זהירות סכנה / רפי זברגר

בבא קמא דף מה ע"ב

הרקע

משנתנו דנה בשור אשר בעליו שמר אותו ב''שמירה פחותה'' [שם את השור במקום שיש דלת היכולה לעמוד בפני ''רוח מצויה'' (רוח המצויה במקום זה וכולם ''מכירים אותה''), אך אינה יכולה לעמוד בפני ''רוח שאינה מצויה'' (רוח המופיעה לעיתים רחוקות מאוד)] ויצא השור והזיק. שמירה מעולה היא שמירה השור במקום שיכול לעמוד גם ברוח שאינה מצויה. נסקור את הדעות השונות במשנה:



עקרונות השיטות:
• רבי מאיר סובר שגם שור תם וגם שור מועד חייבים לשמור שמירה מעולה, ולכן אם שמרו שמירה פחותה חייבים
• רבי אליעזר מסכים באופן עקרוני לרבי מאיר, אך סובר ששור מועד אינו נפטר גם אם שמרו שמירה מעולה.
• רבי יהודה מוסיף על רבי מאיר "פטור מיוחד" בשור מועד, שאם שמר שמירה פחותה כבר מספיק, מכוח פסוק בתורה: "ולא ישמרנו בעליו''.
 

הנושא

שיטת רבי יהודה נראית על פניו תמוהה. איך ייתכן ששור מועד, אשר כבר ''הוכיח'' לנו כי יודע לנגוח מספר פעמים, בכל אופן חובת השמירה עליו פחותה מאשר על שור תם. שהרי לפי רבי יהודה, אם השור הזיק כאשר בעליו שמרו בשמירה פחותה, אם השור מועד פטור ואם השור תם חייב. 
חכם בשם המאירי [חי לפני כשבע מאות וחמישים שנה בפרובנס אשר בצרפת] כותב בפירושו על המשנה: הואיל ויש קול- אף הבריות ראויות להישמר ממנו. טוען המאירי, כי שור מועד ''ידוע ומוכר לכול'' ולכן כולם נשמרים ונזהרים ממנו. אי לכך, פוסק רבי יהודה, שאפילו אם שמרו שמירה פחותה, אין בעליו מתחייב אם הזיק, כיוון שהחיוב והזהירות משור זה, מוטלת גם על הציבור הרחב, ואם לא נזהרו מספיק, אין בעליו מתחייב בהיזקו.
 

מהו המסר?

אם ידועה סכנה מכיוון מסוים, על כולם מוטלת חובה ''לפקוח עיניים'' ולא להתעלם. 
חובה זו קיימת מפני שוורים מועדים ומסוכנים, אך ניתן להרחיבה לכל הסכנות האורבות לאנשים מכל כיוון שהוא. 
אם מרגישים שיש סכנה לילד מסוים, כאשר הוא מתחיל להתחבר ל''חברות לא טובות'', מוטלת על ההורים והמחנכים חובה כפולה ומכופלת,
לשמור, לשים עין, ''לתת כתף'', שחס וחלילה הילד לא ידרדר מטה אל הסכנות האורבות לו.  


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]