טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

לסכך בארזים שומעין לו – ארז ושקמה

"אמר רב אחא בר אדא משמיה דעולא: תחתון הבא לשנות בגויל שומעין לו, בגזית אין שומעין לו, בכפיסין שומעין לו, בלבנים אין שומעין לו. לסכך בארזים שומעין לו, בשקמים אין שומעין לו ... עליון שבא לשנות בגזית שומעין לו, בגויל אין שומעין לו, בכפיסין אין שומעין לו, בלבנים שומעין לו, בארזים אין שומעין לו, בשקמה שומעין לו וכו'" (בבא מציעא, קיז ע"ב).

פירוש: אָמַר רַב אַחָא בַּר אַדָּא מִשְּׁמֵיהּ [משמו] של עוּלָּא: תַּחְתּוֹן, הבעלים של הבית שנפל ורוצים עתה לבנותו מחדש, הַבָּא לְשַׁנּוֹת ורוצה לבנותו בִּגְוִיל, באבנים גסות וגדולות יותר מכפי שהיו בתחילה שׁוֹמְעִין לוֹ (מקבלים את דבריו), שהרי הוא רק מועיל לדייר בעלייה, שהרי היסוד של העלייה, שהוא הבית, יהיה בסופו של דבר חזק יותר. ואם היה הבית בנוי מתחילה בגויל ורצה לבנות בְּגָזִית, שהם אבנים דקות (ומסותתות) יותר אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, לפי שמפחית מחוזק הבנין, וכן אם היה בית בנוי בלבנים ורצה לבנות בִּכְפִיסִין שהוא קיר לבנים עבה שׁוֹמְעִין לוֹ, היה בנוי בכפיסים ורוצה בִּלְבֵנִים אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. רצה לְסַכֵּךְ את התקרה בַּאֲרָזִים שהם חזקים יותר שׁוֹמְעִין לוֹ, בְּשִׁקְמִים במקום ארזים אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ ... ולהיפך, עֶלְיוֹן שֶׁבָּא לְשַׁנּוֹת מן הבנין הקודם, אם רצה לשנות מגויל ורוצה לבנות בְּגָזִית שהיא דקה יותר שׁוֹמְעִין לוֹ, שהרי הוא מפחית מן העומס על הדירה התחתונה. רצה לשנות מגזית לגְּוִיל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שהרי בכך הוא מכביד על הבית. רצה לשנות מלבנים לכְּפִיסִים אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, ואם רצה לשנות ללְבֵנִים שׁוֹמְעִין לוֹ. רצה לקרות את ביתו בַּאֲרָזִים שהם כבדים יותר אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, רצה לקרות בְּשִׁקְמָה במקום ארז שׁוֹמְעִין לוֹ (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: ארז הלבנון           שם באנגלית: Cedar of Lebanon            שם מדעי: Cedrus libani

שם עברי: שקמה                  שם באנגלית: False Sycomore Fig         שם מדעי: Ficus sycomorus


הנושא המרכזי: מאפייני עץ (timber) הארז והשקמה.

לריכוז המאמרים שנכתבו על השקמה הקש/י כאן.

לריכוז המאמרים שנכתבו על הארז הקש/י כאן.

ההלכות המובאות בשם עולא מבטאות הבדלים באיכות עצת (timber) השקמה והארז. רש"י במקום מסכם את ההבדלים והקשר שלהם להלכות: "בלבינים - שלימות, ואין עוביו של כותל אלא כמדת רוחבן, והן שלשה טפחים, כלל הדבר: התחתון שמרחיב עובי הבנין ומחזיקו שומעין לו, אם ממעט חיזוקו אין שומעין לו, שהעליון טוענו: למחר יפול, והעליון שבא להכביד את המשא תחתון מעכב עליו, וכל זמן שממעט כובדו שומעין לו. ארזים - בקורות של תקרה תחתונה קמיירי, וארזים מתקיימין מן השקמין, ומשאן כבד. בא לשנות תחתון - משקמים לארזים שומעין לו, שמהנהו לעליון שמתקיים וחזק מקום מדרך רגליו, מארזים לשקמים אין שומעין לו, מפני שהן נוחין להשבר". הגורם החשוב בקומה התחתונה הוא חוזק התקרה משום שעליה לשאת את העליה ואת הדרים בה ואילו בקומה העליונה הגורם הקובע הוא המשקל המכביד על קירות הקומה התחתונה. היתרון בארז בהשוואה לשקמה הוא חוזקו ואילו יתרון השקמה הוא במשקלה הקל יותר. לאור העובדה שעצים רבים, השונים מאד במאפייניהם, כונו בשם ארז (ראו במאמר "ויכרות ארזים ויכסנו") עלינו להניח שסוגייתנו מתייחסת לארז הלבנון בלבד. ההשוואה בין המינים הקיימת בספרות המקצועית בעייתית משום שהשימוש בשקמה מצומצם מאד וכמעט אין לגביו נתונים מדוייקים. יש להעיר שהשם Sycamore המופיע בבסיסי נתונים שונים איננו מתייחס לשקמה (sycamore fig) אלא למינים של אדר (Maple).

משקלו הממוצע של ארז הלבנון במצב יבש הוא 520 ק"ג למטר מעוקב. הוא מדורג כעמיד מאד לפגעי הזמן ולהתקפות של חרקים. תכונות אלו נובעות מהשרף הספוג בעצה. בגלל חוזקו שימשו קורות ארז הלבנון לקירוי מבנים גדולים. עצת השקמה נחשבת לקלה מאד ומשקלה 510 ק"ג למטר מעוקב. היא רכה או בעלת קושי בינוני, איננה עמידה לאורך זמן ומותקפת בקלות על ידי טרמיטים. בגלל רכותה היא נוחה לעיבוד ומשמשת לגילוף, להכנת מכתשים ועליים, תופים, ספסלים, כוורות, דלתות ועוד. בעת העתיקה השתמשו בקורות שקמה לקירוי בתים ולהכנת סרקופגים וארונות מתים. יש להעיר שאמנם הארז כבד יותר ב – 10 ק"ג למטר מעוקב אך הפרש זה זניח וקשה להניח שלכך כוונת עולא. ייתכן שהארז כבד יותר בגלל קוטר הגזע הרחב המגיע ל – 1.5-2.1 מטר. בניגוד להבדלי המשקל שאינם ברורים די הצורך הרי שמבחינת החוזק אין ספק שיש יתרון לארז. גם בתעשיית הרהיטים המודרנית נחשב ארז הלבנון לבעל עץ חזק יותר. מאפיין נוסף העשוי לתרום להעדפת הארז כתקרה לקומה התחתונה הוא העובדה שהוא עמיד יותר בפני פגעי הזמן ולכן איננו נתון לסכנת התמוטטות.
 

תמונה 1.  ארז הלבנון		תמונה 2.  שקמה

 


א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.