הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רב נחמן - "לא בשמים היא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא פו ע"א

קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא אם בהרת קודמת לשער לבן - טמא, ואם שער לבן קודם לבהרת - טהור.
ספק, הקדוש ברוך הוא אומר: טהור, וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא. ואמרי: מאן נוכח - נוכח רבה בר נחמני.
דאמר רבה בר נחמני: אני יחיד בנגעים, אני יחיד באהלות.
שדרו שליחא בתריה, לא הוה מצי מלאך המות למקרב ליה, מדלא הוה קא פסיק פומיה מגרסיה. אדהכי נשב זיקא ואויש ביני קני, סבר גונדא דפרשי הוא. אמר: תינח נפשיה דההוא גברא, ולא ימסר בידא דמלכותא.
כי הוה קא ניחא נפשיה אמר: טהור, טהור.
יצאת בת קול ואמרה: אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור, ויצאתה נשמתך בטהור.
נפל פתקא מרקיעא בפומבדיתא: רבה בר נחמני נתבקש בישיבה של מעלה.
נפקו אביי ורבא וכולהו רבנן לאיעסוקי ביה, לא הוו ידעי דוכתיה.
אזלו לאגמא חזו צפרי דמטללי וקיימי, אמרי: שמע מינה התם הוא.
ספדוהו תלתא יומי ותלתא לילותא.
נפל פתקא: כל הפורש יהא בנידוי.
ספדוהו שבעה יומי,
נפל פתקא: לכו לביתכם לשלום.
ההוא יומא דנח נפשיה דלייה זעפא ודרי לההוא טייעא כי רכיב גמלא מהאי גיסא דנהר פפא ושדייה בהך גיסא,
אמר: מאי האי? -
אמרי ליה: נח נפשיה דרבה בר נחמני.
אמר לפניו: רבונו של עולם, כולי עלמא דידך הוא, ורבה בר נחמני דידך, את דרבה ורבה דידך - אמאי קא מחרבת ליה לעלמא? נח זעפא. 

רק כמה הערות:

1.
בשמים התווכחו בדבר הלכה - מדוע דוקא בנדון המסויים - והיתה מחלוקת בין הקב"ה "וכולהו מתיבתא דרקיעא", ורב נחמן פסק כהקב"ה!

2.
ראה ב"שוטנשטיין", הערה 16, שההלכה נפסקה שלא כרב נחמן ולא כהקב"ה מפני ש"לא בשמים היא" - דומה לסוגיה של תנורו של עכנאי.

2.1
ובסוגייתנו מדובר כשהקב"ה עצמו היה "בעל דבר" במחלוקת!

3.
סוגייתנו באה כנראה להדגיש, שכל הדיון "במתיבתא דרקיעא" הוא בכלל "לא בשמים היא". ואף שרב נחמן בא מעולמם של חכמים, אבל מכיוון שהוא כבר נפטר מן העולם הרי שגם הוא כבר נחשב "בשמים היא".

3.1
וראה על כל הדף בסוגייתנו ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", בהרחבה.

4.
ונראה לי להעיר, שעניינו של רב נחמן מובא בסוגייתנו כדי ללמדנו שגם עניינו וסמכותו של רב נחמן - הלכה כרב נחמן בדיני - נקבע כבר בספרו של אדם הראשון, כמו שמואל.