טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
אזלו לאגמא חזו צפרי דמטללי וקיימי – דורסי יום
"... כי הוה קא ניחא נפשיה אמר: טהור, טהור. יצאת בת קול ואמרה: אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור, ויצאתה נשמתך בטהור. נפל פתקא מרקיעא בפומבדיתא: רבה בר נחמני נתבקש בישיבה של מעלה. נפקו אביי ורבא וכולהו רבנן לאיעסוקי ביה, לא הוו ידעי דוכתיה. אזלו לאגמא חזו צפרי דמטללי וקיימי, אמרי: שמע מינה התם הוא (בבא מציעא, פו ע"א).
פירוש: כִּי הֲוַה קָא נַיְחָא נַפְשֵׁיהּ [כאשר נחה נפשו, נפטר] אָמַר רבה בתשובה לשאלה בדבר הנגע: טָהוֹר, טָהוֹר. יָצָאת (יצאה) בַּת קוֹל ממרום וְאָמְרָה: אַשְׁרֶיךָ רַבָּה בַּר נַחְמָנִי שֶׁגּוּפְךָ טָהוֹר, וְיָצְאתָה (יצאה) נִשְׁמָתְךָ בְּ"טָהוֹר". נָפַל פִּתְקָא מֵרְקִיעָא [פתק מן השמים] בישיבה בְּפוּמְבְּדִיתָא, עליו היה כתוב: רַבָּה בַּר נַחְמָנִי נִתְבַּקֵּשׁ בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. נְפַקוּ [יצאו] אַבַּיֵי וְרָבָא וְכוּלְּהוּ רַבָּנַן לְאִיעֲסוּקֵי בֵּיהּ [וכל החכמים להתעסק בו, בקבורתו]. לֹא הָווּ יָדְעִי דּוּכְתֵּיהּ [היו יודעים את מקומו]. אָזְלוּ לְאַגְמָא, חָזוּ צִפָּרֵי דִמְטַלְּלֵי וְקַיְימִי [הלכו לאגם ראו צפורים העומדות ומטילות צל], אָמְרִי [אמרו]: שְׁמַע מִינָּהּ הָתָם [נלמד מכאן כי שם] הוּא מצוי (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: דורסי יום שם באנגלית: Raptors שם מדעי: Accipitriformes
שם נרדף במקורות: צפרי
נושא מרכזי: משמעות הביטוי "צפרי דמטללי וקיימי".
במפגש הראשון עם סיפור האופן שבו מצאו החכמים את גופו של רבה בר נחמני הבנתי שמדובר בתופעה ניסית שאינה בדרך הטבע בדומה לנפילת הפתק מהשמים שהודיע על פטירתו. רק במחשבה שניה עלה בדעתי "ליישר קו" עם שיטתו של הרמב"ן הכולל גם תופעות של "כדרך העולם" כהגעת השליו לבני ישראל במדבר במסגרת הניסים:
"... והנכון בעיני כי היה הפלא במן גדול מאד. כי השליו הגיז אותו מן הים ברוח נסע מאתו כדרך העולם, אבל המן נוצר להם עתה יצירה חדשה בשמים כענין מעשה בראשית, והוא מה שאמרו בו שנברא בין השמשות".
התופעה של התקבצות עופות דורסים החגים מעל גופות או אפילו בעלי חיים חולים מוכרת היטב בעיקר באיזורים פתוחים כסוואנות וביצות. בדרך כלל מדובר בעופות גדולים השייכים לקבוצת הנשריים שבדרך כלל אינה קוטלת את טרפה בכוחות עצמה אלא ניזונה מפגרים. מינים בולטים בקבוצה הם הנשר המקראי (מוטת כנפיו מגיעה עד 2.8 מ'), עוזניה שחורה (מוטת כנפיה מגיעה לכמעט 3 מ'), פרס, רחם מדברי ועוד. עופות אלו דואים כמעט מבלי לנוע ("קיימי") ומטילים צל ("מטללי") על הקרקע מתחתם. הם מזהים בעלי חיים חולים על פי תנועותיהם וחגים מעליהם, לעיתים במשך שעות ארוכות, בהמתנה למותם. ככל שבעל החיים נחלש הם מנמיכים ולבסוף, לאחר שמת, נוחתים לידו. לעיתים ניתן לראות עשרות נשרים מתקבצים סביב פגר של פרסתן גדול. הצל המוטל על ידי עשרות עופות גדולים עשוי להיות משמעותי.
הרחבה
תעופה פסיבית
ניתן לחלק באופן כללי את שיטות התעופה של העופות לשתי קבוצות: א. תעופה אקטיבית. ב. תעופה פסיבית. תעופה אקטיבית היא תעופה שבה העוף מפעיל את כנפיו בעזרת מערכת השרירים. לקבוצה זו שייכת תעופת חתירה ורפרוף. בתעופה פסיבית לא מעורבים שרירים והיא מתבצעת על ידי ניצול זרמי אוויר. שיטת תעופה זו מאפיינת עופות גדולים משום שמשקלם גדול יחסית לכוח העילוי של כנפיהם(1). שיטות התעופה הפסיבית הן גלישה ודאייה. הדאייה כמעט ללא תנועת כנפיים מאפיינת בעיקר את הדורסים אך גם את החסידות והשקנאים. זרמי האוויר המשמשים לדאייה מעל היבשה הם זרמי אוויר חם העולים כלפי מעלה ונקראים טרמיקות. עופות הנודדים בעזרת טרמיקות נאלצים לעוף מעל היבשה ובשעות החמות של היום משום שרק בתנאים אלו קיימים זרמי אוויר חם. בניגוד לעופות היבשה המנצלים זרמי אוויר חם העולה מהאדמה הרי שעופות ים גדולים כמו האלבטרוסים מסתמכים על רוחות המנשבות במקביל לפני הים. לשתי הקבוצות מבנה שונה של כנפיים. לעופות היבשה כנפיים רחבות הלוכדות את הטרמיקות ואילו לאלבטרוסים כנפיים צרות וארוכות המאפשרות לדאות עשרות קילומטרים מבלי להניע את הכנף.
עופות דורסים
עופות דורסים הם עופות הניזונים מבשר של בעלי חיים אחרים. ייחודם של העופות הדורסים הוא בדרך שבה הם הורגים את טרפם. הם נוהגים לעוט על הטרף ולנעוץ בו את טופריהם. לעתים הדורס מחכך בתפיסתו את קורבנו כלפי המשטח שעליו הוא נע ו"דורס" אותו ומכאן בא להם שמם. בני קבוצת הנשרים יוצאים דופן מבין הדורסים בכך שעיקר תזונתם היא מפגרים ולא מבעלי חיים שניצודו על ידם. קבוצת הנשרים איננה קבוצה טקסונומית אחת וכוללת שתי תת משפחות ממשפחת הנציים: נשרי העולם הישן ותת משפחת דמויי פרס. נשרי העולם הישן הם אוכלי פגרים בעלי מקור גדול ומעוקל וחשופי צוואר, כדי שלא יתלכלכו מהחדרת הראש לתוך הנבלות. בקבוצת הנשרים נכללים גם נציגים ממשפחה עצמאית הנקראת נשרי העולם החדש, הקונדורים, החיים באמריקה בלבד.
(1) משקל הגוף הוא פונקציה של נפח העוף ואילו כוח העילוי תלוי בשטח הכנפיים. בעוד שנפח גדל ב – 3 מימדים (אורך*רוחב*גובה) הרי ששטח הכנפיים הוא מכפלה של אורך ורוחב בלבד. לדוגמה: היחס בין שטח הפנים של קוביה לנפחה הולך וקטן ככל שהקוביה גדולה יותר. מסיבה זו בעופות גדולים יש צורך בעבודת שרירים מאומצת יותר ולכן התפתחה בהם תעופה פסיבית.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
