סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

לימוד הלכה מדברי אליהו הנביא 

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא קיד ע"א

 

איבעיא להו: מהו שיסדרו בבעל חוב?
מי גמר מיכה מיכה מערכין או לא?
תא שמע, דשלח רבין באגרתיה: דבר זה שאלתי לכל רבותי ולא אמרו לי דבר, ברם כך היתה שאלה: האומר הרי עלי מנה לבדק הבית מהו שיסדרו?
רבי יעקב משמיה דבר פדא, ורבי ירמיה משמיה דאילפא אמרי: קל וחומר מבעל חוב, ומה בעל חוב שמחזירין - אין מסדרין, הקדש שאין מחזירין - אינו דין שאין מסדרין?
ורבי יוחנן אמר: נדר בערכך כתיב, מה ערכין מסדרין - אף הקדש מסדרין.
...אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של נכרים,
אמר ליה: מהו שיסדרו בבעל חוב? -
אמר ליה: גמר מיכה מיכה מערכין... 

1.
רמב"ם הלכות מלוה ולוה פרק א הלכה ז:

ו מסדרין לבעל חוב כדרך שמסדרין ז בערכין, כיצד אומר ללוה הבא כל המטלטלין שיש לך ולא תניח אפילו מחט אחת ונותנין לו מן הכל מזון [ל'] יום וכסות י"ב חדש מכסות הראויה ח לו, ולא שילבש בגדי משי או מצנפת זהובה אלא מעבירין ט אותה ממנו ונותנין לו כסות הראויה לו לי"ב חדש, ומטה לישב עליה ומטה ומצע הראויין לו לישן עליהם, ואם היה עני מטה ומפץ לישן עליו, ואין י נותנין כלים כאלו לאשתו ובניו אף על פי שהוא חייב במזונותיהם, כ ונותנין לו סנדליו ותפליו,
ל היה אומן נותנין לו שני כלי אומנות מכל מין ומין כגון שהיה חרש נותנין לו שני מעצדין ושתי מגרות, היה לו מין אחד מרובה ומן אחד מועט נותנין לו שנים מן המרובה וכל שיש לו מן המועט,
ואין לוקחין לו כלים מדמי המרובה, היה אכר או חמר אין נותנין לו לא צמדו ולא חמורו, וכן אם היה ספן אין נותנין לו ספינתו אף על פי שאין לו מזונות אלא מאלו אין אלו כלים אלא נכסים וימכרו עם שאר המטלטלין בבית דין וינתנו לבעל חובו.

הרמב"ם פוסק שמסדרין לבעל חוב.

2.
הגהות מיימוניות הלכות מלוה ולוה פרק א הלכה ז:
המקור לפסיקת הרמב"ם:

[ל] וכן פסק רב האי גאון ורב אלפס ור"י בנו בשערים דמסדרין דהכי תניא בהדיא בפרק המקבל

נראה, שהוא מתכוון לתנא קמא במשנתנו - בדף קיג עמוד א - שחולק על רשב"ג. וכנראה הוא פוסק כת"ק נגד רשב"ג!

2.1
מקור נוסף:

ועוד גרס התם אמר ליה רבה בר אבוה לאליהו מהו שיסדרו אמר ליה גמר מיכה מיכה מערכין דכתיב בהו ואם מך הוא מערכך

מדברי אליהו הנביא כך משמע, שמסדרים לבעל חוב.

וכן השיב רש"י
וכן כתב הר"מ

3.
שיטת רבנו תם:

אבל ר"ת פסק בספר הישר הלכה דאין מסדרין

הוא פוסק ש"אין מסדרין" - ולא כרמב"ם.

3.1
מקור:

כי רשב"ג סובר כן במשנה וקי"ל כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו

במשנתנו יש לפסוק כרשב"ג, כי הכלל הוא: "כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו".

3.2
וצריך לומר, שהוא סובר, שהלכה כרשב"ג גם נגד תנא קמא.
והרמב"ם יסבור, שהלכה כרשב"ג רק כאשר הוא חולק במשנה על תנא [בודד?] מסויים ולא על תנא קמא.

4.

וגם מצינו אמוריא דאמרו בגמרא אין מסדרין
ולא מצינו שום אמורא דאמר בהדיא מסדרין

אין אף אמורא בסוגייתנו שפוסק במפורש ש"מסדרים לבעל חוב" כרמב"ם.

5.

וההיא דרבה דא"ל אליהו אין הגירסא ככתוב בספרים דא"כ היה לו להשיב מסדרין אלא הגירסא כדגרס בהלכות גדולות מניין שמסדרין בב"ח
ושאל למ"ד הכי ולא שהוא יסבור כן

גם מאליהו הנביא אין הוכחה שהוא סובר שמסדרים - כלעיל בסעיף 2.1 - מפני שבסוגייתנו הוא רק מביא מקור למאן דאמר שמסדרים, אבל לא מחייב שכך הוא סובר.

5.1
הערה, לפי האמור לעיל יש לשאול מדוע לא אומרים כאן את הכלל "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה" ועל כן יש לפסוק כאליהו הנביא - ואולי לכן כך פוסק הרמב"ם.

5.2
מדוע רבנו תם לא אמר שלא מסתמכים על אליהו הנביא בגלל הכלל של "לא בשמים היא"?

5.3
ואולי כאן, שנגלה כבשר ודם כן יש לו מעמד של "חכם" [לפחות]. ואולי כך סובר הרמב"ם שפסק בסוגייתנו כאליהו הנביא.

6.

ועוד הביא ר"ת ראיה מההיא דפריך פ"ק דב"ק - בבא קמא דף יא עמוד ב - מיניה אפילו מגלימא דעל כתפיה

הוא מביא מסתמא דגמרא במסכת בבא קמא דף יא, ש"אין מסדרין".

7.
מעיר לגבי שיטת מי שפוסק שכן מסדרין [וכפי שפוסק הרמב"ם]:

ולדברי האומר מסדרין נ"ל דפריך אם יש לו שנים אי נמי שיש לו אחד טוב יותר מדאי שמלבישים אותו אחד הראוי לו
ודלא כר"ע דאמר כל ישראל ראויין לאותה איצטלא וכן פירשו התוספות פ"ק דב"ק כדפירש':

8.
מגיד משנה הלכות מלוה ולוה פרק א הלכה ז:

[ז] מסדרין לבע"ח וכו'. דין הסידור בבעל חוב מחלוקת בגמרא פרק המקבל (דף קי"ד) ומסקנא דרבה בר אבוה אשכחיה לאליהו ואמר ליה מהו שיסדרו בבעל חוב ואמר ליה דמסדרין וגמר מערכין וכן פסקו כל הגאונים ז"ל:

הוא מנמק את פסק דינו של הרמב"ם במעשה של אליהו הנביא - וכלעיל בסעיף 2.1.

9.
תוספות מסכת בבא מציעא דף קיד עמוד א:

מהו שיסדרו בבעל חוב - פסק ר"ת בספר הישר דאין מסדרין בבעל חוב
דהא רשב"ג דמתני' מסיק לעיל דסבר דאין מסדרין בב"ח

וקי"ל (ב"ק דף סט.) הלכה כרשב"ג במשנתנו היכא דלא פסק גמרא כמאן דפליג עליה .

כבסעיף 3.1 לעיל.

9.1

ולא מצינו בכל אמוראים דשמעתא שום אמורא שסבר בהדיא שמסדרין

כבסעיף 4 לעיל.

9.2
שלילת ההוכחה מאליהו הנביא:

ורבה בר אבוה דאמר ליה לאליהו מהו שיסדרו לבעל חוב וא"ל גמר מיכה מיכה מערכין נראה לר"ת דגרסינן מנין שמסדרין לבעל חוב כלומר מנליה למאן דאית ליה מסדרין
וכן גריס בה"ג
וכן נראה דאי כגי' הספרים דקבעי מהו שיסדרו לבעל חוב הוה ליה למימר מסדרין שהרי הטעם לא היה שואל
אלא ודאי מנין גרס
ולעולם אין מסדרין ס"ל...

כבסעיף 5 לעיל.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר