הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"מאן תנא" / רבי מאיר ורבי יהודה / "סברוה" / "איפכא שמעינן"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא מציעא צג ע"א
גמרא. מאן תנא ארבעה שומרים?
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: רבי מאיר היא.
אמר ליה רבא לרב נחמן: מי איכא דלית ליה ארבעה שומרין? -
אמר ליה: הכי קאמינא לך: מאן תנא שוכר כנושא שכר - רבי מאיר היא,
והא רבי מאיר איפכא שמעינן ליה,
דתניא: שוכר כיצד משלם?
רבי מאיר אומר: כשומר חנם,
רבי יהודה אומר: כשומר שכר.
רבה בר אבוה איפכא קתני. -
אי הכי, ארבעה? שלשה נינהו! -
אמר רב נחמן בר יצחק: ארבעה שומרין ודיניהם שלשה.
א.
א.1
משמע מסוגייתנו שהלכה ששוכר דינו כשומר שכר, וכרבי יהודה שמתאים ל"סתם משנה" - משנתנו - לפי רבה בר אבוה.
א.2
מגיד משנה הלכות שכירות פרק א הלכה ב:
נושא שכר או השוכר שניהם דין אחד וכו'. במשנה הנזכרת ומחלוקת בברייתא שם שוכר אם דינו כדין שומר שכר או כשומר חנם ופסק כסתם משנה וכן הוא בהלכות:
לכאורה משמע מדבריו שבין אם הברייתא היא "איפכא" או לא, בכל מקרה הכלל הוא ש"סתם משנה ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם משנה".
ב.
סוגיה ב:
ראה מה שכתבתי על הסוגיה המקבילה במסכת שבועות דף מט:
בגמרא:
גמ'. מאן תנא ארבעה שומרין? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: ר' מאיר היא.
אמר ליה רבא לרב נחמן: מי איכא תנא דלית ליה ארבעה שומרין?
אמר ליה: הכי קאמינא לך, מאן תנא דאמר: שוכר כנושא שכר דמי?
(אמר רב נחמן) אמר רבה בר אבוה: רבי מאיר היא.
והא רבי מאיר איפכא שמעינן ליה! דתנן: שוכר כיצד משלם? ר' מאיר אומר: כשומר חנם, ר' יהודה אומר: כנושא שכר!
רבה בר אבוה איפכא תני.
הני ארבעה הוו? שלשה הוו! אמר רב נחמן בר יצחק: ארבעה שומרין ודיניהן שלשה.
ב.1
רב נחמן שואל מיהו התנא שאומר את משנתנו שיש 4 שומרים. והוא ענה שמשנתנו היא לפי רבי מאיר. מתעוררת שאלה: הרי משנתנו היא "סתמית" והכלל הוא "סתם משנה – רבי מאיר", אם כן, מדוע הגמרא שואלת "מאן תנא"?
ב.2
אלא יש לומר, שיש ברייתא שרבי מאיר טוען ששוכר הוא כשומר חינם ולא כמשנתנו – ששוכר הוא כשומר שכר, ולכן ישנה אפשרות שמשנתנו ה"סתמית" היא דווקא כרבי יהודה בברייתא.
ב.3
ולבסוף הגמרא אומרת שאמנם משנתנו היא רבי מאיר – ששוכר דינו כשומר שכר – ובברייתא משנים הגירסא ומחליפים בין רבי יהודה לרבי מאיר - וכך ההלכה.
[ראה ב"מתיבתא", הערה יא-יד]
ב.4
הערה: הביטוי "איפכא תני" - 6 מופעים בש"ס, ובדרך כלל הכוונה היא להחלפת שמות חכמים. [ראה בהרחבה, "בית אהרן" כרך ט, ערך "איפוך"]
מקור ג:
ג.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תנה:
מאן תנא, כדקאמר הכי בגמרא נראה מדברי התוס' דהכי הוי הלכתא מדסתם לן רבי כוותיה דבסוף שבועות דף מ"ט ב' ד"ה מאן תנא כתבו וז"ל מאן תנא שוכר כנושא שכר דמי משמע דהכי הלכתא ע"כ...
הוא מסתמך על סוגייתנו לצורך הקביעה, שהביטוי "מאן תנא" מלמד שכך הלכה [כלומר, "עורך הגמרא" משתמש בביטוי זה כדי ללמדנו שכמותו הוא פוסק]. ואמנם כך נפסקה ההלכה, ששוכר דינו כשומר שכר - לעיל בסעיף א.2
