הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סתם משנה רבי מאיר

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא פ ע"ב

משנה. כל האומנין שומרי שכר הן,
וכולן שאמרו טול את שלך והבא מעות - שומר חנם. שמור לי ואשמור לך - שומר שכר. שמור לי ואמר לו הנח לפני - שומר חנם.
הלוהו על המשכון - שומר שכר.
רבי יהודה אומר: הלוהו מעות - שומר חנם, הלוהו פירות - שומר שכר.
אבא שאול אומר: רשאי אדם להשכיר משכונו של עני להיות פוסק והולך עליו, מפני שהוא כמשיב אבידה.
גמרא. לימא מתניתין דלא כרבי מאיר,
דתניא: שוכר כיצד משלם?
רבי מאיר אומר: כשומר חנם,
רבי יהודה אומר: כשומר שכר! -
אפילו תימא רבי מאיר, בההיא הנאה דקא שביק כולי עלמא ואגיר ליה לדידיה - הוי עילויה שומר שכר. -
אי הכי, שוכר נמי, בההיא הנאה דקא שביק כולי עלמא ומוגר ליה לדידיה - הוי עילויה שומר שכר!
אלא, אפילו תימא רבי מאיר: בההיא הנאה דקא יהיב ליה טפי פורתא - הוי עילויה שומר שכר.
שוכר נמי, מי לא עסקינן דקא משוי ליה טפי פורתא? -
אלא, אפילו תימא רבי מאיר: בההיא הנאה דתפיש ליה אאגריה, דלא בעי למיעל ולמיפק אזוזי - הוי עליה שומר שכר.
איבעית אימא כדמחליף רבה בר אבוה ותני: שוכר כיצד משלם? רבי מאיר אומר כשומר שכר, רבי יהודה אומר: כשומר חנם.

1.
הגמרא מביאה מחלוקת בברייתא בין רבי מאיר ורבי יהודה [בקשר לשוכר] וקובעת שמשנתנו [בדין אומן] שהיא "סתם משנה" לא כרבי מאיר אלא כרבי יהודה.

1.1
אחר כך הגמרא מביאה כמה הסברים כדי ליישב ולהתאים את הדין במשנתנו עם דעת רבי מאיר בברייתא:
רש"י מסכת בבא מציעא דף פ עמוד ב: "... ומהדר לאוקמא כרבי מאיר משום דסתם משנה רבי מאיר."

2.
להלכה נפסק כסתם משנתנו וכדעת רבי יהודה בברייתא בנוסחה הראשון. מפני שמשנתנו ודאי מתאימה בפשטות לדעת רבי יהודה, וכל הדיון בגמרא היה כדי להתאים למשנתנו גם את דעת רבי מאיר.

3.
ויש להעיר: לפי ההסבר האחרון בגמרא שמשנה את הגירסא בברייתא - "כדמחליף רבה בר אבוה" - יוצא שמשנתנו היא במפורש כרבי מאיר בברייתא ולא כרבי יהודה.
אבל הרי הכלל הוא, ש"סתם ואחר כך מחלוקת" אין הלכה כסתם, והיינו צריכים לפסוק כרבי יהודה בברייתא המתוקנת.