הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"באמת אמרו - הלכה"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא מציעא ס ע"א
משנה. אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים.
ואין צריך לומר חדשים בישנים.
באמת אמרו: ביין התירו לערב קשה ברך, מפני שהוא משביחו...
גמרא... באמת אמרו: ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו (וכו').
אמר רבי אלעזר: עדא אמרה כל באמת אמרו - הלכה היא.
1.
רש"י מסכת בבא מציעא דף ס עמוד א:
עדא אמרה - זאת אומרת, כל עדא כמו הדא.
רש"י מפרש את הביטוי שאמר רבי אלעזר בגמרא "עדא אמרה" כ"זאת אומרת".
הביטוי "עדא אמרה" - 4 מופעים בש"ס שנאמרו על ידי חכמים שונים.
לא מובן לי מדוע השתמשו בביטוי זה ולא בביטוי הפשוט יותר - בעברית - "זאת אומרת".
2.
באמת הלכה - מדיהב טעם למילתיה מפני שמשביחו, ואין לגמגם בדבר, ונקט בה למתניתין באמת - שמע מינה כל היכא דתני באמת הלכה, ואין לחסם ולגמגם בדבר.
מפרש רש"י שהביטוי "באמת אמרו" במשנתנו כוונתו לומר שהנימוק במשנה הוא נימוק "אמיתי" ו"אין לגמגם בדבר". [הביטוי "אין לגמגם בדבר" - מופע יחידאי ברש"י על הש"ס.]
3.
שיטה מקובצת מסכת בבא מציעא דף ס עמוד א:
כל באמת הלכה. הואיל שבאמת נשבע שכן הוא להודיענו בא שהלכה כמותו ואין לגמגם בדבר. ה"ר יהונתן:
הוא מדגיש שהתנא [ונראה לי שיש אומרים שמתייחס דווקא על רבי אלעזר האמורא] נשבע שכך הדין.
4.
מעניין לציין שהביטוי: "הלכה היא" במובן של הלכה פסוקה מובא בש"ס רק פעמיים בלבד, וכל שאר הפעמים - 17 מופעים - בא בצירוף של "הלכה היא בנזיר".
4.1
המופע הנוסף הוא:
מסכת שבת דף צב עמוד ב:
"[תנא: כל באמת - הלכה היא...]"
גם שם מדובר בנושא של תקנת חכמים בענייני שבת.
4.2
וראה שם שלא גורסים את המשפט הנ"ל, וממילא מופע זה מתבטל.
5.
נראה לי שרצוי להביא את הציטוט להלן לצורך סיכום הנושא:
אנציקלופדיה תלמודית כרך ב, באמת אמרו [המתחיל בעמוד שכב טור 1]:
הערה: השארנו את המספרים שמציינים להערות שם באנציקלופדיה - לכל המעוניין.
באמת אמרו. פתיחה של הלכה, להורות על תוקפו של הדין.
בכמה מקומות במשניות1 ובברייתות2, הקדימו לדינים ידועים המלים "באמת אמרו" להורות על תוקף הדין, ואמרו: כל באמת הלכה היא3, או: כל מקום ששנו באמת הלכה למשה מסיני4.
רוב הראשונים סוברים שמובן הדברים הוא שזוהי הלכה פסוקה5 שאין חולק בדבר6 ואין להסס [עמוד שכב טור 2] ולגמגם בה7,
שהואיל שבאמת נשבע התנא שכן הוא, להודיענו בא שהלכה כמותו8,
כרש"י - לעיל בסעיף 2 - וכ"שיטה מקובצת" - לעיל בסעיף 3.
5.1
ומביא הוכחה לנ"ל מסוגייתנו - בבא מציעא דף ס:
ולמדים הדבר ממקום אחד במשנה9 שנשנה הדין יחד עם הטעם בלשון של "באמת אמרו", וזה מורה שלשון זו היא הלכה בלי גמגום10,
אבל לאו דוקא הלכה למשה מסיני ממש11, אלא שהלכה ברורה היא כאילו היתה הלכה למשה מסיני12,
שהרי אמרו כן אף על דינים שאינם אלא מדרבנן13.
5.2
ויש מהראשונים שנראה מדבריהם שמגבילים פירוש זה רק במקום שהלשון "באמת אמרו" נאמרה בדינים דרבנן, אבל לא כשנאמרה בדינים של תורה14.
5.3
ויש מהראשונים שסוברים ש"באמת אמרו" הוא הלכה למשה מסיני ממש [הקדמת הרמב"ם] 15,
6.
המשך הסבר לאמור לעיל בסעיף 5.3:
חידוש גדול: יש "הלכה למשה מסיני" גם בקשר להלכות שהן ביסודן מדרבנן - כבסוגתיינו:
ואף על פי שמצינו לשון זו בדינים דרבנן, פירשו אחרונים בדעתם שגם שם היתה הלכה למשה מסיני שאם החכמים יגזרו בזמן מן הזמנים גזרה ידועה לא יגזרו באופן כך וכך, כמו: אם יגזרו שלא לקרות בשבת לאור הנר שמא יטה16, לא יגזרו על החזן הרואה במקום שהתינוקות קוראים17.
[אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ב, באמת אמרו, עמוד שכב טור 2 הערה 17
17. עי' שבת יב ב. העמק שאלה להנצי"ב מטות שאילתא קלז אות ב, ע"פ ריטב"א עירובין ריש פ"ב. ועי' מהרש"ל בחכמת שלמה עירובין ה ב.]
6.1
ויש שפירשו בדעתם שדוקא במקום שאין להוציא הלכה זו מדרכי הסברא סוברים ש"באמת אמרו" הוא הלכה למשה מסיני ממש,
כשאין לדין סברא ברורה אזי ה"באמת אמרו" מכוון להלכה למשה מסיני.
6.2
אבל - כבסוגייתנו - כשיש נימוק טוב להלכה אזי משמעות הביטוי "באמת אמרו" להדגיש שהדין מוחלט וברור ללא מחלוקת כאילו "הלכה למשה מסיני" [למרות ש"הלכה למשה מסיני" היא הלכה ללא טעם!!!]:
אבל כשאפשר להוציא דין זה בסברא, כמו הדינים שהם מדרבנן, שיש טעם וסברא לדבר, שם "באמת אמרו" פירושו שהדבר ברור כמו הלכה למשה מסיני18.
יש גורסים במקום "הלכה למשה" (שנאמר על "באמת אמרו") "הלכה למעשה"19.
