הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"ספק ממונא לקולא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא צה ע"א

 

איתמר, פשיעה בבעלים.
פליגי בה רב אחא ורבינא;
חד אמר: חייב, וחד אמר: פטור...

1.
תוספות מסכת בבא מציעא דף צה עמוד א:

איתמר פשיעה בבעלים - פסק ר"ח דפטור מטעם דכל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל
אף על גב דהוי חומרא לגבי מפקיד

הכלל הוא שבמחלוקת בין רב אחא ורבינא הלכה כמיקל.

1.1
אלא, שלכאורה, בדיני ממונות - כבסוגייתנו - מה שמוגדר קולא לצד אחד יהיה חומרא לצד השני.

2.
על כך הוא עונה:

מכל מקום חשיב קולא לפטור המוחזק
כדאמרי' ספק ממונא לקולא

דנים לגבי אותו אדם שנחשב "מוחזק".
למעשה יוצא, שמפעילים כאן את הכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה" [וקצת קשה לי, מדוע הוא לא מזכיר ביטוי זה אלא רק את הביטוי "ספק ממונא לקולא"].

3.
הוא מביא הוכחה לפסיקה לקולא בסוגייתנו לא בגלל כללי ההכרעה בספקות - כלעיל בסעיפים 1-2 - אלא מבחינת תוכן הדברים:

ויש להביא ראי' לדבריו דבפ' העור והרוטב (חולין דף קיח:) פליגי רב ורבי יוחנן וסבר רבי יוחנן דמקרא נדרש לפניו ולפני פניו וקיימא לן כר' יוחנן
ומיהו למאי דמוקי התם דפליגי בסברא אין ראיה
ועוד דאפשר למ"ד מקרא נדרש לפניו או אין נדרש לא אמרינן כן בכל מקום

הוא מוכיח מסוגיות שונות ש"פשיעה בבעלים פטור".

4.
והוא מקשה:

ומה שהקשה בהאומנין (לעיל בבא מציעא דף פא:)
וכן לקמן בפירקין (בבא מציעא דף צז.) אלא למ"ד פשיעה בבעלים חייב אמאי איכסיף

מ"סתמא דגמרא" לעיל בדף פא ולהלן בדף צא משמע שהגמרא פוסקת "פשיעה בבעלים חייב".

5.
והוא מיישב:

לא משום שכן הלכה אלא שלא יקשה לדידיה מאמוראים ראשונים.

כנראה, שהוא מתכוון לומר, שהגמרא רוצה ליישב דין מסויים [במחלוקת בין רב אחא ורבינא] גם לפי דעת "אמוראים ראשונים" אע"פ שאותה דעה.

5.1
יתכן שלפי דבריו יוצא שבדרך כלל אי אפשר להוכיח הכרעת הלכה מכך שה"סתמא דגמרא" מתייחסת ודנה לפי דעה מסויימת, והאם סותר לכלל שהלכה כמי ש"סוגיה כוותיה" וסותר לכלל של "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה".

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)