סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1011
"שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא אם אלוקיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסם"
בבא בתרא י ע"א
ממשיכה הגמ': "א"ל כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם, א"ל טורנוסרופוס אדרבה אתם מקלקלים בנתינת הצדקה, משל למלך שכעס על עבדו [דהיינו העני] וחבשו בבית האסורים וציווה שלא להאכילו ולא להשקותו, והלך אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך האם לא יכעס על אותו אדם שהימרה את פיו, ואתם קרויים עבדים שנאמר "כי לי בני ישראל עבדים". א"ל רבי עקיבא באותו משל, אלא, שישראל קרויים בנים דכתיב "בנים אתם לה' אלוקיכם" וא"כ בודאי שהמלך ישמח אם מישהו יאכיל את בנו למרות שציווה שלא יאכילנו.
מסביר בית הלוי בדרשותיו דרוש א': שבעצם טורנסרופוס הרשע טוען כאן טענה גנובה. הרי ר"ע ענה לו שמה שהקב"ה לא מפרנס את העניים זה לא משום שהוא כועס עליהם, ולא משום שמגיע להם עונש חלילה, אלא הקב"ה נותן לנו זכות לקיים בהם מצות צדקה כדי להינצל מדינה של גיהנם, וכל הקושיא של טורנסרופוס לא מתחילה, שהרי טענתו היא מתוך הנחה, שמה שאין לעניים פרנסה, זה עונש שבא עליהם מהקב"ה, אבל רבי עקיבא הרי אמר לו שזה לא עונש, ור"ע עונה לו: שאפי' לפי דעתו של טורנסרופוס שהוא סובר שמה שלעניים אין פרנסה זה עונש וכעס שהקב"ה כועס עליהם, ממילא הוא טען, שמכיוון שהם בבחינת עבדים, אסור לנו להאכיל ולהשקות אותם, כי זה נגד רצונו של המלך, אמר לו רבי עקיבא: אמשול לך משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורים, וציוה שלא להאכילו ולא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כשמוע המלך האם המלך לא ישגר לו דורון שעל אף שהמלך בעצמו כועס על בנו, אבל בוודאי מאד מרוצה הוא אם מישהו דואג לבן שלו שלא ימות מרעב, ואנחנו בני ישראל קרויים בנים, דכתיב: "בנים אתם לה' אלוקיכם". ואפי' לפי דברי טורנסרופוס שהוא סבור שעניים שאין להם פרנסה זה עונש שהקב"ה הענישם מתוך שכועס עליהם, אבל אין זה עונש שמתייחס למלך שכועס ומעניש את העבד שלו, אלה זה עונש שמתייחס למלך שכועס ומעניש את הבן שלו, וכשהוא כועס ומעניש את הבן שלו בודאי שהוא מרוצה אם מישהו מאכיל ומשקה אותו.
בספר אמת ליעקב לגאון רבי שאלתיאל ישנה הערה נפלאה: איך זה שבכל תפוצות ישראל היו מייחסים את הצדקה שנותנים תושבי ארץ ישראל, והיו קוראים לזה צדקת רבי מאיר בעל הנס, מה זכה התנא הקדוש רבי מאיר יותר מכל התנאים שהצדקה תתייחס על שמו. אומר האמת ליעקב דבר נפלא: כיון שלמדנו בסוגי' שהעניין של נתינת צדקה לעניים מתוך הנחה שלעניים אין פרנסה, כי הקב"ה כועס עליהם ומקפיד עליהם, ה"ז תלוי אם יש לנו דין עבדים או דין בנים. בשאלה אם אנו נקראים בנים או עבדים, נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה במס' קידושין ל"ו. רבי יהודה סבור שישראל נקראים בנים רק אם עושים רצונו של מקום, ואילו בזמן שאין עושים רצונו קרויים עבדים, ואילו רבי מאיר סבור שבין כך ובין כך קרויים בנים, וידועים דברי הרשב"א בתשובותיו בסי' קצ"ד ובסי' רמ"ב: שעל אף שבכל הש"ס כשרבי מאיר ורבי יהודה נחלקו הלכה כרבי יהודה, אבל בעניין מחלוקת זו אומר הרשב"א שהלכה היא כר"מ, שבין כך ובין כך נקראים בנים, כי מוכח מהפסוקים כדברי ר"מ. וא"כ כשאנחנו נותנים צדקה, אנחנו אומרים לצדקת רבי מאיר בעל הנס. את הצדקה אנחנו נותנים על דעתו ועל כוונתו של רבי מאיר בעל הנס, שלפי דבריו בין כך ובין כך בנ"י קרויים בנים, והמלך שמח במי שמאכיל ומשקה את הבן שלו על אף שהוא הקפיד עליו שלא לפרנס אותו.
[הרה"ג מיכל זילבר שליט"א]
