סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1011

"ת"ר אין עושין ס"ת לא אורכו יתר על הקפו ולא הקפו יתר על ארכו"

בבא בתרא יד ע"א


שאלה מעניינת שנשאלו כמה מהאחרונים נפשטת בחריפות ע"י הגאון רבי יוסף שלום נתנזון, רבה של למברג, המפורסם בספרו "שואל ומשיב". הגמ' במס' שבת בדף קט"ז. מביאה משנה ממס' ידיים פ"ג מש' ד' בה נאמר: "הגליונים של ס"ת בין של מעלה בין של מטה שבין פרשה לפרשה, ושבין דף לדף שבתחילת הספר, מטמאים את הידיים. הגמ' דנה שם לגבי הקדושה שיש לגליון שבספר התורה. דהיינו חלק מהקלף עליו לא נכתב כלום. והגמ' מוכיחה שיש לגליון קדושה, מתוך כך שהוא מטמא את הידיים, שהרי אנו יודעים שחז"ל גזרו טומאת ידיים על כל דבר שיש בו קדושה, ומתוך כך שנאמר במש' שהגליונים מטמאים את הידיים, הרי שיש להם קדושת ס"ת, ובגמ' שם מתבאר שהיינו דווקא כאשר הגליונים מחוברים לס"ת, ואגב הס"ת מתקדשים גם הגליונים. נשאלו האחרונים בכמה וכמה מספרי השו"ת שאלה בה נתקלים הסופרים, האם הדין של קדושת הגליון נאמרת גם כאשר הגליון עודף בהרבה על מה שהוא נצרך להיות לכל עמוד של הס"ת, שהרי צריך שיהיה ריווח בין שורה לשורה, וצריך שיהיה חלק בגליון בין מעל הכתב ובין למטה מהכתב. מה קורה כאשר הגליונים מכילים שטח הרבה יותר גדול מהנדרש, האם כל חלק הגליון נתפס בקדושת ס"ת וחייבים לנהוג בו בקדושה, או שניתן לחתוך את החלק היתר ולהשתמש רק בחלק החלק שנשאר. הגאון בעל השואל ומשיב פושט את השאלה באופן גאוני מגמרתנו. נאמר בברייתא: "אין עושין ס"ת לא אורכו יתר על הקפו ולא הקפו יתר על אורכו" רש"י מסביר "אורכו כהקפו צריך לצמצם הכתב לפי עובי הקלפים לכשיגמור יהא חוט המקיף את עוביו כמדת אורכו", ז"א שהסופר צריך לכוון את מלאכתו כך שכאשר הוא יגמור את כתיבת הס"ת תהיה מידת אורך הספר כמידת ההיקף בדיוק אותו אורך. דבר זה כמובן דורש תכנון מיוחד. והגמ' מספרת שרב הונא כתב שבעים ספרי תורה עד שהצליח להוציא רק ספר תורה אחד שאורכו יהא כהקפו. ממשיכה הגמ' ומספרת רב אחא בר יעקב כתב ספר תורה אחד על עור של עגל ומיד יצא לו אורך הספר כהקפו.

מעניין לציין שהרמב"ם בפ"ט מהלכות ס"ת, אחר שמביא את ההלכה אין עושין ס"ת לא אורכו יתר על הקפו ולא הקפו יתר על ארכו. מוסיף הרמב"ם בהל' י"ג וכותב: וכיצד יתכוון אדם עד שיעשה הספר שיהיה אורכו כהקפו, והרמב"ם מאריך להסביר כיצד ניתן לתכנן לכתחילה, כך שהקף הספר יהיה בדיוק כאורכו, ושם בהל' י' מספר הרמב"ם על עצמו, ספר תורה שכתבתי אני וכו' הרי שהרמב"ם מלבד גדלותו הענקית בכל מכמני התורה, היה גם סופר סתם.

שואל הגאון בעל השואל ומשיב: אם נניח שגליון כאשר הוא יתר ממה שהוא נצרך מותר לחותכו ואין בו קדושה, לכאו' יש אופן פשוט, כיצד לדאוג שההיקף יהיה כאורך, ניתן לקחת קלף גדול מאד באופן שבכל מקרה ההיקף לא יהיה יותר מן האורך לכתוב את הס"ת, וכאשר תיגמר כתיבת הספר ימדדו את ההיקף ואותו אורך של היקף יבחרו באורך היריעה ויחתכו את השאר, שהרי עיקר הבעיה שהיקף הספר לא יהיה פחות מן האורך, וא"כ יש עצה פשוטה, ומדוע היה על רב הונא לכתוב שבעים ספרים לפני שהצליח לכתוב ספר אחד שאורכו כהיקפו, אין זאת אלא שברגע שהתחילו לכתוב ס"ת על יריעה ארוכה בכל אורך שהוא, נתפס כל האורך בקדושת ס"ת, ולא ניתן לחתוך את הגליון היתר, ושוב מסתכן כל סופר בכך שההיקף יהיה יתר על האורך ונצרכים אנו לעצות של הרמב"ם.

[האדמו"ר מטאלנא שליט"א]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר