הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"עושה מעשה" באחד מאבריו

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא צא ע"ב

משנה. היה עושה בידיו אבל לא ברגליו, ברגליו אבל לא בידיו, אפילו בכתיפו - הרי זה אוכל.
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: עד שיעשה בידיו וברגליו.
גמרא. מאי טעמא? - +דברים כ"ג+ כי תבא בכרם רעך - בכל מאי דעביד.
רבי יוסי ברבי יהודה אומר עד שיעשה בידיו וברגליו.
מאי טעמא דרבי יוסי ברבי יהודה? -
כי שור, מה שור עד שיעשה בידיו וברגליו - אף פועל עד שיעשה בידיו וברגליו.
בעי רבה בר רב הונא: דש באווזין ותרנגולים, לרבי יוסי ברבי יהודה מהו?
בכל כחו בעינן - והא איכא,
או דלמא בידיו וברגליו בעינן - והא ליכא? -
תיקו.

1.
מכך שהגמרא דנה בדברי רבי יוסי ברבי יהודה משמע שהלכה כמותו.

2.
רמב"ם הלכות שכירות פרק יב הלכה ט:

שומרי גתות וערמות וכל דבר התלוש מן הקרקע שעדיין לא נגמרה מלאכתן למעשר אוכלין ב מהלכות מדינה שהשומר אינו כעושה מעשה, אבל אם עשה באיבריו בין בידיו בין ברגליו אפילו בכתפיו הרי זה אוכל מן התורה.

הרמב"ם פסק כתנא קמא במשנתנו ולא כרבי יוסי ברבי יהודה.

2.1
מגיד משנה הלכות שכירות פרק יב הלכה ט:

אבל אם וכו'. סתם משנה דלא כר"י בר' יהודה:

הוא מגדיר את "תנא קמא"="סתם משנה" - ולכן הלכה כמותו.
בכל אופן לא נפסק כהערתנו לעיל בסעיף 1.

3.
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קלה שמביא שיש מי שכן פוסק כרבי יוסי ברבי יהודה מפני שמשמע שרבינא בסוגיה הקודמת סובר כמותו.

4.
ונראה לי לומר שהרמב"ם פסק כך מפני שפסק - בתחילת ההלכה בסוגייתנו - כסוגיה הבאה "שהשומר אינו כעושה מעשה", ומשתמע מכך, שאם עשה מעשה באחד מאבריו נחשב "כעושה מעשה" - וכתנא קמא במשנתנו.