אחי / רפי זברגר

בבא מציעא דף סז ע"א

הרקע

השולחן ערוך, יורה דעה, פוסק בנושא ''מוכר נכסיו על תנאי'' בסימן רע"ז: מקנה לחבירו בין קרקע בין מטלטלים והתנה, אם נתקיימו התנאים – נקנה הדבר שהוקנה, ואם לא נתקיים התנאי – לא קנה.
אנו לומדים מהלכה זו, שאדם יכול להתנות את המכירה, והיא תחול רק אם התנאים התקיימו. 
 

הנושא

הגמרא מספרת על אשה אשר שלחה שליח לקנות קרקע מקרוב משפחה שלה. הלך וקנה השליח. אמר המוכר לשליח: אי הוו זוזי, מהדרת לה ניהלי? אומר המוכר, אני מוכר את הקרקע רק בגלל צורך במזומנים, אם אצליח להשיג כסף, האם אז, קרובת המשפחה שלי תחזיר לי את הקרקע? 
ענה לו השליח: את ונוולא – אחי. שליח ''מרגיע'' את המוכר ואומר לו: הרי שניכם קרובי משפחה, אין ספק שתתרצו אחד עם השני, ואם יהיה לך כסף, כנראה תקבל בחזרה את הקרקע. 
השאלה היא: האם באמת המוכר ''סומך דעתו על דברי השליח'' ועל סמך תנאי זה הסכים למכור את הקרקע, ואז באמת האשה תהיה מחויבת להחזיר לו את הקרקע, לאחר שתשיג כסף, או שמא, תנאי זה לא יחול, והמכירה תתקיים, ולא תתבטל בכל מקרה. 
פוסק רבה בנו של רב הונא: "כל את ונוולא אחי'' אמר: סמכא דעתיה ולא גמר ומקני. 
באמת, אומר רבה, המוכר סומך על דבריו של השליח, והמכירה הייתה על תנאי, כך שאם המוכר ישיג כסף, הקונה תצטרך להחזיר לו את הקרקע. 
ואמנם כך נפסק בשולחן ערוך (שם, סימן קע''ד, סעיף ג'): האומר לחבירו קנה לי שדה מפלוני ואמר המוכר לשליח אני מוכר לך על תנאי שיחזירנו לי כשיהיו לי מעות, והשיב השליח: אתה והלוקח חברים בטוב - תתפשרו, אינו מוכר אלא על זה התנאי, וצריך להחזירה ומוציאים ממנו פירות שאכל. 
 

מהו המסר?

הנוער היום משתמש במילה ''אחי'' כמושג של קרבה ואחווה. לפעמים, אפשר לשמוע דו שיח בין בני נוער, שכל מילה שלישית בשיחה היא ''אחי''.
בדיני משפט, המילה הזו מחייבת: כששליח אמר למוכר, אתה המוכר והקונה ''חברים'' במובן של אחים, הרי זה מחייב, והופך את העסקה להיות ''מכירה על תנאי'' שיחול רק עם התנאי יתקיים (המוכר לא ישיג כסף!).
לפעמים, מילים של יומיום הופכות להיות ''מושג'' שיכול להיות בעל משמעות הלכתית - נקודה מעניינת לחשיבה


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]