוא מוסיף הערה:
[על הליכות עולם שע"ה כלל ז], זהו הכלל העולה בזה.
אמנם יש לתמוה בתוס' ז"ל מה נפשך [אי] סבירא להו דאמורא יש לו כח לפסוק הלכה היפך הכלל, מה הקשו, ואי סברי דאין כח לאמורא לפסוק היפך הכלל, אם כן תיקשי להו דהא קיי"ל אין הלכה כרבי אליעזר דשמותי הוא, וצ"ע.
הוא מציין התלבטות אם אפשר שאמורא רשאי לפסוק בניגוד לכלל הנ"ל שהלכה כרשב"ג במשנתנו.
6.
שיטת הרמב"ם:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל שז:
כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו בר מערב וכו', נראה דלא ס"ל להרמב"ם ז"ל הך כללא בדווקא שהרי מצינו אליו ז"ל שבכמה מהדינים פסק דלא כוותיה וכמו שרשם מקום כבודם הר"ב תוספות יום טוב בפ"ח דעירובין משנה ז' ופ"ד דפסחים משנה ד'.
ומעניין שלא הביא את סוגייתנו שמשמע שהרמב"ם פסק שלא כרשב"ג [כפי שמציין ה"כסף משנה"].
7.
ראה מה שכתבנו על מסכת קידושין דף לד על "אין למדין מן הכללות"
ועל מסכת תמורה דף כה
8.
לסיכום הנושא:
אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, [הלכה] טור רצ:
הערה: המספרים הם ההפניות להערו במקור, שם:
יט. כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל. כלל זה אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו הלכה כמותו, חוץ משלשה דברים677, והם: ערב678, צידן679, והמחלוקת האחרונה בראיה680.
ואמרו טעם בירושלמי לעיקר הכלל לפי שרבן שמעון בן גמליאל היה אומר הלכות קצובות מפי בית דינו681, היינו הלכות עיקרות ומקובלות682 ופסוקות683,
ומכיון שאמר מפי בית דינו, שהיו רבים, לכן הלכה כמותו אף נגד רבים684. אמוראים אחרים חולקים על כלל זה685.
להלכה נחלקו ראשונים:
יש סוברים הלכה כרשב"ג במשנתנו חוץ מאותם שלשה דברים686,
686. תוס' ברכות דף יז ב ד"ה רב שישא בשם ר"ח
ור"ה דף ט א ד"ה ולאפוקי
וב"מ דף סט א ד"ה אלא בשם ר"ת וב"מ דף קיד א ד"ה מהו בשמו
וע"ז דף כא ב ד"ה מאי בשם ר' אלחנן וכתובות דף יד א ד"ה אמר וכתובות דף סא ב ד"ה הלכה;
רא"ש גיטין פ"ו סי' ז בשם ר"ת ור"י;
ר"ן סנהדרין דף לא א בשם גאונים;
מרדכי יבמות פ"ט סי' פב
והגמ"ר סוף כתובות;
טור חו"מ שלא בשם רמ"ח.
ויש חולקים על כלל זה וסוברים שלאו דוקא הוא687
687. רי"ף ב"ב פ"י ורשב"א גיטין דף לח א.
ואינו עיקר688,
688. שו"ת הר"י מיגש סי' פא.
ועי' רא"ש ב"ק פ"ה סי' ה וקרבן נתנאל שם. ועי' תוי"ט ערובין פ"ח מ"ז שכ' גם בד' הרמב"ם והרא"ש שאינם סוברים כלל זה.
וכ"כ היש"ש ב"ק פ"ה סי' יד בד' הרמב"ם וכ"כ הב"ח או"ח סי' תלג.
ועי' בארוכה ביד מלאכי כלל שז
ובשד"ח מע' ב כלל קל וברשימה שבס"ק מו שם בדעת כמה ראשונים איך סוברים.
ואין סומכים לפסוק כמותו אלא במקום שיש טעם לדבריו689 וראיה וסיוע690 או כשיראה מהתלמוד מה שיורה על זה,
ומה שלא נראה מהתלמוד ראיה עליו נפסוק כדברי הרבים691,
ויש שהוסיפו שלא נשנה הכלל רק לענין שאין הלכה כמותו באותם שלשה הדברים692, אבל לא לענין שבזולתם הלכה כמותו693. כשיש סתם משנה כרבן שמעון בן גמליאל, לדברי הכל הלכה כמותו694.
