הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
בבא בתרא ח ע"א
תלמוד בבלי בבא בתרא ח, א:
"כההוא דמי כלילא דשדו אטבריא, אתו לקמיה דרבי ואמרו ליה: ליתבו רבנן בהדן, אמר להו: לא. אמרו ליה: ערוקינן, [א"ל:] ערוקו. ערקו פלגיהון, דליוה פלגא. אתו הנהו פלגא קמי דרבי, א"ל: ליתבו רבנן בהדן, אמר להו: לא. ערוקינן, ערוקו. ערקו כולהו, פש ההוא כובס, שדיוה אכובס. ערק כובס, פקע כלילא. א"ר: ראיתם, שאין פורענות בא לעולם אלא בשביל עמי הארץ".
תמצית הדברים: הוטל קנס על טבריה, ורבנן לא הסכימו להיות שותפים בנטל ואז הם ערקו, בשלב ראשון חצי בשלב שני כולם, ובשלב שלישי הכובס של העיר. לאחר שכל התושבים חוץ מהתלמידי חכמים ערקו בוטל הקנס – אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל עמי הארץ.
בנושא זה יש הארה חשובה מאוד בנימוקי יוסף (ומובא בראשונים נוספים) המבוססת על הירושלמי (בבא קמא ג, א):
"אמר רבי יוסי ותישמע מינה ראה אמת המים שוטפת ובאה לתוך שדהו עד שלא נכנסו המים לתוך שדהו רשאי לפנותן למקום אחר משנכנסו אין רשאי לפנותן למקום אחר".
הרעיון הוא שבעצם לולי ערקו כל תושבי העיר, היו תלמידי החכמים חייבים להשתתף עמם, שהרי זה דומה ואמת המים שנכנסה לשדהו של האדם, שאסור לו להטותה לשדה חברו (כלומר אם הזק נמצא אצלו, אסור לו להעביר את הנזק לרשות חברו).
ועוד הערה (ח, ב):
"תנו רבנן: קופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה, נגבית בשנים - שאין עושים שררות על הצבור פחות משנים...אמר מר: אין עושין שררות על הצבור פחות משנים. מנא הני מילי? אמר רב נחמן, אמר קרא: והם יקחו את הזהב וגו'. שררות הוא דלא עבדי, הא הימוני מהימן. מסייע ליה לרבי חנינא, דאמר רבי חנינא: מעשה ומינה רבי שני אחין על הקופה".
לפי הסבר הגמרא מדוע לא ניתן אדם אחד לגבות צדקה לא משום נאמנות, אלא משום שררה. אם אחד גובה הרי שהוא מתנשא על הציבור. הרעיון שאין מדובר באחד בגלל שלא סומכים על נאמנותו מודגם בשני אחים שלעניין נאמנות נחשבים כאחד, ורבי מינה אותם כדי לגבות צדקה.
לפי הבבלי אין בעיה עם נאמנות, אולם ייתכן ויש כאן בעיה אחרת בעיה של התנהלות ציבורית על כל פנים הירושלמי לא מתיר מינוי של שני אחים פרנסים על הציבור.
תלמוד ירושלמי פאה ח, ו:
"רבי יוסי בשם רבי יוחנן אין מעמידין שני אחין פרנסים רבי יוסי עבד חד מן תרין אחין עאל ואמר קומיהון לא נמצא לאיש פלוני דבר עבירה אלא שאין מעמידין שני אחין פרנסין".
