סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

לשמוח על מה שיש / רפי זברגר

בבא מציעא קז ע"א

 

הרקע

רב יהודה, השיא עצה לחברו רבין: לא תזבין ארעא דסמיכא למתא – אל תקנה קרקע סמוך לעיר. 
מסבירים דין זה בעזרת דינו של רבי אבהו בשם רב הונא בשם רב: אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה. אנו חוששים מעין הרע שאדם המסתכל על שדה חבירו עלול לעשות, מציע רב יהודה, שלא יקנה שדה סמוך לעיר, או אז עלולים התושבים להוציא עין הרע במבטים שלהם על השדה.  

הנושא

שואלת הגמרא על כך, האם באמת רב אמר דין זה, והרי מצאנו במקום אחר, כי רב לא חושש לעמידה של אנשים ליד שדה, וכנראה לא חושש לעין הרע. שהרי רב הסביר את הפסוק בספר דברים(כ''ח, ג'): בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה.
בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר– שיהא ביתך סמוך לבית כנסת,  וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה– שיהו נכסיך קרובים לעיר.
אם כן, אנו רואים כי רב לא חשש לעין הרע, שהרי בירך שיהיו הנכסים קרובים לעיר.
עונה הגמרא: רבי יוחנן לא אמר כך, אלא בלשון הבא: בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִירשיהא בית הכיסא [שירותים] סמוך לשולחנך, [אבל בית הכנסת לא, כיוון שרבי יוחנן לטעמו: שכר פסיעות יש. כלומר, אדם ההולך מרחק יותר גדול לבית הכנסת, הרי הוא זוכה ל''שכר פסיעות'' יותר גבוה, שכן הוא פסע יותר פסיעות מאדם הגר סמוך לבית הכנסת],
וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה שיהיו נכסיך משולשים: שליש בתבואה, שליש בזיתים ושליש בגפנים. לפי הסבר זה של הפסוק, אין עניין לקרב את השדה לעיר, ולכן השאלה שלנו יורדת.
 

מהו המסר?

למדנו מדברי רבי יוחנן האחרונים, כי יש ברכה לכך שהשירותים יהיו סמוכים אלינו. אנו קוראים ברכה זו ותמהים: על מה מדובר, הרי לכל אחד יש חדר שירותים אחד או יותר בתוך ביתו, אם כן – מה כוונת ''המשורר''?
ההסבר לכך, הוא בהבדל הגדול והעצום בין ימינו אנו, לימיה של התלמוד. בזמנם, לא היה שירותים כמו שיש לנו, אלא ''ייחדו מקום'' לשירותים בשטח קרקע פתוח, ובמקרים רבים היה מרחק לא קטן בין הבית לשירותים.
לכן מברכת אותנו התורה, לפי הסברו של רבי יוחנן, שהשירותים יהיו קרובים, עד כמה שניתן לבית, כדי ''לשפר תנאים''.
אנו רואים את המצב הפנטסטי שאנו נמצאים בו: הכול בהישג יד, וב''ה הכול ''בגדול''. מצרכי מזון, כלי בית ועוד ועוד ועוד, ו..שירותים צמודים לחדר שינה, כדי שחס וחלילה לא נצעד מספר צעדים רב מידי בדרך לשירותים.
כאשר ''נפתחים לנו העיניים'' ואנו רואים באיזה שפע אנו נמצאים ב''ה, אין לנו אלא להודות לקדוש ברוך הוא מידי יום, על כל הטוב והשפע שהשפיע עלינו, שעד לפני מספר דורות לא היה כלל וכלל ברור מאליו. מודים אנחנו לך...


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר