אם מותר אז מותר  / רפי זברגר

בבא מציעא צב ע"א 

הרקע

אנחנו ממשיכים לדון בדיני אכילת פועל תוך כדי עבודתו.  
 

הנושא

כתוב במשנה השנייה בדף: היה עושה בתאנים – לא יאכל בענבים, בענבים – לא יאכל בתאנים. כלומר, ההיתר לאכול מפירות בעל הבית ניתנה לפועל אך ורק לפירות שהוא עובד ומטפל בהם באותו זמן. מוסיף השו''ע (סימן של''ז, סעיף ט') תוספת חשובה: ואפילו נשכר לעשות מלאכה בשניהם. כלומר, הפועל נשכר לעבוד גם בתאנים וגם בענבים, אך באותו פרק זמן התעסק בענבים, הרי שאסור לו בזמן זה לאכול מהתאנים, והפוך.
המשנה ממשיכה בהלכה מעניינת: אבל מונע עצמו עד שמגיע למקום יפות ואוכל. כלומר, ההיתר של הפועל לאכול מאותו מין שבו הוא עסוק באותו זמן, אינו מחייב אותו לאכול מהפירות שבדקות אלו מתעסק בהם, אלא, יכול להמתין ולא לאכול במשך זמן מסוים, ולבסוף, כאשר מגיע לעבוד בחלקה טובה יותר מאותו המין יכול ''להרביץ'' שם אכילה ואפילו בכמות גדולה. 
 

מהו המסר?

למדנו היום, שאם מותר לאכול פירות שהפועל מתעסק איתם, אז ''אין בעיה'' לרכז את האכילה, דווקא במקום שהפירות יותר טובים, יותר עסיסיים ויותר טעימים. אין לבוא בטענות כלפי הפועל, מדוע לא אכלת קודם לכן, מדוע לא אכלת פירות פחות טובים מאילו שאתה אוכל כעת, אלא יש לקבל "התנהגות חוקית" זאת.
אם פעולה מותרת, אזי אין לבוא בטענות מדוע עשית כך, למרות שניתן אולי להתנהג מעט אחרת, ואז ההתנהגות הייתה נראית על פניו טובה יותר.
ככלל, עלינו להיות יותר ''רגועים'' בהתנהגותנו, ובהסתכלות שלנו על התנהגות בני משפחתנו וחברינו. יש אנשים שכל הזמן מנסים למצוא, היכן התנהגות הזולת יכולה להיות טובה יותר, היכן הוא טעה ועשה דבר מה לא תקין, מרבים לרנן, וממעטים מאוד לפרגן. זה ממש נכון, שכמעט תמיד ניתן למצוא התנהגות טובה יותר, אך יש לזכור, וזה יותר חשוב: תמיד גם ניתן למצוא התנהגות גרועה יותר!
יש לשאוף לראות את הטוב, ותמיד יש טוב, לשבח את העושים, ולנסות תמיד להמשיך ולמצוא את הדברים הטובים והיפים.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]