הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבית קצוצה יוצאה בדיינין

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא סא ע"ב

אמר רבי אלעזר: רבית קצוצה - יוצאה בדיינין,
אבק רבית - אינה יוצאה בדיינין.
רבי יוחנן אמר: אפילו רבית קצוצה נמי אינה יוצאה בדיינין.
אמר רבי יצחק: מאי טעמא דרבי יוחנן - דאמר קרא +יחזקאל י"ח+ בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה את כל התעבות האלה עשה - למיתה ניתן ולא להישבון.
רב אדא בר אהבה אמר: אמר קרא +ויקרא כ"ה+ אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך - למורא ניתן ולא להשבון.
רבא אמר: מגופיה דקרא שמיע ליה -
+יחזקאל י"ח+ מות יומת דמיו בו יהיה - הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים, מה שופכי דמים לא ניתנו להשבון - אף מלוי רבית לא נתנו להשבון.
אמר רב נחמן בר יצחק: מאי טעמא דרבי אלעזר דאמר קרא

1
הגמרא מביאה מקורות גם לדעת רבי אלעזר וגם לדעת רבי יוחנן. על פי כללי הפסיקה ההכרעה צריכה להיות כרבי יוחנן נגד רבי אלעזר, אבל הגמרא להלן בדף סה פוסקת כרבי אלעזר: "...והלכתא כרבי אלעזר...".

2.
נראה לי חשיבות להביא מה שכתבנו על סוגיה מקבילה במסכת תמורה דף ו:

בגמרא:

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: והשתא דשנינן כל הני שינויי, דאביי ורבא במאי פליגי? ברבית קצוצה קמיפלגי, וכדרבי אלעזר. דאמר רבי אלעזר: רבית קצוצה - יוצאה בדיינין,
תלמוד בבלי מסכת תמורה דף ו עמוד ב
אבק רבית - אינה יוצאה בדיינין. ור' יוחנן אמר: אפי' רבית קצוצה אינה יוצאה בדיינין.
א"ל: התם בסברא פליגי? התם בקראי פליגי! דא"ר יצחק: מ"ט דרבי יוחנן - אמר קרא +יחזקאל י"ח+ בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה - לחיים ניתן ולא להישבון. רב אחא בר אדא אמר מהכא: +ויקרא כ"ה+ ויראת מאלהיך אני ה' - למורא נתתיו ולא להישבון. רבא אמר מהכא: +יחזקאל י"ח+ התועבות האל עשה מות יומת דמיו בו [יהיה] והוליד בן פריץ שופך דם, הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים, מה שופכי דמים - לא ניתנו להישבון, אף מלוי רבית - לא ניתנו להישבון. ואמר רב נחמן בר יצחק: מ"ט דרבי אלעזר - דאמר קרא +ויקרא כ"ה+ וחי אחיך עמך - אהדר ליה כי היכי דניחי עמך.
ואלא במאי קמיפלגי אביי ורבא? בשינוי קונה.
ל"א: בהני שינויי דשנינן (לישנא אחרינא) ברבית קצוצה, לאביי - לא מהדר רבית, לרבא - מהדר רבית. והא אביי נמי סבר מפקינן ריבית קצוצה בדיינין! דאמר אביי: הדין דמסיק בחבריה ארבע (מאה) זוזי בריביתא, ויהביה ליה למלוה בחנותיה גלימא דשוי חמשא בארבעה, כי מפקינן מיניה - ד' מפקינן מיניה, והאי זוזא - במתנה הוא דיהב ליה.
ורבא אמר: חמשא מפקינן מיניה, מ"ט - כולה בתורת ריביתא קאתי לידיה!
אלא, כי קא מיפלגי אביי ורבא - בשינוי קונה.

3.
כפי שכבר אמרנו בדף הקודם - מסכת תמורה דף ה - שסוגיה זו [כל מה דאמר רחמנא לא תעביד – אי עביד מהני] נחשבת כיסודית מאד בש"ס וקשורה למגוון של נושאים, שהגמרא מקשרת אותם למחלוקת בין אביי לרבא. כאן המקום לציין את ספרו של פרופ' אליאב שוחטמן, "מעשה הבא בעבירה" שבחלק ניכר ממנו מנתח את סוגייתנו.
בקטע הגמרא לעיל הגמרא מסכמת את הדיון, אבל למעשה הדברים לא ברורים לגמרי, והפרשנים דנים בכך בהרחבה.

4.
נציין את המבנה של "סיכום הסוגיה":
עד הסוגיה המצוטטת לעיל הגמרא לא הכריעה במחלוקת בין אביי ורבא, וכל קושיה על אחד משניהם הגמרא יישבה על ידי כך שהיא "מצאה" פסוק שממנו לומדים על אותו מקרה שהוא "ייחודי" ולכן הוא לא מתאים לכלל של אותו חכם.
למשפט האחרון נקרא אנחנו בשם "סיכום א' של הסוגיה" – לצורך ההמשך.

5.
שלב א בסוגייתנו: רב אחא שואל את רב אשי: במה חולקים אביי ורבא למעשה. זו משמעות הביטוי "במאי פליגי". [שוחטמן, שם, מעיר שהגמרא לא משתמשת בביטוי "מאי בינייהו", שהוא יותר ממוקד לחיפוש מקרה שהם חלוקים לגבי דינו]. ויש לציין שנראה, שבקטע זה ההכרעה עומדת לדיון אצל "עורך הגמרא".

עונה הגמרא: הם חלוקים ב"ריבית קצוצה". [וזה הקשר לסוגייתנו במסכת בבבא מציעא דף סא]
הגמרא דוחה את ההנחה הקודמת.

5.1
וקצת קשה לי: הרי גם כאן מובאים פסוקים לכל "צד", וממילא הנושא של "ריבית קצוצה" לא קשור למחלוקת של אביי ורבא בנושא "אי עביד – מהני".
ולכן הגמרא חוזרת על השאלה "ואלא במאי קמיפלגי אביי רבא"

6.
שלב ב: הגמרא עונה שהם חלוקים ב"שינוי קונה". רש"י מביא 2 פירושים. פירוש 1: הם חלוקים בדין גזלן שקונה את החפץ הנגזל בשינוי מעשה [ויש לדון – הרי הגמרא בדף הקודם שללה זאת].
פירוש 2: "שינוי קונה" פירושו כמו דברינו ב"סיכום א' של הסוגיה" – כלומר, הגמרא לא "מצאה" שום דבר חדש במחלוקת, אלא מסכמת שהמחלוקת בין אביי ורבא היא רק בדרשנות הפסוקים הקשורים לכל אחד מהנושאים שהועלו בסוגיה זו. רש"י גם מזכיר שגירסא אחת היא של הבבלי וגירסא אחרת היא של הירושלמי.

7.
שלב ג: הגמרא מביאה "לשון אחר", שמשמעותו כמו : "סיכום א"

שלב ד: הגמרא חוזרת על המקרה של "ריבית קצוצה" ודוחה.

שלב ה: הגמרא חוזרת על כך שהם חלוקים "בשינוי קונה" – תלוי בשני הפירושים שראינו ברש"י לעיל.

בסך הכל יוצא שמסקנת הסוגיה לא כל כך ברורה.

8.
לגבי פסיקת ההלכה בפוסקים יש מחלוקת גדולה בין כל האחרונים. ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים נז-נח.