שמירת תלמידי חכמים
בבא מציעא קח ע"א
"אמר רב יהודה: הכל לאיגלי גפא, ואפילו מיתמי. אבל רבנן - לא. מאי טעמא - רבנן לא צריכי נטירותא".
קשה, הכיצד אמר רב יהודה: "רבנן לא צריכי נטירותא", אדרבה, צריכים הם שמירה יותר מאחרים, שאמר רבי יצחק במסכת חולין דף צא ע"א: "ויאבק איש עמו עד עלות השחר: מכאן לת"ח שלא יצא יחידי בלילה", ופירש רש"י: "שהרי יעקב נשאר יחידי והוזק", דוקא ת"ח, הרי שיותר עלול להנזק מסתם אדם.
אלא שרב יהודה לשיטתו במסכת ברכות דף נד ע"ב: "אמר רב יהודה: שלשה צריכין שימור, ואלו הן: חולה, חתן, וכלה, במתניתא תנא: חולה, חיה, חתן, וכלה. ויש אומרים: אף אבל. ויש אומרים: אף תלמידי חכמים בלילה". לרב יהודה למתניתא וליש אומרים קמא תלמידי חכמים אינם צריכים שימור. ורבי יצחק סובר כיש אומרים בתרא שתלמידי חכמים עלולים להנזק בלילה, כפי שציין ר"ת בתוספות בחולין שם.
והרמב"ם פסק בהלכות דעות ה, ט: "תלמיד חכמים... לא יצא יחידי בלילה, אלא אם כן היה לו זמן קבוע לצאת בו לתלמודו, כל אלו מפני החשד". כשאין חשש של חשד אין שום חשש, גם לא של סכנה. והוא ממסכת ברכות דף מג ע"ב: "תנו רבנן: ששה דברים גנאי לו לתלמיד חכם... ואל יצא יחידי בלילה - משום חשדא, ולא אמרן אלא דלא קביע ליה עידנא, אבל קביע ליה עידנא - מידע ידיע דלעידניה קא אזיל". וגם לא הזכיר סכנת מזיקין שבמסכת פסחים דף קיב ע"ב: "שלשה דברים צוה רבי יוסי ברבי יהודה את רבי... אל תצא יחידי בלילה - דתניא: לא יצא יחידי בלילה לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות, מפני שאגרת בת מחלת, היא ושמונה עשרה רבוא של מלאכי חבלה יוצאין וכל אחד ואחד יש לו רשות לחבל בפני עצמו", שהרי במסקנת הסוגיה שם גזר עליה אביי שלא תעבור בישוב כולו. ואפשר שבכלל סכנת המזיקין שגזר עליהם אביי גם סכנת שרו של עשו שיעקב ניזוק ממנו.
וכן פסקו הרמב"ם בהלכות שכנים ו, ו; והשו"ע חו"מ קסג, ד: "כל הדברים שצריכין לשמירת העיר לוקחין מכל אנשי העיר ואפילו מן היתומים חוץ מתלמידי חכמים, שאין ת"ח צריכין שמירה שהתורה שומרתן".
